אוףףף בא לי לבכותתתתתת
חזרתי מהתיכוןןן.-
ולמה תמיד אני זאת שהמורות מרגישות הפסיכולגיות שלה
למה תמיד יעשו אותי כבעייתית וינסו לרחרחח שאין שם כלוםםםםם
למה חמש שנים ברצף אני רק לא מפסיקה להסתבךך עם כל המחנכות הדגלות האלה אוףףףףףףףף
למה משפט קטן שלי מרעיד את כל הצוותתתת
למהההההה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
אני אספר לך משהו (:
אצלינו, כמו בכל תיכון, היה תקנון. ואחד הכללים היו, לא להביא צעיפים.
אם אני אנסה להבין למה, כנראה שאלו שהצעיפים- שמיכות שבנות מתכרבלות איתן בשיעורי החורף. מה שמוסיף כמובן לשיעור (: , ולכן אסרו צעיפים בכללי.
בכל אופן, הייתי ממושמעת מאד ואף פעם אף אחת לא ראתה אותי עם "חולצה בחוץ" (זה עוד כלל בתקנון החמודי שלנו(: ), אבל צעיף קטן ומצומק בחורף הבאתי. ואז- כשכולם שתקו, בת אחת, קמה באמצע השיעור ושאלה את המורה:
"המורה למה תמיד לי מעירים על הכל וכשתמר מביאה צעיף לא מעירים לה???!!!"
זה היה טיפלה מפחיד ובקול (:, היא גם הייתה טיפלה אדומה, היא ממש כעסה…
ואת יודעת, היא הייתה בסדר יחסית עם תקנון…, אבל היא תמיד אמרה למה לא סומכים עלינו, למה לא מאמינים לנו, אבל היא שיקרה אינסוף אינסוף פעמים מול הכיתה כשכולם ידעו את האמת. ועוד בלי להניד עפעף…
אז אני חושבת שהצוות מפחד מבנות כאלו ולכן הוא לפעמים פשוט טועה…, יש להם גם תפילה מיוחדת כדי לא לטעות כי זו עבודה של נפשות וגם הן, נפשות- בנ"א. וטועים.
לכן, אם את חושבת שנפלה טעות, תבליגי, אל תיכנסי להתנגשויות ותתפללי שיבינו לבד… ואני מאחלת לך שבעזרת השם יהיה הכי טוב, וגם אם לפעמים הטוב הזה הוא אתגר מחשל כלשהו, תזכרי שכרגע הוא הכי טוב בשבילך ובשביל עיצוב האישיות שלך ומטרת שליחותך בעולם… ?
מזדהה לגמרי גם עם זה ?
אהבתי תסיפור, שמחה שזה כבר מאחוריך!!…
??
ברוך השם זה לא היה לפני אף פעם… , שתהיה בריאה… (: (:
תודה P (:
תגידי באותו תקנון גם היה אסור קפוצ'ון עם כובע??
או שזה בי"ס אחר?
כן, בטח (:, זה אצל כולם נראה לי (:
?
ואי ככ
רק אצלי זה לא חמש שנים
זה נצח
ושיפסקו להגדיר אותי כבעייתית
או להגדיר בכלל
!!!!
וואי באמת יש אנשים כאלה… אם את מצליחה ככה לשגע אנשים זה אומר שיש לך עוצמה כלשהי. יש בזה משהו קצת מעודד..
כנל
חחחח מזדהה לגמרי…
הלוואי שהייתי יודעת…
אבל אני יכולה לגמרי להבין את התסכול והעצבים מכל פעם כזאת.
טוב שאצלך זה רק 5 שנים… מאחלת לך שיסתיים בקרוב!!!
תנסי פשוט כמה שפחות להיכנס לרדאר שלהם (ואני יודעת שאת כבר מנסה…) ולקוות לטוב.
חוץ מזה אין עוד עצות קסמים אבל זה באמת מתסכל!!! הכי חשוב שיהיה לך מישהו שמבין באמת את המצב ואת יכולה לדבר איתו על זה חופשי (ולא, אני לא מתכוונת לחברה ;))
בהצלחה!!!
שולחת חיבוק מרחוק ❤
בהכי חוסר נימוס ורגש: כי כנראה את זורקת מילים ומשפטים שגורמים להם לחשוב ככה.
למשל אם מישהי תאמר: אין לי כח לחזור הבית היום. או. תמיד קשה עם אמא שלי. או. החיים גם ככה רעים. נניחחחחח אס זה יעורר חשד שאת זקוקה לעזרה מצידם! אבל לא פרטת מספיק אז אין לי מושג אם זה נכון מה שכתבתי פה לגבייך.
ואוו.
איזה מעצבןן
ישלי גם חברה כזו, אני פשוט מרחמת עליה.
אבל לככלל דבר יש סיבה, אולי תבדקי טוב טוב למה באמת..