עומדת בזה

המערכת

תודה לשותפה היקרה שהתראיינה מיוזמתה!

כפי שהתפרסם השבוע, עקב תאונת דרכים איבדה ל"ע את האפשרות ללכת.

היא מיוחדת במינה, בוגרת ושקולה ואפשר לראות את זה על כל תשובה שלה.

והראיון הזה מתפרסם בדיוק ביום בו כולנו ציפיה לגאולה שלימה, פרטית וכללית!

 

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

את זוכרת את הרגע שהמכונית הגיעה, את השנייה שלפני התאונה, ברגע שהבנת שהוא פוגע בך?

זה מהדהד בי כל כך הרבה. הרגע הזה שאני רואה את הגלגלים ממש קרוב… לפעמים אני מתעוררת בלילות ורואה שוב ושוב את השניה הזו

בת כמה היית כשנפצעת?

חמש עשרה

כמה זמן את ככה ?

שנתיים

את מקבלת את עצמך עכשיו ככה?

ברוך השם, כן.

היה רגע מסויים שבו הבנת / השלמת שהנכות הפכה לחלק ממך? שהתרגלת?

כשהתחלתי לראות את עצמי בכל הדמיונות והחלומות שלי בכיסא, הבנתי שהנכות הפכה להיות חלק ממני

מהו הדבר שגרם לך להשלים?

אולי זה ישמע מוזר, אבל החברות שלי, הן אלה שגרמו לי להשלים. כשחזרתי לתיכון, הן פשוט נתנו לי הרגשה של שווה בין השוות דיברו איתי רגיל, וכשסיפרתי על הנכות הן לא התעלמו. פשוט התעניינו בצורה לא מדיי חטטנית. אני באמת מודה להן מאוד!

לפעמים את מרגישה רגשות עזים שגורמים לך לרצות לקום מהכיסא ולחבוט במשהו, או סתם לרקוד? זה בטח מתסכל ברמות לא הגיוניות.

כן. בהתחלה הרבה יותר. כל לילה הייתי חולמת לקום, לרקוד, ללכת… עכשיו ברוך השם הרבה פחות אבל עדיין יש רגעים שאני כל כך מתוסכלת ונכנסת לאיזה בועה ואז ההורים שלי צריכים למשוך אותי חזק כדי להוציא אותי משם…

את מרגישה שנשארה לך טראומה (חוץ מהקטע הפיזי)? עולות לך חרדות לפעמים שפתאום משהו ישתבש? איך את חוצה היום כבישים (מבחינה רגשית, לא טכנית(?

כשחזרתי הבייתה אחרי אישפוז היו לי חרדות ברמה לא הגיונית (לסביבה זה היה נראה לא הגיוני) חודש לא יצאתי מהבית, יותר בגלל הטראומה מהתאונה מאשר בושה מהסביבה. ברוך השם היום אני כבר לא מפחדת. רק כשאני רואה אנשים חוצים את הכביש באדום אני מתחילה לרעוד ואז נרגעת.

איך הצלחת לקום ולהמשיך לחיות? זה בטח היה קשה!

כתבתי, החברות. ביום הראשון שהגעתי לתיכון אחרי התאונה הגעתי שבורה, לא הסתכלתי על אף אחת פשוט ישבתי דוממה.

כשחזרתי מהבית באותו יום ההורים שלי לא זיהו אותי…

כשאת מסתכלת היום על אנשים שהולכים, את מקנאה?

לא. השלמתי כבר. זאת אני וזה הם:)

איך את עושה דברים בסיסיים ביום יום?

הידיים שלי יחסית בסדר גמור כך שאני מסתדרת מצוין. יד שמאל אמנם לא יכולה לעשות דברים עדינים ורועדת הרבה, אבל אני ימנית אז מסתדרת מצוין ברוך השם, גם בדברים שצריך בשבילם שתי ידיים.

אני מתלבשת לבד, הולכת לישון לבד, כמעט הכל ברוך השם.

איך את מתמודדת עם אי היכולת לעשות דברים שאהבת ועכשיו בלתי אפשריים?

אהבתי לעשות ספורט מאוד. זה היה תחביב מאוד חזק שלי. החלום שלי היה להיות מורה לספורט.

כשקלטתי שאני לא אוכל ללכת יותר, נשבר שלי. החלום שלי הלך…

לפני כמה חודשים ההורים שלי מצאו מורה לספורט לאנשים כמוני. פעמיים בשבוע היא מגיעה אליי ומלמדת אותי תרגילים מיוחדים. יש לי חדר ספורט בבית וברוך השם אני שוב חושבת על האפשרות להיות מורה לספורט:)

התיכון מתחשב בך?

בהתחלה לא רציתי שיתחשבו בי. לא רציתי להרגיש מסכנה… אבל אז מישהי מהממת הסבירה לי שבסך הכל יהיה לי טוב שלא ישכחו אותי ויתחשבו בי.

אני לא יודעת מאיזה בחינה בדיוק את מתכוונת, אבל למשל העבירו את הכיתה שלי לקומת קרקע בשבילי, בספרייה עשו שאני אוכל לעבור בכל המעברים (אני מאוד אוהבת לקרוא) ועוד..

איך את מתמודדת עם תגובות (לפעמים רק ראשוניות) של הסביבה? את מרגישה רחמים מהסביבה ומהחברות?

מחייכת, ומספרת איך הגעתי למצב הזה.

אם אני מרגישה שהמישהי מסתכלת עליי ברחמים אני אומרת לה שאני לא זקוקה לרחמים, רק לקצת עזרה מדי פעם.

אני עוברת משהו דומה. איך מתרגלים למבטים האלו מכולם? להרגשת שוני?

מספרים מה קרה, אומרים שאנחנו אנשים רגילים בדיוק כמוכם שרק צריכים עזרה לפעמים, כמו כל בן אדם. בהצלחה, גיבורה!

את מרגישה ייסורי מצפון שאולי יש משהו שיכולת לעשות כדי למנוע?

אני זוכרת יום אחד שהייתי באישפוז, אמא שלי סיפרה לי שהיה משפט. והתברר שאני באמת לא הייתי אשמה. כך שברוך השם זה נחסך ממני.

כשאני נפגשת איתך, איך היית רוצה שאתייחס אלייך? לא להתייחס לנכות שלך בכלל? לשאול על זה טיפה?

דברי איתי רגיל, אם זה מגיע ממני אל תתעלמי ותעבירי נושא. תתעניני בלי מדיי הרבה חטטנות. תודה שאת שואלת!

את מפחדת מהעתיד (שידוכים, לידות)?

וואו. השאלה הגיעה אליי כמו בום לפרצוף.

הסבירו לי בבית הרפואה שלא יהיה לי בעיה בלידות בעז"ה השם. פשוט אצטרך בניתוח ולא בטבעי.

שידוכים, אני בטוחה שאם הקב"ה חושב שאני אצטרך להתחתן עם פלוני זה מה שיהיה. סומכת עליו בעיניים עצומות (אבל אני לא יכולה לומר שאני לא חושבת על זה בכלל…)

את מצליחה להבין שהכל מה׳ וכל מה שהוא עושה זה לטובה או שאת כועסת עליו על הנסיון שהוא נתן לך?

עכשיו, שנתיים אחרי התאונה אני כבר בכלל לא כועסת. מאמינה שהכל מהקב"ה, ולכל אחד יש את הנסיון שלו.

איך הסביבה קיבלה את זה? איך היה היחס של הסביבה אלייך בתור דמות עם נכות?

ההורים שלי דיברו עם אחים שלי אחרי שהסברתי להם איך אני רוצה שיתייחסו אליי. בחברה בתיכון הסברתי לחברות.

כשיש איזה ארוע משפחתי, זה בהחלט לא נעים… יש את אלו החסרי טקט, שיצעקו בקול "אוי, מסכנה, רחמנות" ויחבקו חזק, יש את אלה שיתעלמו ויעבירו נושא, ויש את אלה (מעטי מספר, לצערי) שיודעים בדיוק איך להתנהג.

בהתחלה, הדחקת את הנכות? כלומר, הכחשת שהיא קשורה אליך, שאת ה'נכה'?

ברור. לגמרי. לא הסכמתי להאמין, לא הסכמתי לדבר עם אנשים שיעזרו לי. כלום. עכשיו כשאנשים נתקעים באמצע משפט כמו "את לא יכולה לל… זאת אומרת…" אני משלימה- "ללכת. כן, ככה השם החליט בשבילי".

יש לך רגעים שבהם אין לך כח לנכות שלך? שאת רוצה שהיא פשוט תעזוב, וזהו.

היה, ונגמר:) זה חלק ממני, זאת אני, וזהו.

כעסת על הבנאדם שגרם לך לנכות הזו?

וואו איך כעסתי. עד שנכנס לי לראש שזה לא הוא, זה הקב"ה. הוא סידר את העניינים, למרות שבמשפט האדם הזה הפסיד.

עם מה את עוד לא מסכימה להשלים?

מה שההורים שלי מנסים להחדיר לי לאט לאט, ככל שאני מתקרבת לגיל השידוכים.

שאני לא אוכל להתחתן עם בן אדם בריא לחלוטין.

אבל אני נותנת לקב"ה לסדר את העניינים…

איך הצלחת להתגבר על ההרגשה שאת שונה, ולהרגיש שווה בין שוות?

כתבתי כבר כמה פעמים, החברות נתנו לי את ההרגשה הזו.

נכון שקיבלתי גם טיפול אצל אישה מדהימה (תקראו לזה פסיכולוגית, מה שאתן רוצות. בראש שלי היא פשוט אישה חכמה) שנתה לי את הכלים להבין הרבה דברים, אבל כשהגעתי לשטח ה'קרב', לכיתה, החברות פשוט הורידו לי את כל הפחד והאי נעימות, והפכו אותי לאחת מהבנות המקובלות. אני מודה להן מאוד!

את גיבורה! ותודה שהסכמת להתראיין!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

משמאל לימין

זה לא אינטרס, זה כתוב בקוראן. כל התפיסה המוסלמית בזוגיות היא שהאישה רכוש של הבעל בדיוק כמו הסוס שלו

לב על המחשב

שבוע טוב שותפות יקרות כולכן הכרתן את הלמידה מרחוק בשנה האחרונה. חיכיתן שתיגמר. חלקכן דווקא זרמו. אבל יש כאן שותפות שלומדות כך באופן קבוע! השליחות. אספנו את השאלות המעניינות שלכן ושלחנו להן. תשמחנה להזדהות?! הבה נראה.

הגעתי עד הנה

שבוע טוב שותפות יקרות ורד היא בחורה מיוחדת במינה. מוכשרת, אמיתית ובעלת אישיות. וגם, חוזרת בתשובה. היא קיבלה את השאלות שלכן אליה באהבה ובהערכה וענתה עליהן בשמחה וברצון. ואפילו השאירה לכן הפתעה בסוף. תודה ורד! *רעיון

הוסיפי את התגובה שלך:

26 תגובות
  1. שטערני הגב

    נשמע בן אדם מידי מלאכי חח..
    או שאת מאוד מדהימה?
    לא יודעת. זה שונה מהראיונות שעשו עד עכשיו.

  2. Harry הגב

    מדהימה אחת,וואו.
    אני קוראת את הראיון הזה ופשוט מתפעלת מהחוכמת חיים שלך,מהבגרות.
    ממש רוצה להכיר אותך,להבין מאיפה הכוחות.
    מעריכה מאוד,גיבורה💙

  3. נקודה הגב

    כל כך הרבה יש ללמוד מימך!

  4. צפחת הגב

    את מדהימה,
    השלמות שלך עם עצמך ריגשה אותי

  5. אר"א- ortal❤ הגב

    וואו את בת מדהימה❣❣❣ באמת. אני ללא מילים…

  6. אניוואן הגב

    משלמת בשביל להכיר אותך.
    מדהימה, באמת!

  7. הללוש הגב

    וואוו..
    איזה מטורפת את!!

  8. . הגב

    את זוכרת את הרגע שבו נהיית נכה מהלכת?
    – כן.

    מה קרה?
    – אחותי ירתה בי מתחים של חיצים שפגעו בי עמוק בלב וניפצו לי את כל הערך העצמי.

    ומאז מה?
    – מאז אני נכה. אני אולי הולכת ומדברת. אבל אין בי מעוף, אין בי רצון, אין בי טיפת אמונה בעצמי. מאז אני שבר כלי, בטוחה שאני האדם הדפוק עלי אדמות, פשוט מטרד לעולם.

    זה לא גרנדיוזי מספיק בשביל רעיון מפוצץ, זה מעשים שבכל יום ויום שפוגעים לטווח ארוך עד אין קץ.

    • Harry הגב

      נקודה.
      למה?
      אני..פשוט בוכה פה.
      זה לא מגיע לך.
      אני אומנם מכירה אותך רק מהאתר,אבל התגובות המקסימות שלך חייבות לבוא מאישיות מדהימה,שאני בטוחה שיש לך,גם אם את חושבת שלא.
      כל כך כואב לי בשבילך.
      כמה שזה נכון,איך שאנשים יכולים לפגוע בשניות,וזה ישאר לשנים.
      בבקשה,תזכרי שאת הכי שווה בעולם,בדיוק כמו ומי שאת.
      אוף.
      אין לי עוד מה לומר לך.
      אולי שאני פשוט אוהבת אותך💙

  9. תוכו רצוף אהבה הגב

    את מדהימה ❤️
    איך שאת משלימה עם המצב, ומתעקשת לדעת שהכל מלמעלה ולא תלוי בנו – זה לא מובן באליו בכלל!
    בהצלחה ❤️

  10. כוכבה⭐ הגב

    ואוו!
    מדהימה שאת!!
    מעריכה אותך ככ..:)

    רק לי זה הזכיר את "גם כי אלך"?:)

  11. racheli הגב

    אינלי מילים.
    מעריצה אותך קשות.

  12. הצדפית מהאוקיינוס הגב

    ואוו את אחת הבנות המדהימות!!
    אוףף, ממש עצוב לי שאת נורא אוהבת ספורט וככה קרה לך,
    אני יודעת על עוד מישהי..
    זה נורא עצובב!!
    ואת פשוט גיבורה, איך שאת מקבלת את זה באהבה מהקב"ה!!
    יש הרבה מה ללמוד ממך!!💖💖
    אוהבת!!😍

  13. בת מוזרה הגב

    ואוו- זה מה שיש לי לומר.
    נגעת בי עמוק.
    שווה מאוד להכיר אותך, באמת.
    את נשמעת פשוט נדירה, מדהימה ובוגרת במיוחד.
    הלוואי ותוכלי להגשים את החלום שלך,
    כלכך מקווה בשבילך!!

  14. בגד ים הגב

    כשקראתי על זה שאהבת לעשות ספורט וכו׳, הרגשתי צמרמורת.. עזה.
    אני גם אוהבת מאוד מאוד. כאילו זה התחביב העיקרי שלי, ובמקביל זה הפחד הכי הגדול שלי, שח״ו יקרא משהו ולא אוכל לעשות ולהתעסק בזה יותר…
    זה פחד שווה, אני יודעת. ואני גם יודעת שהקב״ה מנהל את העולם ולא צריכים לחשוב על כאלה דברים אפילו,
    אבל אני גם מכירה את ההתמודדות הזאת מקרוב ולא יכולה להשתחרר מהחרדה הזאת.
    מעריכה אותך מאוד מאוד.

  15. ככה אני:) הגב

    ואוו. מדהימה אחת!
    באלי להכיר אותךך❤️

  16. גלים מתנפצים ובת גלים הגב

    וואו.
    אין מה לומר.
    את פשוט מדהימה.
    וזהו.

  17. הגיגית הגב

    מדהימה אחת!

  18. נמר מחושל הגב

    את הזכרת לי את נטע מהספרים של ליבי קליין
    העולמות שלה ואיך שהיא עונה לאנשים על שאלות

  19. משתפת מסך הגב

    וואו
    את… וואו
    נעלמו לי המילים.
    כמה עוצמות, כמה כוחות..
    את.. גיבורה ומיוחדת.
    והחברות שלך נשמעות מדהימות.
    מעריכה (על גבול המעריצה) אותך ברמות.

  20. יעל הגב

    איזה מדהימה את! מעריצה אותך ממש!

  21. פרח פורח הגב

    טוב.
    תדעי שאני מעריצהה אנשים כמוך
    את גדולה מהחיים!! גיבורה, ענקיתת
    אינלי מושג מאיפה העוצמות האלו שרואים בתשובות שלך
    ככה, בתחילת החיים (גיל 15!!) לאבד את היכולת ללכת?!
    עולות לי דמעות בעיניים..
    לא מרחמים, מהערכה!
    אהבתי את השלמות הפנימית ואת הגישה שאיתה את מתייחסת למציאות הזאת!..
    מאחלת לך חתן בריא בנפשו ובגופו בעיתו ובזמנו!
    אגב יש לאבא שלי חבר, צעיר שהתחתן עם נכה, הוא מאוד אהב אותה, והוא בריא לחלוטין!
    כל הטוב שבעולם אהובתי!!

  22. מה זה משנה? הגב

    וואו, את חזקההההה 💗💗💗
    כבשת אותי… לי הייתה תקופה בחיים (לא מזמן…) שלא יכלתי ללכת זמנית, הייתי על כיסא גלגלים וזה היה קשהההה לא יכולה לתאר במילים. את צריכה להיות מישהי עם כוחות נפש ואומץ לא רגיל להשלים עם המציאות הזאת ולהאמין שהיא לטובתך! בטוחה שאת כזאת, תודה על הכוח שנתת לי…
    מעריכה אותך ואת הכנות והאמונה שלך!

  23. חישוק הגב

    וואו אחד ענק… את כל כך בוגרת ומדהימה! פשוט להעריץ אותך.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?