Stand up 1/2

אתן כבר יודעות.. השבוע אנחנו מארחות את מיכל לויטין עם חיוך גדול:) וכיוון שאתן הייתן מעניינות ויצירתיות בשאלות, מיכל בחרה לענות על כמות נכבדת בהחלט!
לפניכן חלק ראשון מתוך שני חלקים. בהנאה:)

1. לפעמים תופסים בנות עם חוש הומור כקלות דעת שלא מי יודע מה יש להם תוכן.. זה לא נחמד להיתפס ככה. האם יצא לך להרגיש לפעמים שככה הסביבה רואה אותך והאם את שמה גבולות ויודעת לשים לב מתי זה מידי ומתי לעצור.. אם כן, מה הם הגבולות ולפי מה את קובעת אותם? (מתעניינת)
לדעתי הקביעה הזו לא נכונה ואף מיושנת ..  אני גדלתי בדור שכך חשבו? היום כולם יודעים שכדי ליצור הומור טוב צריך "קצת" שכל יותר כשרון והרבה טאקט! זה הכל. הכי חשוב זה מתי איך וכמה לומר מה. אבא שלי ז"ל נהג לומר לי "אף פעם אל תצטערי על מה שלא אמרת "
תמיד אפשר להגיד אבל להחזיר מילים אי אפשר !
אז אני קצת מריחה את השטח לפני שאני "יורה " מילים שאי אפשר להשיב ובודקת אם זה יתקבל כאן בטוב . ואם יש לי חשש קל אני מעדיפה לשתוק !

2. איך היית בתור תלמידה? (חשבנית)
השתעממתי ברב השיעורים שבהם המורה הייתה מכתיבה והשתמשתי בהומור שלי ליצור לעצמי ולכיתה עניין…
היו מורות שנהנו צחקו והעריכו את הכישרון ואף ביקשו בתחילת השיעור שאפתח בבדיחה
והיו מורות שחשו מאוימות שאני תופסת להן את הבמה
השתדלתי לשתוק בשיעורים שלהן . אני אוהבת שההומור שלי משמח ולא פוגע.

3. למדת את המקצוע? (נשמה)
לא למדתי! מגיל קטן מאוד התחלתי עם חיקויים.

4. את מתכננת לפרטי פרטים את ההצגה או שרק בכללי והרוב את זורמת על הבמה? (נשמה)
כן. אני מתכננת היטב את המסר שאני רוצה להעביר וכל השאר זורם על הבמה..כל פעם מחדש ב"ה.

5. את לא מפחדת לפעמים שהקהל לא יצחק? (למרות שאצלך זה אף פעם לא קורה?) (נשמה)
אם אני באה עם מסר טוב וסיטואציה מצחיקה פחות מפחיד אם לא יצחקו כל שניה. העיקר מבחינתי שיצאו עם משהו ערכי.

6. יש פעמים שהיית במצב רוח ירוד והיית צריכה להופיע? מה עשית? (נשמה)
לצערי זה קורה לא מעט, בכולופן גם אני חיה בארץ הזו ? וזה לא מפריע לי לעלות ולשמח בכל הכוח. ההפך זה מחייב אותי לתת יותר.

7. איך התחלת להופיע? לשווק את עצמך או שעברת מפה לאוזן? (נשמה)
מפה לאוזן. ה' עזר.

8. היו הופעות שלא זרמו לך?.. (אפרוחית)
היו. בלי סיעתא דשמייא אני כמו כרוב על הבמה. אני תמיד מתפללת לפני הופעה, אומרת מזמור לתודה, ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, בעז"ה נעשה ונצליח!

9. איפה את הכי אוהבת להציג? יש סגנון קהל שאת מחבבת במיוחד? (אפרוחית)
קהל מעורב הכי כיף! אשכנזיות ספרדיות חסידיות ליטאיות ולא דתיות יחד, מיקס !

10. איך את משלבת את העיסוקים בבית כשהעבודה שלך (לדעתי…) היא בעיקר בשעות הערב? (אפרוחית)
את צודקת, באמת עיקר העבודה היא בערבים. בבוקר אני פנויה לבית, לבישולים ולפנק ילד שנשאר איתי (לפי התור).

11. הצגת פעם משהו שכתבו לך לומר ולא אהבת? (אני מתכוונת שלא התחברת לטקסט) (אפרוחית)
קורה הרבה . מאוד קשה לכתוב לי ושאתחבר מיד. בכללי קשה לכתוב סטנדאפ שבסופו של דבר בנוי מאלתורים וזרימה..

12. איך את עם אנשים בקהילה ביום יום, בחתונות וכו'- לא מביך אותך/ גורם לאנשים להתנהג אחרת, כי כולם מכירים אותך כסטנדאפיסטית? (מושקאלה)
בחתונות ובקהילה זה כיף כי אנשים מחייכים אלי מחמיאים ורוצים סלפי. בשבעה ובלוויות (ל"ע ) יותר מביך כי מחייכים אליי ואני רוצה להתחבר לעצב.. להיות עם האבלים עצמם..

13. את שמחה וזורמת גם ביום יום בכל מצב? או לפחות, המקצוע הזה עוזר לך בחיים האישיים? או שהעבודה שלך והחיים די מנותקים אחד מהשני..? (מושי)
אי אפשר לנתק את העבודה שלי מהחיים שלי כי החיים שלי נעשו העבודה שלי ? אני משתדלת למצוא את ההומור בכל סיטואציה.

14. לכל בן אדם יש את הזמנים האלה שהוא מרגיש שכל העולם נגדו, ולא בא בטוב בדיוק עכשיו לחייך, מה את עושה במצבים כאלה? יש זמנים שאת כאילו מסכימה לעצמך להיות בדאון (בחיים בכלל, כמובן שלא בהופעות) (אוהבת את כולם)
כן אני מאוד קשובה לרגשות שלי . בכדי להגיע למצב של לצחוק מהסיטואציה צריך קודם לעבור תהליך של הכלה, כאב, כעס, עצב. להבין מה אני חשה.. לדבר על זה בקול ולא להתעלם מהרגשות ותוך כדי הדיבור או הכתיבה הרגשות הכואבים החזקים יורדים מהעוצמה שלהם. ונותר סיפור שאפשר לצחוק עליו?.
נכון. לא בכל סיטואציה זה יכול לעבוד . ויש מקרים כואבים מידי שלעולם לא יהפכו להומור אבל לחיות עם פינה של כאב על משהו זה אפשרי אם שמים אותו בפינה וזה לא משתלט על החיים ומידי פעם אפשר לפתוח,לכאוב ולסגור.

15. יוצא לך לפעמים לדבר עם אנשים בחיים בציניות?! את שמה לב אם נפגעים ממך?! מה את עושה?! (בפרט אנשים שלא כ"כ מכירים אותך) וגם אנשים שמכירים אותך, זה יכול להפריע גם להם… (אוהבת את כולם)
משתדלת להיות נעימה ולא להשתמש בציניות כלפי מי שלא מכיר אותי. אם הצד השני השתמש בציניות כלפי אני ממשיכה ולפעמים קשה לי לעצור. כן.. קרה שהתחרטתי על מה שאמרתי.
אני משתדלת ללמוד מכל סיטואציה.. אם צריכה להתנצל, מתנצלת. הכי חשוב לא לייסר את עצמי על מה שקרה.

המשך יבוא..:)