ואולי זו המחנכת שלך:)?

1. האם את רואה בעבודתך כמחנכת שליחות? או יותר מקור לפרנסה? (אחת)
שליחות. אין אפילו התלבטות בתשובה. אם לא הייתי רואה בעבודה הזו שליחות, סביר להניח שהייתי עובדת במשהו אחר. העבודה כמחנכת מאוד תובענית. בטכני (מסירת השיעורים, עבודות, מבחנים, אספות הורים, שיחות עם תלמידות שיחות עם הורים קשר עם היועצת ועוד ועוד) ובעיקר בכל מה שמאחורי הקלעים. בכנות, המשכורת לא מצדיקה את העבודה בפועל.

2. האם את מורה בגלל שהרבי אמר (ות'אמת שאת טובה במשהו אחר, ויכולת לעבוד בו) או שתמיד חלמת להיות מורה? (לול)
אני לא חושבת שתמיד חלמתי להיות מורה. היו בהחלט חלומות אחרים בעבר הרחוק יותר והרחוק פחות (ואולי זה עוד ישתנה ימים יגידו). אני טובה בעוד דברים ב"ה והייתי יכולה לעבוד גם במקצועות נוספים שייתנו לי סיפוק. כרגע הסיפוק של להיות מורה- גובר עליהם. ב"ה. לרבי יש הרבה בהחלטה שלי להיות מורה, נתן לי את ברכתו כשעוד התלבטתי אי שם במהלך כיתה י"ב.

3. מה המורה עושה כשהיא לא משתלטת וזה קורה יום אחרי יום אחרי יום. רק להדגיש אני מדברת על מחנכת… (ג'לי)

4. מאיפה הכוחות לטיפול בבעיות משמעת כל פעם מחדש? (אפרוחית)
תשובה שאולי נשמעת לכן קלישאתית, אבל זו האמת לאמיתה. הכוחות הן רק מהקב"ה ורק מהרבי. יש גם מקרים שבהם אני מרגישה שאין לי כוח בכלל ואולי עדיף להישאר בבית 😉 אבל ב"ה זה לעיתים רחוקות וגם אז אני מבינה שזה ניסיון שיש לי את הכוח לעמוד בו פשוט לא תמיד יש את החשק..

5. את אוהבת אספות הורים? איך את מתכוננת אליהן? (אפרוחית)
לענות תשובה פוליטיקאית או אמיתית? נלך על האמיתית. לא. אני לא אוהבת. ההיערכות לאסיפה מייגעת, איסוף ציונים ומידע ממורות מקצועיות יכול להיות מאוד ארוך ומנדנד. זה לוקח הרבה שעות (הלפני והבפועל) וגם אני כמורה מחנכת נדרשת לערוך סדר בכל הנתונים. בקיצור זה סיפור לא פשוט. באופן אישי אני מאמינה יותר בשיח פתוח ובוגר עם הבנות עצמן. יחד עם זאת, אני מבינה את הנחיצות של אסיפה כזו. ההורים צריכים לדעת ממה שקורה אצל הבנות ובהרבה מקרים יוצאים לפועל שיתופי פעולה טובים.

6. את פורקת לפעמים אצל מורות אחרות/ רכזת על תלמידה שנמאססס לך ממנה? (ציפי)

7. את מרכלת על תלמידות שלך אחרי ביה"ס(כמובן ש "בלי פרטים מזהים") ? (צצת)

8. יוצא לך לחשוב על כל התלמידות או שיש כאלה שנבלעות? (ציפי)
לחשוב, ב"ה יוצא לי על כולן. מי יותר ומי פחות. אני חושבת שמציאות של חינוך כיתה מחייבת אותך לחשוב מדי פעם על כל בת (מילוי טפסים לאספות הורים, תעודות בדיקת מבחנים וכו'). יחד עם זאת בהחלט יש את התלמידות שנכנסות יותר למחשבות שלי ויש את אלו שפחות.

9. לכל מורה יש את התלמידות שהיא אוהבת, ואת אלה שפחות.. מה את עושה איתן? (פטרוזיליה)

10. האם יש תלמידה מהכיתה שאת הכי אוהבת, אם כן, את מתייחסת אליה יותר? עוזרת לה יותר? (לול)
בכל כיתה תהיינה תלמידות שתכנסנה יותר ללב שלי, כן.. אני לא חושבת שאני עוזרת להן יותר אבל אני מאמינה שהיחס אליהן בהתאם. מסוג הדברים שאני בשעת מעשה פחות אשים לב לכך. (סומכת על התלמידות שתשמנה לב לעניין;))

11. האם את מגדירה את הקשר שלך עם התלמידות כמשמעותי? (אפרוחית)

12. האם את אוהבת את ההתנהגות שבנות מידי מתקרבות אלייך- מחבקות/ מחמיאות וכו? (ציפי)
אני בעד קשר קרוב וחם עם התלמידות שלי כל עוד זה בגבול הטעם הטוב. והטעם הטוב, זה עניין משתנה מאחד לאחד. בעד חיבוקים ומחמאות כשהם במידה. במקרים נדירים בנות עוברות את הגבול הזה ואז זה פחות נחמד..

13. לפעמים את מנסה למצוא חן בעיני תלמידה מסוימת? (ציפי)
וואו. ישר ולעניין. 🙂 התשובה הכנה והאמיתית תהיה שכן. בדרך כלל זה מתלווה לתחושה עמוקה שאם יהיה בינינו קשר טוב זה יועיל לה וממילא גם לי. לא קרה שעשיתי עבור זה מעשים או אמרתי דברים שהם לא אני. השתדלתי להתאים את מה שבי אליה בצורה טבעית עד כמה שאפשר. לא מסוגלת באופי שלי להיות מהמתאמצים טו מאצ' עבור זה.

14. מה את עושה כששואלים אותך שאלה מביכה/ את לא יודעת איך לענות? (ציפי)
קודם כל אני נבוכה. בצורה הכי פשוטה שיש. מסמיקה וייתכן ומתגמגמת בתחילת המשפט הראשון שלי אבל בד"כ מתעשתת די מהר ומגיבה אם יש בכך עניין. כשנשאלת שאלה לא שייכת אני יודעת להיות במקום שלא אענה בצורה אלגנטית.

15. מה תעשי כאשר תדעי פרט שבת מנסה להסתיר ונודעת לו בדרך לא בדיוק בדרך הישרה תטפלי בו או תניחי עד שתמצאי מידע בדרך יותר גלויה? (דבי)
אני מאמינה שזה מאוד תלוי. אם מדובר בעניין דחוף/ שמסכן את התלמידה באופן מיידי בגוף/ נפש אז יחד עם כל אי הנעימות אעשה את מה שאני רואה לנכון באותו רגע בלי להתחשב בצורה שבה גיליתי את המידע. אשתדל עד כמה שאפשר שזה יהיה ב'אופן המתקבל' ובעדינות. ובמקרה שזה לא מאוד משמעותי או שלא נדרשת התייחסות מיידית אנסה להגיע למידע בצורה ישירה יותר ושזה יבוא ממנה. עדיף פי כמה.

16. את מאמינה בכל התלמידות? איך את עושה את זה? (אפרוחית)
מאמינה בלב שלם ובנפש חפצה. יש בי אמון בכל אחת (אני לא יודעת אם התכוונת לאמון במשמעות הפשטנית שלו או לאמון ביכולות שלהן. בכל אופן התשובה זהה ב2 המקרים) מהתלמידות שלי. אין לי תשובה לשאלה השניה שלך. זה מאוד טבעי לי.. אז כנראה שזה מה' (אז יש תשובה בסוף), בלי כנראה. זה מה' יתברך.

17. האם היה מקרה שהרגשת בו שנכשלת? (אפרוחית)

18. לפעמים את מצפה למסיבה או מחווה מתלמידות על יום הולדת וכדומה? ואם כן איך את מרגישה כשזה לא קורה? (דבורי)
יום ההולדת שלי בחופש הגדול כך שהציפייה הזו נחסכה ממני, ב"ה. באירועים משמחים אחרים, יש לפעמים דריכות כלשהי אם התלמידות תעשנה עם זה משהו. אני משתדלת לא לצפות כי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. לא תמיד מצליחה…

19. מעניין אותי לדעת מה הדבר שהיה הכי מסקרן אותך לדעת על תלמידות שלך (סוגריים)

20. הייתה לך פעם תחושה שאת רוצה כבר להפסיק לחנך? (אפרוחית)
כן.. כמה וכמה פעמים. בעיקר בזמן של אכזבות קשות מההתנהלות שלי או מפגיעה של תלמידות. באותו רגע זה מרגיש מאוד מוחלט אבל עם פרופורציה נכונה ומרחק של זמן הדברים חוזרים למקומם ואני חוזרת להרגיש את התחושות היותר חיוביות ביחס למקצוע שלי. ב"ה!