הי , אני בכיתה ז', מחוננת, התעודה של המחצית הזו היתה משעממת, הכל 100 חוץ מספורט(90) אנגלית (94) והלכה(95) במצב החברתי אני באמצע ומרוצה מאוד ממקומי. אתם אומרים וואו, שווה. אבל זה לא! יש לי במשפחה עוד אחות מחוננת בכיתה יא והתעודות שלנו זהות. יש לי עוד אחות שהיא בינונית, 77 באנגלית, 82 במתמטיקה…
אבל אני מתאמצת למאיות האלה! וכולם חושבים שזה מובן מאליו. עכשיו עשינו באנגלית (הקבצה א1 כמובן!) אנסין וקיבלתי בו פחות מ80 בשבילי זה שפל ואני מתביישת להראות להורי. קשה לי מאוד אנסינים וכל השיטות לא עובדות! ביום שני – לפני כמעט שבוע הינו צריכות להגיש עוד אנסין ולא נעים לומר שיקרתי למורה שאני לא מצליחה להגיש. היא שולחת לי כל הזמן וצאפים "את יכולה פשוט לצלם לואצאפ" "אני מחכה שתשלחי" ולי נמאס לעבוד על עצמי! תעזרו לי! זה קשה לי מאוד ואין לי מה לעשות..
תודה רבה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
45 תגובות
תקשיבי חמודה, את פשוט צריכה להיות מודעת לעצמך!
יש לך אופי שאוהב שלמות…
אבל אנחנו לא מושלמים. מה לעשות?
לכל אחד קשה בדברים מסוימים.
המטרה זה להכיר בהם, לשתף עם אנשים שאת רוצה. שכן, את לא מושלמת ולא הכל בא לך ככה בקלות. ותשתדלי לשבת יותר, להתאמץ ולהשקיע!!
ותכירי בחסרונות שלך ותקבלי את עצמך כמו שאת❤ כי לצערנו לא הכל בחיים האלה מושלמים… 🙂
ומבטיחה לך מאוד שאם תסבירי את זה בפשטות להורים שלך- הם יקבלו את זה בפשטות ובהבנה! ויראו איך הם יכולים לעזור לך.
הם אוהבים אותך, אל תדאגי. והם לא ישוו אותך לאף אחד❤
תמצאי איזה מישו שאפשר פשוט לספר לו את זה. את יכולה גם להראות לו את השאלה ובסוף להגיד שזו את. מורה אמא או אפילו אחות שתעזור לך לפנות למישו שבאמת יעזור לך… סליחה שאין מספיק סימני פיסורק אין לי כוח להקליד… אוהבתותך ובהצלחה
כיתה ז כאלה ציונים זה לא מחוננת כפרה, את פשוט לא סתומה אבל את ממש בנורמה כי את משקיע
אני יכולה להגיד לך מזה מחוננת (ואני עפה על עצמי כרגע אז תתמודדו?)
מחוננת זה ילדה בכיתה י ומעלה שניגשת למבחנים אחרי לימוד (?) בזום (מבחנים בחי!!) בלי ללמוד יותר מידי, רק לרפרפ על החומר רגע לפני המבחן ולהוציא 95-100 בלי להעתיק מאפחת
וזהו חח זה מחוננת ובחיים לא אמרתי אתזה תמיד אני אומרת שאני לומדת ימים שלמים כי לא באלי שיתחילו לדבר עלי יותר מידי, וואו מוזר להגיד את זה פתאום?
לגבי אנסין האמת לאדעת זה קל לי ברמות אחרות, אני קוראת את זה כמו טקטס בעברית ועונה על השאלות
לגמרי יאווו
כאילו לא שאני כזאת חחח אבל זה מה שנקרא מחוננת
בכיתה ז' קל להוציא מאיות
היום עם עברת את ה80 אני גאה בעצמי רצחחח
מחוננתת זו אחת שעושה תואר בתיכון, בואו
נכון בהחלט
אבל בציבור החרדי זה לא מקובל
סואו זה מחוננת לפי המגדר שלנו?
ילדה בכיתה ז' שמוציאה מאיות היא כן מחוננת, מהסיבה הפשוטה שהיא לא ברמה של בת כיתה י', לך זה נשמע קל מבחנים של כיתה ז' אבל כשהיית בכיתה ז' זה היה לך די קשה.
וחוץ מיזה מה העניין להגיד לה את לא מחוננת? איפה הרגישות?
לא יודעת, אבל משום מה צרמה לי מאוד התגובה שלך.
לא ממש
כל שיותר הקטנים למוח יש יותר מקום לקלוט
למה את זוכרת שירים באנגלית מכיתה א לעומת הכתבות שחרשת עליהם לילות כימים מאה אלף פעם בכיתה ח?
כי ככה זה המוח שלנו נאטם לאט לאט
מחונן זה בנאדם שהמוח שלו לא נאטם כביכול
אני לא יודעת אם זה בדיוק ההגדרה אבל זה ההסבר בערך
תכלס בכיתה ז אם היא אומרת שהיא משקיע בשביל זה אז היא ילדה רגילה שיושבת משקיעה ורואה תוצאות
אני נורא מצטערת שהיא צרמה לך, אבל התגובה שלי לא אמורה להתקבל על כל אחת
אז אני טיפשה??? לפי דברייך..
כי עכשיו אין לי תעודה ואין לי כלום.
וכשהייתי בכיתה ז, קיבלתי המוןןן אפסים…אמנם אותה שנה הממוצע בתעודה ציון הכי גבוה-60???
אז אם גם אז לא הצלחתי, אפילו כיתה א'. אז אני טיפשה??? כי מי שמצליח לא נקרא חם..כי זה פשוט. אז…אפילו פשוט לא..הסתבכתיי חחחח קיצור אני טיפשהה
אני לא אמרתי שאת טיפשה מלח, ממש לא
אולי את לא מנצלת את הכשרונות שלך או זה נובע מבעיות אחרות
אני לא יודעת כי אני לא מכירה אותך
אבל יש אחוז גבוהה של מחוננים בעלי לקויות למידה שמגלים אותם רק אחרי שנות התיכון כי בשנות התיכון הם היו ילדי ריטלין או דיסלקטים
סורי אם פגעתי מותק, לא זאת הייתה הכוונה
הגיוני שהיא מעל הממוצע ברמה השכלית (כמוני ;).
אני הייתי כזו כל היסודי בלי להשקיע…
חוץ ממתמטיקה ואנגלית (גם אני לא יכולה עם אנסיניםםםם!)
הכל היה בין שמונים וחמש למאה ובעיקר בין תשעים וחמש למאה…
עכשיו בתיכון ואחר כך הקורונה זה סיוטטטטט
אני לא לומדת ולא מקשיבה בשיעורים והציונים מגוונים להפליא…
(במבחן שלמדתי אליו לילה לפני 70, במבחן שחרשתי אליו יום לפני תשעים, מבחן שלא למדתי 32 ובמבחן החוזר שארך שש שעות- 96… ועוד מלא מבחנים אני לא עושה).
באמת כיתה ז' הרבה יותר קלה מהתיכון ואם בתיכון היא לא תשקיע המצב יהיה יותר גרוע…
חוץ מזה שהלמידה מרחוק באמת קשהה
(במקום להגיד תודה שקשה לך רק עם אנסינים את מתלוננת, את יודעת כמה בנות קשה להם בכלל לקרוא תקין?)
וואו נשמע קשה הסטיגמות האלה שהכל צריך להיות מושלם.. נראלי פשוט תסבירי להורים שלך שקשה לך מאוד מאוד עם אנסינים ושייקבלו בהבנה..
נ. ב טיפ שלי קודם כל לתרגם את השאלות אחר כך תקראי את הטקסט ואז כבר תדעי מה לחפש..
תקשיבי נשמה, אם את לא עושה אנסין כי את חושבת שלא תצליחי, זה לא יקדם אותך, לשום מקום. תנסי, ועוד פעם, ועוד פעם עד שזה יעלה.
לא חושבת שצריך להתבייש בזה.. לכל אחד יש חולשות. אין אדם מושלם.
הצלחוות לך
יאווו מזדהה גם אני כזאת כל התעודה, המבחנים הבגרויות הכל אצלי 100 חוץ מאנגלית שזה גם ציון יחסית טוב אבל בשבילי זה נקרא נמוךך אני לא סובלת אנגליתתתתת
אני בכתה י"א והתעודה שלי הממוצע שה 100, אמיתי! הכל 100, חוץ משתיים שזה 105 ועוד שתיים 95. ואז אחרי הממוצע 100 פתאום אנגלית אוריד לי את הממוצעע אוףףףףףף
וכנל גמלי כולם חושבים שזה בא בקלות, כל עבודה שיש כולם מבקשות ממני לשלוח להם, מה הם חושבות שאם אני מקבלת 100 זה בגלל שקל לי? זה ממש לא זה רק בגלל שאני מתאמצת, גם המורות כאילו בשוק שאני לא מקשיבה לחלק שיעורים בלמידה מרחוקק אוףף הם לא יודעות שיש לי בעיות קשב וריקוד אזמה אם זה לא מאובחן זה לא אומר שיגידו תודה שבכתה אני מצליחה לשבת בלמידה מרחוק שיחלמו
וחוץץץ מזה אני אגיד עכשיו מה שאני כל היום אומרת לאחים שלי: "החוכמה זה לא, להקשיב ולקבל 100. החוכמה, זה לא להקשיב ולקבל 100"
קיצער השלמתי אם זה שהכל אצלי 100 חוץ מאנגלית אין מה לעשות אני לא מושלמתת
קיצער אני יודעת שזה כבר לא קשור מה שכתבתי אבל היה בא לי לכתוב
דבר ראשון- מודעות עצמית, אחד הדברים הכי חשובים בחיים.
דבר שני- מורה פרטית אם את בקטע.
דבר שלישי- תמיד אפשר להשתפר, אנשים מחוננים בדרך כלל לא מסופקים מהציונים כי הם רגילים למאיות, לעומת זאת אני יכולה לראות את עצמי או חברות שלי שמאושרות שקיבלו במבחן 80 כי הם השקיעו והתאמצו. המאמץ זה הדבר הכי שווה ! ! ! גם אם קיבלת 80 וכולן קיבלו 95 זה לא אמור לעניין אותך! כי את השקעת והן לא, כמובן שיכול להיות שיש בת שהשקיעה כמוך וקיבלה יותר ממך- במצב כזה את צריכה להבין שכן, היא קצת יותר חכמה ממך או שהיא השקיעה קצת יותר ממך והכי חשוב- לא לקנא.
אני בעצמי הסתבכתי ?,
מקווה שאת לא…
תקשיבי מותק.. לכי למורה.. ותאמרי לה – המורה לא מצליח לי לעשות אנסינים.. יש לך אולי אופציה לעזור לי? הכי פשוט שיש. וגם אם הכיה תדע כלום לא ייחרב.. הם יראו שגם ל'גאונה' יש אופציה לא להצליח לפעמים..
בעניי גיבורה אמיתי, זאת משהי שיודעת להגיד גם את הטעיות שלה.
את ממש כזאת, רק אל תשכחי, שכן, תגידי להורים שלך, זה בשבילך!
הם יוכלו לעזור לך.
אהממ, האמת שגם אני מקבלת ציונים טובים, לא מחוננת!. אבל ציונים טובים.
וכן… הייתה פעם שקיבלתי 70, התביישתי, והבנתי שאני חייבת להגיד להורים שלי, כדי שיוכלו לעזור לי…
ויצא לי רק טוב מזה!
ממליצה לך גם, ותזכרי שאולי פעם אחת שקיבלת פחות מ80 זה לא הופך אותך לגרוע, זה אומר שכולם טועים.
רק תזכרי שמנפילות עולים!
תקשיבי חמודה,
כשאת עושה אנסין קודם כל תסתכלי על הטקסט, תפרשי את הכותרת ותדגישי לך מספרים ומילים עם אותיות גדולות באמצע משפט- שמות של אנשים, מקומות וכאלה..
ואז תעברי לשאלות תפרשי אותן לפני שאת קוראת את הטקסט.
ואל תתביישי להגיד שקשה לך, אני בכיתה ז' הלכתי שנה שלמה לשיעורים פרטיים באנגלית, וב"ה עברתי את הבגרויות שלי ב90 פלוס..
בהצלחהה
אווו את גדולה….
חח הללוש חולה עלייך❤️?
תודה נשמה,
זה הדדי
מסר לאומת כיתות ז-ט:
נצלו את השנים שזה לא מגיע לבגרות!!! למה להשקיע סתם, כשהתעודה מגיעה אחרכך לפח הזבל?? אה??
חבל!! פשוט חבל שאפחד לא היה איתי אז בשביל לומר לי אתזה!! תעשו חייםםםם!!!
תבריזו!! תעשו משבאלכן בשיעורים!!
נ.ב. חוץ ממתמטיקה ואנגלית… כע?
חח זה היה בלי קשר, אבל מלב דואב וכואב.
מילה במילה! סתם השקעתי את חיי בלימוד בשנים האלה. חבל?
עברת אבחון למחוננים שאת אומרת שאת מחוננת?
סליחה שזה נשמע רע אבל לא הסברת איך את יודעת שאת מחוננת..
דבר ראשון חשוב לי להבהיר לך!!!
ילדה שמקבלת 80-60
היא לא ילדה בינונית….
היא חרוצה מאוד!!!!
התוצאות..
וההשקעה
הם לא אותו דבר…
השקעת מאוד וקיבלת 70-80
כל הכבוד!!!
את חושבת שהמורה לא יודעת שהשקעת?
והתאמצת?
וטרחת?
ברורר שכן!!!
ולשאלתך:
תראי להורייך….תראי להם!!
מבטיחה לך שברגע שתראי להם!!!
הם ישתנו
הם ידעו להעריך…
הורייך וחברותייך ומורותייך
התרגלו לזה שאת 100ממת!!!
[את באמת 100ממת]
אני מדברת על הציון?
כל הסביבה התרגלה לזה שאת מקבלת 100 כל הזמן..
אני בהחלט אומרת לך תראי להורייך את הציון..
תגידי להם שהשקעת ואלו השגייך….
ובכל מקרה את בנאדם
אל תתנצלי!!!
בשום אופן!!!
הם יקבלו את זה..
וכל מאית שתביאי הביתה…
הם יעריכו!?
חרוצה שכמוך!!!
הצלחות!
חרוצה או לא לא נקבעים על ציון במבחן.
מה שקובע זה אם למדת, התאמצת, היה לך רצון לקבל ציון גבוה…. זה מה שקובע!.
לא נכון ממשלא!!
את צודקת שמהיבט צדדדי נקבע על פי ציון התלמידה
אבל אם טרחת התאמצת השקעת …
וקיבלת 70
זהו את לא חרוצה?
זה אומר שכל ההשקעה ירדה לטימיון?
ממש לא….
שלום שותפה יקרה!
אני יכולה להזדהות איתך קצת, בכיתה ז' (מביך לספר) הייתה לי תעודה יותר משעממת משלך, עם ממוצע של 99 נקודה משהו…
אז תארי לעצמך איזה הלם היה לקבל במבחן במתמטיקה בכיתה ט' 32.
זאת אומרת – הציון הזה חוקי בכלל?
הממ, בתור אחת, שבושה לספר, כמעט בכתה בכיתה ז' מציון 70
(בעיות של טובות בלימודים – אין למי להתלונן!
-את לא מבינה! קיבלת 70! (מתבכיינת)
– די איזה כיף לך! קיבלתי 57, זה עובר!
-אההה, מיוחד, אני בדיוק חייבת ללכת (להתלונן למישהי אחרת…))
אני חייבת להודות – זה היה מצחיק.
ממש הפתעתי את עצמי, במקום ללכת לבכות את חיי, או לנסות להוציא את הציון מחוץ לחוק, פשוט התגלגלתי מצחוק, מוזר. לא?
זה נורא הצחיק אותי משום מה.
אבל הנושא פה הוא את ולכן אני חייבת להגיד לך:
את בכיתה ז', ציונים מעולים, את עוד תגיעי לכיתות יותר גבוהות ושם, באופן טבעי, הציונים ירדו.
אני מאושרת אם אני מקבלת מעל 70 באנגלית, וזה ציון שהיה בשבילי השפלה בכיתה ז', ולא נפרט את העניין…
הבנת?
אני ממש ממליצה לך להנמיך קצת ציפיות, לנשום קצת, ציונים זה באמת לא הכל בחיים.
אני לגמרי מבינה את הלחץ, אבל לפעמים זה לא שווה.
את הלחץ, החרדה, הפחד.
את יודעת שאמא שלי אמרה לי בכיתה ח', שהייתי ממש בלחץ באנגלית (אחח, כל השאר היה כזה חביב, רק אנגלית זה שפה שיותר קשה) : "תבחרי לך מבחן אחד שאת לא לומדת אליו", בלעז: תכשלי. (אני די בטוחה שעשיתי את זה וקיבלתי ציון סביר אבל אחד שלא הייתי הכי רגילה אליו)…
כל מי שמעקמת את האף או מורידה גבה: תגובתך הובנה.
אבל כשאתה מצטיין במשהו ונשאר על רף גבוה, אתה עלול להתרסק שאתה חווה כישלון, ולאמא שלי היה חשוב שאני אדע שלהכשל זה לא כזה נורא, זה מותר, זה בסדר, זה רגיל.
אז דבר ראשון תנשמי, תרגיעי קצת את עצמך, הרבה אנשים נכשלים וקמים, לא סתם אומרים שמטעויות לומדים.
שאיפה לשלמות תמיד יכולה להיות לא בריאה, כי קשה להיות מושלם בהכל, ולפעמים אם תיהי מושלמת בציונים זה יכול לבוא על חשבון דברים אחרים…
דבר שני: תנסי להבין שגם להכשל זה בסדר, איך ההורים שלי אמרו לי פעם: "פנרס, גם את תביאי תעודה גרועה נאהב אותך" (או שזה היה: "לא נעיף אותך מהבית"?) תאמיני לי, אם את פוחדת שההורים שלך יתאכזבו, ממש כדאי לך להגיד להם בשיח פתוח: "אני מאד לחוצה כל הזמן להצליח ואני לא רוצה שתתאכזבו ממני", אני חושבת שהם יגידו לך משהו בסגנון: "תנשמי, אתה נאהב אותך בכל מקרה."
דבר שלישי, המון המון אמונה.
הכל מה'.
הציונים הטובים, המח המחונן, היכולת לשמוע דבר ולקלוט אותו.
הכשלונות, הציונים הרעים, האכזבות.
תלמדי, תנסי, תשתדלי, הצלחת?
איזה כיף! ברוך ה'!
לא הצלחת?
איזה באסה! ברוך ה'!
הכל ממנו, כל החכמה וההצלחה.
אפרופו הצלחה:
בהצלחה!
תקשיבי פרנס, ישלך אתזה ובענק. הן מבחינת הכתיבה והן מבחינת התוכן.
לפעמים אני מרגישה שפשוט באלי להכיר אותך…
הממ פנדורה, זה ממש נחמד שאת אומרת את זה, כי אני חושבת אותו דבר!
תחרשי כמויות מילים בעל פה בחופש!!! זה בול לאנסינים! ואז תביני הכל בדוקקק!!!
חח סורי אבל לא חושבת שאת נקראת מחוננת
וואי נשמע מתסכל נורא.
אינלך מצב לדבר על זה עם מישו קרוב?
אולי זה פרפקציוניזם שאפשר לעבוד עליו וככה זה יעזור לך?
אני חושבת שלהיות פרפקציוניסט זה דבר טוב.
אולי לבגרות ולמבחנים, אבל בחיים? ביום יום?
פחות…
התכוונתי שאני חושבת שזה לא דבר טוב,
התפקשש
חמודה, אני גם הייתי ככה.
מצד אחד מאיות מאיות מאיותתתת
מצד שני פחד, ש..אולי הפעם לא?? אולייי יקרה מצב שאקבל פחות? ומה אעשה אז? אין סיכויייי. זה לא הגיוניייי(אלף סימני קריאה מהדהדים)
עד
שלמדתי
לשחרר.
שחררתי. קיבלתי פחות מ70 (נדיר, מודה:) בכל זאת, אני חכמה חח) במתמטיקה
וסיפרתי לאמא שלי, כמו שסיפרתי על ה96 במבחן מסכם באנגלית (זה נחשב כמו 120 לפחות בהקבצה א עם המורה הדורשת והקשה שהיתה לנו. זה כאילו ממש גאווה {לא כאילו, באמת:)} )
וסיפרתי לחברות מסוימות על ציונים פחות טובים ואז הן שחררו ונפתחו וסיפרו לי, והגעתי למסקנה מאוד.. מאוד. תחליטי את איך להגדיר אותה:)
אנשים ממש תלויים בלחץ חברתי.
הם מנהלים את החיים שלהם לפי החברה ולפי העדר, ולא ממצים את הכשרונות שלהם עד הסוף, כי אם יכשלו- אז חס ושלום, מה כולם יגידו??
פוחדים להודות בכשלונות, פוחדים להעז ולנסות, נסחפים בזרם ועם העדר…
פשוט מאבדים את ה"אני" שלהם, וחיים בזהות בדויה, מושאלת… זהות של העדר, של החברה.
זהו, אל תפחדי להודות בכשלונות (כמובן רק לאמא ו/או אבא, חברה קרובה או אחות טובה…)
אל תילחצי, אל תפחדי, אם את תלמדי כמו שצריך – אז גם 70 הם כמו מאה בשבילך…
נשמה שלי
יש הבדל ענק בין מחוננת לחכמה
מה ההבדל?
מחוננת-אחת שבלימודים יש לה קליטה יותר מהירה והבנה
חכמה-ילדה שמבינה דברים לעומקם {מהחיים}
אני אומרת הגדרות אילו כדעות אני לא יודעת מה באמת שלא הטעה אותך
ו"אני" זה לא קשור העניין של מחוננת וחכמה
והכותבת האם את אומרת שאת מחוננת בעקבות הבחון או סתם כי קיבלת מלא מאות בז בגלל מאמץ אז אני מצטערת אבל אם הסכת מסכנה לפי זה אז מצטערת לא בטוח שאת מחוננת והפוך בנות בכיתה ז אשר בקלות בלי מאמץ מקבלות מאות אולי הן מחוננות [גם לא בטוח]
ועכשיו אל תשימי על הציון שלך לא משנה אם את מחוננת לא מחוננת את צריכה להיות מרוצה מהציון כל עוד את יודעת שעשית את המאה אחוז שלך ואם את מרגישה יכולת יותר תאמצי יותר
אין עניין להגיע לשלמות העיניין זה לעשות את המאה אחוז שלך
בהצלחה לך מתוקה
מה זה נקרא אצלך מחוננת? גם אני בכיתה ז, ח קיבלתי מלא מאיות ועכשיו..?♀️
ואני איתך באותה בעיה באנסינים.. שונאת אנגלית!!
מאיפה את יודעת שאת מחוננת?
השאלה הזו באמת מקרבת את הגאולהה!
ואי מזה מבינה אותך… גם אני עד שנה שעברה (כיתה ז') הוצאתי ציונים מעולים ובאמצע כיתה ז בערך התחלתי לרדת והרגשתי מזה מטומטמת פתאום. כשקיבלתי 80 במבחן באנגלית ממש בכיתי והייתי מתוסכלת ברמות מזה שאף אחד לא הבין אותי.
אחרי עוד כמה מבחנים (בחשבון ובאנגלית) שבהם הספרה 8 הייתה בהתחלה הבנתי שזה הציונים שאני עומדת לקבל, והראיתי אותם לאחרים בלי להראות שאני מתביישת בהם, ואף אחד לא חשב שזה ציון גרוע או משהו כזה למרות שלי זה היה ממש הלם לקבל כזה ציון.
אני לא יכולה לומר לך לא להתבייש בזה אבל כן תנסי להתגבר על הבושה ולהראות את המבחנים והמטלות בכל זאת ותראי שאף אחד לא חושב כמוך שזה ציונים רעים…
בהצלחה!❤
חח
השאלה שלך חמודה
אצלי זה די ההפך… בכיתה ב' עשיתי את המבחן מחוננים שהיה לכולם {אני לא יודעת גם יש את זה גם אצלכם…} עברתי את שני השלבים בציון גבוה, אז מסתבר שאני 'מחוננת'…
אני די מפקפקת בזה, אבל אמא שלי לא. היא בטוחה שיש לי פוטנציאל אדיר ונותנת לי 'שיחות מוטיבציה' שפועלות בדיוק את הפעולה ההפוכה. עד עכשיו סתם שפכתי, אני אתחיל לדבר עכשיו רלוונטי אלייך:
ביסודי תמיד קיבלתי מאיות בלי להתאמץ, ידעתי לקרוא מגן טרום חובה ותמיד הייתי 'רמה מעל' בקריאה, הייתי גומרת את כל המשימות ראשונה ואחרי שגמרתי גם את השיעורי בית הייתי עוזרת לבנות לגמור את שלהם ומסבירה להם, כאילו ממש 'החכמה של הכיתה' כזה.
כשהגעתי לכיתה ז' {זה היה מעבר בית ספר כי יש אצלנו רק עד כיתה ו'} פתאום הייתי צריכה להתאמץ בשביל ציונים גבוהים ולא הבנתי כל כך בקלות את החומר, בחשבון ואנגלית- בכלל… וזה היה לי ממש הלם, כשניגשתי למבחן בתורה בלי ללמוד ולא קיבלתי מאה/95 אלא ציון פשוט זוועתי, איום ונורא, שערורייתי……… {אימוג'י קורץ…} 77!!! הייתי בשוק של החיים… ואז התחלתי קצת יותר להשקיע בלימודים… אבל זו עדיין בעיה מבחינתי, אני לא יכולה פשוט לשבת ולחרוש למבחן, לא יודעת איך לעשות את זה…
בקיצור {איזו חכמה אני, אחרי כל המגילה הזו אומרת בקיצור…} תגידי תודה שיש משהו שקשה לך, תלמדי לעבוד על עצמך בעניין הזה. להשקיע יותר, שלא הכל בא לך בקלות יחסית. גם על הפרפקציוניזם כדאי לעבוד, זה יכול ממש לתקוע אותך בחיים. כשזה בגיל צעיר יחסית את יכולה להתמודד עם זה בלי שזה ישפיע על הבגרות או משהו, הכי הרבה יהיה לך קצת פחות ממאה באנגלית.
לא יודעת אם את מחוננת או לא… מה שבטוח שלהוציא ציון מאה בכיתה ז זה דיי קל…בכיתה ח כבר הרמה עולה… אם עד היום לא הייתי חייבת ללמוד למבחן בחשבון כדי להוציא מאה אז עכשיו אם אני לא לומדת אין סיכוי שאני מוציאה יותר משבעים(בכל מקרה אני לא סובלת שאומרים מחוננת נשמע מתנשא כזה…אולי רק לי) לדעתי את מפתחת ציפיות גבוהות מעצמך… פשוט תגידי לעצמך גם אם את מקבלת פחות משמונים (לי לא נישמע ציון גרוע) שזה מה שהצלחת להוציא וזה מעולה… ואם היית יכולה להוציא ציון יותר טוב תגידי לעצמך שבפעם הבאה תוציאי יותר… הכל זה מודעות עצמית… המבחן זה לא את והוא לא מחליט על הכישורים שלך
וואוווווו
גם אני בכיתה ז'
מחוננת בלי אבחון ? עובדה ?