כאן בונים – וזהו זה :)

המערכת

לפרק הקודם

 

שבוע טוב שותפות יקרות!

זהו זה. החלק האחרון של הכתבה.

הרשינו לעצמנו להביא הפעם רק חידושים, וקיצרנו את השאלות.

תודה ענקית למשיבה האחרונה והמקסימה! ו… שנשתמע בשמחות.

 

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

לא התפדחת בפגישות?

בראשון וגם בשני ממש התביישתי… בראשון אפילו התלבשתי לפי מה ששמעתי שהוא אוהב (!!!)  הבושה חלפה שהתחלתי לעשות את זה הרבה פעמים, ואת רואה שהבחור נבוך לא פחות ממך בד"כ. בכל אופן פגישות זה סיטואציה קצת מביכה. נפגשים שני אנשים וצריכים להתחיל לדבר על החיים, לא רק על השאיפות אלא גם על הפחדים.. כך שבושה היא טבעית, גם לבחורים. גם הם אף פעם לא דיברו עם בנות!!
צריך לזכור לא לדחוף את עצמך לפינה, לא מתחילים לשתף בהכל מיד בהתחלה.
בפגישה הראשונה בד"כ מדברים יותר טכני..  (איך הייתה הנסיעה? משפחה.. רקע… מה אתה אוהב לעשות?  קצת פוליטיקה.. קצת חב"ד )
בפגישה הבאה אם תגיע שתפי קצת יותר וכן הלאה… גם קשר בטח בפגישות נבנה ולוקח זמן.
גם בפגישות עם בעלי, מיד  בפגישה הראשונה התחלנו לדבר בעומק יחסית לבחורים אחרים שנפגשתי איתם אבל עדיין הבניה של הקשר לקחה זמן.

אגב, עם בעלי, דווקא בגלל שהבנתי שיש כאן משהו אמיתי – ממש נלחצתי ולכן גם לא תמיד  הגעתי הכי הכי מאורגנת ורוב הפעמים איחרתי (ואני ממש לא כזאת!!) אבל גם להלחץ זה חלק ממי שאני..  והוא הכיר גם את הצד הזה. בסופו של דבר – כדי להרגע – הכי חשוב להיות שלמה עם מי שאת, לא לשחק הצגות. ללבוש את מי שאת ולהיות כנה, לדוגמא – אני הרגשתי לא נוח להתאפר כבד בפגישות וללבוש בגדי שבת, אז באתי עם איפור מינימלי וחצי מהפעמים גם זה לא ובבגדים ספורטיביים זה נורא עזר לי להיות אוטנטית בפגישה.
עוזר גם פשוט להגיד לו: אני ממש בלחץץץ….  תדעי שזה בעצמו לימוד ממש חשוב גם בשבילך כי תראי איך הוא מגיב.. אם הוא יהיה איתך או יתכווץ.
עוד משהו ממש חשוב – ואולי הכי הכי חשוב – תכניסי את הקב"ה לתהליך. בסופו של דבר הוא מחליט. אני יודעת שאולי קשה לך לשמוע את זה, אבל באמת, את נלחצת כי את רוצה להיות בשליטה… אבל בסופו של דבר שידוכים זה הכי לסמוך על הקב"ה ולהגיד לו תבחר לי כי אני לא יודעתתת —

אולי יש מישהו אחר שיותר מתאים לך?

אני לא יודעת. יש מצב שיש מישהו שמסתובב בעולם שמתאים לי יותר. אולי.
וגם אין ספק שיש מקומות שאנחנו לא הכי הכי מתאימים.
אבל – אני פשוט לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו. נקודה.
ולא הייתי רוצה לחלוק אותם עם מישהו אחר. למה? כי גם אם אנחנו לא 100% מתאימים
אני אוהבת אותו וקשורה אליו. פשוט מאוד.
וכשיש כבוד והכלה ורצון אמיתי שהשני יגדל – לומדים לגשר על הפערים.

חושבת שהרבה נשואות יסכימו איתי. קחי גם בחשבון שנישואים זה דרך… זה לא רק התאמה. אחרי שעשית דרך ענקית עם מישהו אחד – אתם במקום מאוד מאוד אחר וטוב יותר מכל אחד שאולי מתאים לך יותר.
בקיצור, להרגע.

ממה פחדת לפני החתונה? בסוף איך זה היה אחרי?

פחדתי לאבד את החופש\העצמיות, פחדתי להרגיש חנוקה, פחדתי להיות בהיסטריה לנקות את הבית כל היום פחדתי להילחץ מהבישולים, פחדתי שהוא ישתלט לי על מה אני ילבש. פחדתי מהמריבות ופחדתי מהשקט שיהיה ואם אשתעמם חח ואפשר לכתוב פה עוד מאה.
חח
בסוף… מהר מאוד את מגלה שאת חיה עם בן אדם.. שהתחתן במודע עם בת אדם לא מושלמת ושהכל בסדר ושמותר לך להמשיך לשנוא לשטוף כלים (רק הוא שוטף חח) ומותר לך לקחת פסק זמן ופשוט מותר לך להיות את. את זה הכי יפה.
ושוב – לשתף את הפחדים!! אני כל פחד הכי קטן שלי גם לפני שהתחתנו הייתי מרימה טלפון ומספרת לו.

איך אפשר להרגיש אהבה לאדם אחר, שונה, שלא הכרת אותו עד לא מזמן?

את יכולה לשאול את זה על כל חברה חדשה שהכרת. בונים את זה וזה לוקח זמן. מה שמיוחד אצל בני זוג, זו התחושה האלוקית של השייכות אחד לשני. שהקב"ה שותף בבניית הבית. האהבה תלויה בהשקעה. יש אהבה שמגיעה מיד ויש אהבה שעובדים עליה. אם את רוצה שזה יחזיק מעמד לאורך זמן – תצטרכי להשקיע. לשים לב לדברים טובים שהוא עשה לך, להודות עליהם.

איך את מרגישה עם חמותך?

חמותי – לא כמו אמא. מעריכה אותה מאוד, היא האמא של האדם הכי חשוב לי בעולם. אבל זה קשר אחר מאשר אמא וזה לא צריך להיות כמו.

מה עשיתם כשחזרתם הביתה אחרי החתונה?

פשוט צחקנו בהלם ובאושר ובהנאה רבה וסיפרנו אחד לשני על החתונה.

זה לא מפחיד להתחתן עם בנאדם שהכרת רק לפני 3 שבועות?

קחי בחשבון כבר עכשיו, שאת לא תעמדי תחת החופה עם בנאדם שאת פוחדת ממנו ולא מכירה אותו. אין דבר כזה. את תראי שהקב"ה יוביל אותך להכיר אותו ולהיות שלמה עם זה. ולא מתחתנים בלי להיות שלמה עם זה. אם תחשבי על זה את לא תהיי לחוצה.

איך זה להגיע הביתה ולקלוט שאת צריכה לדאוג לכל הדברים הטכניים?

זה הלם. אבל את לא עושה את זה לבד. את עושה את זה איתו ביחד. השאיפה צריכה להיות שאת טבעית איתו ולא משחקת בהצגה. אצלינו יש חלוקת תפקידים, וכל זוג מסתדר עם זה לפי מה שמתאים לו.

איך ישנים עם בן בחדר?

טוב, הוא לא זר. לא מהרחוב. זה בנאדם שכבר הכרת ובנית איתו קשר. לא לשכוח. כבר לא מסתכלים עליו כ"בן", אלא מישהו קרוב שאת רוצה קשר איתו.

זה לא הפחיד אותך להתחיל את החיים האלה? זה לא מביך?

קודם כל לא לפחד. המוני אנשים בעולם מתחתנים… סימן שזה אפשרי. כל דבר קורה בעיתו והכל יהיה בסדר.

אהבה זה כמו בסרטים?

לפעמים – אבל זה ממש לא הרגשת האהבה המתמשכת.
תבינו, את ביום אחד מתחילה לחיות עם מישהו שאת מאוד אוהבת, אבל שניכם, במיוחד בנות (לדעתי) חוות קשת של רגשות במשך היום, כך שלכמת מילה כל כך גדולה של אהבה דווקא לצורת התבטאות מאוד מסוימת – זה מקטין ופשוט לא אפשרי. את לא יכולה לאהוב כל הזמן באותו צורה ויותר מזה את גם לא צריכה ואין אהבה אידאלית או אהבה שהיא הכי הכי..

אז לפעמים אני אוהבת מסיבה מסוימת: כי הוא הצחיק אותי, כי הוא הכין לי הפתעה, כי הוא חשב\דאג\הקשיב. לפעמים את אוהבת מתוך הברית והקשר הנשמתי בינכם גם אם הוא עיצבן\ התעלם\ שכח הוא מרגיש הכי שלך לפעמים את אוהבת כי ככה ודי, בלי סיבה. לפעמים את אוהבת את הצורה שהוא רץ, את הפנים שהוא קם בבוקר…

לפעמים הכל מעורבב. לפעמים.. לפעמים מרוב שאת אוהבת את כועסת\מאוכזבת וכו'.
בסופו של דבר האהבה גם צומחת מהמון דברים: מהמחויבות בינכם, מהטבעת שיש לך, מהרצון שלכם לעבוד על הזוגיות, מהיכולת שלהם להתאפק, לתת, להיות שם אחד בשביל השני.

ספרי על הקשר עם בעלך. טוב? קבוע? משתנה?

לבני אדם יש רגשות, ועליות וירידות, וימים שאת בטוב וימים שפחות, זה לא משתנה אחרי שמתחתנים, אלא לפעמים מתלבש על הנישואים.

בעלי אומר שריב מתקיים רק שכששני הצדדים לא מוכנים להקשיב ולכבד אחד את השני וכל השאר, גם אם הוא בטונים גבוהים – נחשב דיון.
אז אצלנו הטונים עלו כבר בפגישות ובפגישה הראשונה כבר לא הסכמנו…
כך שאני לא זוכרת את הריב הראשון ממש. אבל קחו בחשבון שהיה, וגם יהיה.
אבל כן זוכרת את ההבנה הזאת – שמותר, מותר לא להסכים מותר שיהיה מתח. העיקר הוא לדעת ליצור יחד עם זה ואחרי זה, העיקר לדעת לדבר גם בקושי. לא להלחץ. בסופו של דבר אתם שני אנשים שונים לחלוטין.

לדוגמא – לא היה לי קל להסתגל לנישואים בכלל, אבל עצם היכולת להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו: תקשיב, פשוט אין לי כח להיות נשואה – מאוד עזר, כי הוא הבין ותמך בי אפילו שהקושי היה כביכול הוא. ואותו דבר ההפך – אני ממש מעודדת אותו להזמין חברים, לעשות דברים של בנים וכאלה..

ובעיני זה התשובה גם לענין של האהבה – האהבה היא כח אדיר, היא משתנה ומתחדשת כל הזמן, לפעמים מה שתראי כדעיכה – יהיה למעשה העמקה, אבל יפחיד אותך מאוד באותו הרגע, כך שחשוב לקחת דברים בפרופורציות ובעיקר לשתף, אני יכולה להגיד היום חד משמעית, שאני אוהבת אותו יותר מהיום שהתחתנו, אולי דווקא בגלל כל העליות שמגיעות אחרי ירידות.

אם הצטערתי על הבחירה – ממש לא. אם כעסתי על תכונות אופי מסוימות שלו ולרגעים מסוימים זה השחיר את כולו – ממש כן.
אבל גם זה חלק מהיופי ונורמלי לחלוטין – את לומדת אולי בפעם הראשונה בחייך לקבל אדם עם כל החלקים שבו…

תכונות שעוזרות לך ותכונות שכדאי לעבוד עליהן:

משתדלת לחיות את הרגע, ליהנות בכל מצב. וזה מאוד חשוב גם אחרי החתונה.

לא עבדתי מספיק להיות מאוזנת, להצליח לעשות כמה דברים ביחד ועדיין לשמור על נחת. לא מספיק למדתי לנוח ולעצור מהריצה של החיים.

ועוד תכונה חשובה לעבוד עליה: איפוק. לחיות עם מישהו שעושה דברים שונה ממני ולהתאפק.

התחתנת ושכחת אותנו?

לא התחתנתי מוקדם וחוויתי את הנטישה הזאת בכל היבט אפשרי וכל פעם זה כאב מחדש…
כשנהייתי כלה, הבטחתי לעצמי ולכל מי שרצתה לשמוע, ובכל צורה אפשרית שאני, אני אהיה אחרת!!! אני אמשיך את הכל כאילו כלום לא קרה.

ובפועל, למרות שממש התאמצתי המציאות פחות ורודה, אני מנסה להיות חברה טובה, משקיעה זמן, כן יוצאת מידי פעם בערבים ובזמנים פחות סטנדרטיים כביכול, כי באמת באמת אני רוצה!! ומתגעגעת!!!

נישואים זה דבר מאוד מאוד שואב, והקשר כן קיבל כיוון אחר, ואני לא פנויה לחברויות פחות קרובות, לאו דווקא בגלל בעלי אלא בגללי –

מה שכן אני יכולה להגיד בוודאות – אני בעד לא לנתק. חושבת שזה הפסד ענקי לשני הצדדים, אבל אנחנו הנשואות צריכות עזרה!! כי החיים במיוחד אחרי החתונה מוצפים במיליון שינויים… לכן –
אל תתביישו ליצור קשר, אל תצפו מהנשואה להחזיק פתאום את הקשר של החברות לבדה. זה לא הוגן!! אם היא חשובה לכן – תתקשרו, תשלחו הודעה, ופשוט תאהבוווו .

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

משמאל לימין

זה לא אינטרס, זה כתוב בקוראן. כל התפיסה המוסלמית בזוגיות היא שהאישה רכוש של הבעל בדיוק כמו הסוס שלו

עומדת בזה

איך הצלחת להתגבר על ההרגשה שאת שונה, ולהרגיש שווה בין שוות?

לב על המחשב

שבוע טוב שותפות יקרות כולכן הכרתן את הלמידה מרחוק בשנה האחרונה. חיכיתן שתיגמר. חלקכן דווקא זרמו. אבל יש כאן שותפות שלומדות כך באופן קבוע! השליחות. אספנו את השאלות המעניינות שלכן ושלחנו להן. תשמחנה להזדהות?! הבה נראה.

הוסיפי את התגובה שלך:

15 תגובות
  1. באגדה הגב

    כל כך מעניין וכן, תודה😍

  2. הערת אגב הגב

    המשיבה שהכי נגעה לי ואהבתי. תודה תודה תודה

  3. ספרינגפילד הגב

    ואווו זה היה מעניןןןןן
    אחד היפים!
    תודה🤩

  4. ים סוער וגלים מתנפצים הגב

    ואוו נהנינו לקרוא ממש!! הגבת בצורה משתפת והכי ממקום בוגר וזה מהממם! הועלת לנו מאוד! היה מעניין!

  5. ים סוער וגלים מתנפצים הגב

    נהנינו ממש! היה מעניין לקרוא! זה היה הכי מצורה בוגרת!! היה ממש יפה!!

    • לא בא לי להזדהות הפעם😉 הגב

      וואי
      תודה ענקית למשיבה החמודה!
      ענית ממש תשובות מספקות ומקיפות והכל ועם זאת בצניעות וברגישות..
      תודה!

  6. ים סוער וגלים מתנפצים הגב

    נהננו מאוד לקרוא! כתבת כנה וישיר אבל הכי בוגר שיש. אהבנו מאוד!

  7. מושקי ס. הגב

    את נשמעת ממש חמודה!!!
    נהנתי לקרוא!!
    תודה רבה!!!

  8. moshiach הגב

    וואו תודה ממש!
    סידרת לי את הראש. גם הצורה שסידרו את השאלות וגם (ובעיקר:) התשובות שלך.
    הרגעת אותי. לא שהייתי לחוצה מידי אבל כן קצת מסובכת עם עצמי…
    אז תודה וא גוטע וואך!!❤❤

  9. #במלחמה# הגב

    מה עושים כשהמשפחה משתנה??
    שכבר אין לה זמן אלייך?
    ולא באלך להחליף..

  10. #במלחמה# הגב

    *כשהמשפיעה

  11. daniel הגב

    וואוו מושלם ממש נגעה לי התשובה של השאלה האחרונה.. מילים שבול הייתי צריכה לשמוע! תודה ענקית

  12. @@@@ הגב

    יאווווו
    דבר ראשון אני חייבת לציין שאת בנדם מושששש
    דבר שני את כותבת מושששש
    ממש אהבתיייייי
    לייק ענקקק

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?