אין לך מושג כמה אני מתוסכלת.
כמה רגעים יש לי, שאני מרגישה שלקחו השנה את התפקיד שלי ורוקנו אותו מכל תוכן.
ללמד בזום? מרגישה כמו מישהי שרוצה לקחת משהו מהמדף ונתקלת בזכוכית של חלון ראווה.
קרוב בלחיצת מקש אבל רחוק רחוק…
והכי מרגישה שאת לא באמת לומדת משהו. אני מכינה את השיעורים כרגיל, מחפשת את הדרך הנכונה להעביר אותם בסגנון הזה ולא כמו תמיד, ואיכשהו נשארת בתחושה שדיברתי לקיר. למסך.
אני לא שואלת שום דבר. תגיבי מה שאת רוצה.
אם תרצי להיות נחמדה, ספרי על משהו שלמדת השנה בזום או במרחב הקולי ובכל זאת את זוכרת.
39 תגובות
יואו זה באמת מעצבן
יאללה כבר שתגמר הקורונה מהרררר
ת'אמת שלצערי כל מה שלמדתי אני זוכרת
גם מרצוני וגם לא
גיליתי ששיעורי היסטוריה דווקא נחמדים
והמורה לא כל כך בלתי נסבלת
שהמנהלת יודעת לדבר
ואיך לומר הילדה הכי מעצבנת של הכיתה דווקא נשמעת טוב מהצד..
יש בזה דברים טובים ויש כאלה שלא
דברים שלא היטו טובים זה שלא תמיד יש כוח להכין שיעורים ואז משאירים את זה למחר ואז מחר הלחץ גובר כי גם את מחר דוחים למחרתיים ואז עוד יותר בלאגן
זה לא כמו בכיתה שהמורה יושבת על הראש להכין שיעורים עבודות ומבחנים
בקיצור יש בזה משהו וכיף ויש גם שלא
מממ.. הכנו אוכל… חח זה הדבר היחיד נראה לי שאני זוכרת…;)
טוב, אז אני מהיוצאות דופן שאוהבות למידה מרחוק והלמידה שלי נהיתה יותר טובה ונהנית מזה שאין בנות שמדברות ומפריעות.
אז זוכרת המון דברים שלימדת למרות שאם את המורה שלי את יודעת את זה לבד ?
זה באמת קשה אבל הקטע האנושי… מרגישה שכל כך הרבה מתפספס בזום הזה … תמיד יש את הרגעים הקטנים האלו עם המורה לפני השיעור, אחריו וגם תוך כדי שמדברחם קצת ומתעניינים ועכשיו כשזה קורה זה זה נהייה ציבורי כזה לפני כולם?
סליחה אבל כלום…
באמת שאני מעריכה אותך ויודעת שאת משתדלת כמה שיותר לעניין אותנו אבל זה פשוט לא זה… ו..פליז אם את רואה שאני לא נכנסת קצת תדאי שלקחתי פשוט זמן לנשימה… אל תתקשרי אליי זה פשוט מביךךךך
תודה לך:-)
חוץ מהרגע המביך הזה שהמורה שלי הקריאה סיפור ילדים בשיעור חסידות כנראה שכלום…
סליחה על המרירות הנוטפת מההודעה הזאת אבל…
תכניסי את עצמך לנעליים של מלמדת במרחב הקולי ולא בזום (והלומדת)
אני איתך!
פעם חשבתי שאת אשמה, פעם הטחתי את העצבים אלייך.
משהו כן הרווחת בשאלה הזו, כי אני מתחילה להבין יותר ויותר שגם את אילוץ של המערכת.
מתסכל, אין לי את מי להאשים.
אפשר שוב ושוב את משרד החינוך, אם זה יעזור למישהו.
אבל זה לא.
ומתחשק לי לפרוש.
ואני לא יעשה את זה כי אני צריכה מסגרת.
המאמצים שלך לגבש לנו את הכיתה מול מסף, לעשות שיעורי חברה כשלאף אחת אין כח לפתוח מיקרופון, מצלמה ולהתפלסף- מעוררי רחמים, ואהבה. אלייך.
אני מתנצלת על חוסר הזרימה שלי, מתנצלת שהשנה יותר הכרת ריבוע שחור מאשר אותי.
ומרחמת, עליי. עלייך. על כל המורות והתלמידות שהשנה הזו תהיה עבורן זיכרון לכמה אנחנו לא אוהבים לצאת מאזור הנוחות שלנו.
ולהבין שהכל משמיים.
לאדעת מה איתך
אני יותר נהנת מהלמידה בזום מאשר בביהס
תכלס מה אני אוהבת בביהס זה החברות ואיתן אני נפגשת כל הזמןן.
אז?
אצלינו בבית ספר אינמצב שלא זוכרים?
הלימודים דופקים כמו שעון
לימודים מבחנים שיעורי בית כרגיל
הלמידה רגילה לחלוטין והמורות רואות רק את עצמן
לא מעניין אותן בכלל מה קורה מעבר לריבוע השחור (שניההההה המורה אני כבר פותחת מצלמה!!! אל תעשי לי חיסורררר)
לא מעניין אותן שיש לי אחים.
ושההורים שלי לא זכו בלוטו ואין להם אפשרות לקנות 7 מחשבים.
ולחזק את האינטרנט.
ושיש לי מחויבויות בבית ואין אפשרות לשלב אותם עם הררי השיעורי בית.
וזה שאני עכשיו לא איתך ומדברת באמצע השיעור זה בגלל שאמא שלי ביקשה ממני משהו! ואין צורך לשאול אותי אם אני איתך כי את רואה שלא!!
מורות שימו לב!! התלמידות על סף התמוטטות (ורק בחודשים האחרונים הרגשתי על עצמי את הקלישאה הזו)!!!!!!
התיכון היקר שלי לא חושב לעשות לנו איזה מפגש לכבוד פורים…
פגשתי את החברות שלי השנה פחות מחודש!
מעניין אתכן רק למידה. אין רגישות.
דיייייייייייייייייי
וואי כל כך כל כך איתךךך
שתדעי שאני ממש מזדהה ומבינה אותך!!
אבל אנחנו נתגבר ויהיה טובב בעז"ה
וחשוב שהמורות יקחו את זה לתשומת ליבן!
אהמממ אני ממש שונה ממך, אולי ככה אני אוכל לעודד אותך ולעזור לך??
בוא ננסה ?
טיפ ראשון: מצאי את המקום בו הכי נוח לך ללמוד, סביבה נקיה ומסודרת ואם יש אפשרות אז גם שקטה ?.
טיפ שני: לא להתבייש! שאלי שאלות! תעזי! יש פעמים בהן תלמידות אחרות רצו לשאול את אותה שאלה אולם מכיוון שהן מפחדות הן לא שאלות… בנוסף לזאת זה שומר שתהיי בעניינים.
טיפ שלישי: אל תלמדי במיטה! דבר ראשון- מפחית את הריכוז בצורה דרסטית. דבר שני- יש סיכויים שאחרי הזום תמשיכי לנמנם (אם לא יהיה לך משהו לאחר הזום…) ותבזבזי זמן יקר!!!
טיפ רביעי: תפרגני! תני פידבק למורה המהממת שלך! למה?
דבר ראשון- היא תמיד ראויה להערכה (מהיכרות אישית עם מורים ומורות…) דבר שני- ועוד כשזה בלמידה מרחוק זה פי מיליון!! ויש עוד מלאןן דברים שצריך לומר תודה…
טיפ חמישי: להכין שיעורי בית עם חברה.
דבר ראשון- תהיה לך מחוייבות לא להיכנס לפון…
דבר שני- תוכלי לשאול אותה שאלות שאת התשובות את לא יודעת ואולי היא תדע…
טיפ שישי: ספורט! יעלה לך את המוטיבציה!
הן בלמידה והן בכלל.
אהמממ אם יהיה לי עוד אז אכתוב בעז"ה.
הרבה הרבה בהצלחה ?
❤
חשבתי שהכוונה לתלמידה ?
טוב אולי יהיה רלוונטי גם למורה ??
אופס לא ראיתי שהגבת על זה??
חחח גם אני חשבתי שזאת תלמידה..
אה ובלי קשר הטיפים שלך באמת מעולים!!!
חח ישראלהה
מי שכתבה את זה זאת מורה, לא תלמידה?
מצטערת לומר לך, זה באמת כך. רוב המורות, רוב הזמן, מדברות לעצמן…
אוחח זה מעצבןןן, הייתה לנו מורה מחליפה לפני כמה ימים, מותק, מהממת ואף אחת לא הקשיבה לה יותר מידי, כילו עשתה פעילות.. וראו את האכזבה שלה, אבל מה יכולנו לעשות? זה משגע לשבת מול הזום כשכל הבית מסביבך בודק אם רואים אותו במצלמה, רועש וגועש, המצב כבר לא נורמלי ומעצבן, ייאללה ג-א-ו-ל-ה!!!
למדתי שהוא בלתי נסבל ולא, אל תגידו לי שאפשר ללמוד שם!!!!!!!!
מה למדתי?
מלא
מתמטיקה!!
אנגלית!
זה תלוי איזה ילדות..
וואי..
אהממ אני ממש מקשיבה לרוב מכריע של השיעורים אז אני לא אתחיל לפרט כל מה שלמדתי בחצי שנה האחרונה?
אבל כן, אני לומדת במרחב הקולי וממש מרגישים את המצוקה של המורות..
במיוחד בשיעורים שהכיתה פחות משתתפת והמורה ממש מתחננת לתגובה ועד שמישי מועילה בטובה לפתוח את ההשתקה כבר יוצאת הנשמה?
תקשיבי, לא יודעת אם את באמת מורה, אבל נמאס לי שהמורות מתלוננות שזה קשה, נשמה, את תעברי את השנה הזאת, ותזכריהאו לא תזכרי אותה, היא לא תשנה לך כלום! את קיבלת משכורת כרגיל, ותסיימי עם התלמידות, תעלי לכיתה הבאה והכל יחיל מהתחלה! אתם עם כמה שאתם מסכנות הכי פחות סובלות פה! סליחה שאני ככה בוטה, אבל אני לא כול לצאת מהשנה הזאת ולשכוח אותה! לדלג עליה ולעשות דליט!! תישאר לי תעודה גרועה, פער לימודי, חוסר מוטיבציה, הרגלים גרועים, שנה שלמה מהלימודים שלי שהלכה לפח, עוגמת נפש!! לך מכל אלו יש רק את העוגמת נפש.. אז תגידו תודה על מה שאנחנו כן עושות ועל זה שכבר הוצאתם תעודת בגרות וזהו!
הי, אז אני לומדת בבצפרנט. ואני יכולה להגיד לך, שאני לומדת. והמון.
לדעתי זה תלוי עד כמה המורה מכניסה את הבנות בענינים בכיתה
אווו, מעניין… את מורה.
אהממ, אני יגיד לך תאמת, בתור אחת שתלמידה בזום,
זה בהחלט גם קשה לנו!
אבל אל תרגישי מרוקנת!
כי כן! שאת מפעילה ומתאמצת, זה גם משהו נדיר!
רק נשאר להתפלל, שה' יחזיר אותנו כבררר!
את נשמעת מורה מדהימה, ובאלי שתיהיי המורה שלייי❤️?
תודה לך ששיתפת מהצד של המורה!
אשתדל באמת להתאמץ יותר בשביל המורות
לב יווו❤️?
אם זה מעודד אותך ברוב השיעורים אני מקשיבה
נכון בהתחלה חשבתי שזה קייטנה אבל התאפסתי על עצמי
הבנתי שאני צריכה ללמוד בזום כמו שאני לומדת בבצפר
ואיתי יש עוד הרבה בנות נכון זה אפילו לא חצי כיתה אבל בייננו גם בשיעור פרונטלי לא כולם מקשיבות אז בזום זה פחות אבל זה לא ממש נכוו שאת מדברת למסך
מה שגורם לי להקשיב הוא שיעור פעיל
שאני לא צריכה לשבת מול המסך כמו בהרצאה(משעממת בכל מקרה../-:)
התייאשתי מהלימודים האלו לעת עתה
את פשוט צודקת נורא. צודקת מידי הייתי אומרת.
לא למדתי כמעט מהזום הזה אני עם קשב בערך אז נאדא. סיוט. ואני מתארת שהמורות לא נהנות יותר ממני. האמת שזה באמת נמאס. וזהו.
חח מה שאני מקשיבה בערך זה רק הבית היהודי, לא יותר. (שאפו למורה שלי חח היא עושה את זה מעניין.)
טוב. לודעת אם זה מה שביקשת, אבל דווקא שיעורי אנגלית יחסית תיפקדתי, (יחסית הכוונה לכל שאר השיעורים שלהם לא הקשבתי אפילו דקה שלמה אחת)
ועשיתי מבחן והרגשתי שידעתי את החומר. מהקו כנראה, אחרת מאיפה??
ותהיי בטוחה שהתלמידות שלך מרגישות את התסכול, רק שפשוט הם מתוסכלות פי מאה ממך.
טוב,
זוכרת מתמטיקה, תורה (המורה את מלמדת טובבב, פשוט טוב!), נביא (הסיפורים שלך! מלמדת מצויין!) ובכללי:
ההתייחסות שלך!
אמאלה ואבאלה!
זכיתי!!!
עונה תשובות כשיש שאלות,
מפרקת תמיהות כשיש,
פשוט מורה מסורה!
עונה! תמיד עונה בווצאפ, זמינה, נעימת סבר, ועוד הרבה יותר מזה.
אין עלייך.
ואני עוד יכולה להמשיך…
עדכני אם בא לך ??
אממ וואלה זה תלוי איזה שיעור
מתמטיקה ואנגלית אני מקשיבה ולומדת כי אני מאוהבת במקצועות האלו והמורות מעניינות
אממ בשאר השיעורים עדיף שלא נדבר חחח
אם אני נכנסת המצב טוב
שאני נכנסת לשיעורים זה בסגנון של "מחיה המתים"??
מבינה את התסכול. צר לי אבל כשאני מנסה לחשוב חצי שנה אחורה – אני לא זוכרת כלום. אבל האמת הוא שזכרוני קצר בלי קשר ואולי זה לא אומר כלום.
ובאופן כללי. למידה ירחוק היא לא כמו הלמידה מקרוב. ממש ממש לא. ולען זו שטות גמורה לנסות ללמד בזום באותה דרך שבה מלמדים בחי. ועוד לצפות שזה יצליח איכשהו. הדרך – חייבת להיות אחרת. ולהבין את זה, בלי לעשות כלום, יוצר שינוי גדול.
חוץ מזה יש גם נתונים טכניים – אולי השיעור שלך נופל בדיוק בשעות האחרונות של היום? או הראשונות? או שהתלמידות באות מבתים ברוכי ילדים? שיחת טלפון לכל ילדה בכיתה תעשה פלאים – מבחינתם גם אם את לא תראי כלום.
ותצליחי המון!
סליחה שאני מייאשת, אבל… אין מה לעשות. אמא שלי מורה לאנגלית {כן, תימניה מורה לאנגלית… ככה זה כשהמשפחה שלך עושה שליחות בארצות הברית…} לבנות בגילי והיא שואלת אותי המון פעמים מה אני ממליצה לה לעשות לתלמידות שלה אבל… לא נעים לי לומר לה שפשוט- כלום. אם את לא אוהבת אנגלית שום משחק לא יגרום לך לאהוב אנגלית, רק לרחם על המורה שמשקיעה כל כך הרבה בנסיון להאהיב עליך את האנגלית ולא הולך לה…
אז העיצה היחידה שלי היא להתחשב בתלמידות. לא לתת המון שיעורי בית, לא להתעצבן מכל שיעור שבו יש בנות שלא נוכחות ולתת אפשרות לקחת פסק זמן {אני לא מתכוונת לשוקולד… למרות שגם זו אופציה} שיאפשר לנשום. בהצלחה!
חחח את מזה חמודה!
וואי כמה מתאים לך להיות המורה שלי.
מנסה לנחש מי אני, ובתכלס לא מצליחה, ולא צריך להסביר למה, כי את כבר יודעת.
טוב, אז אלף, אני אשמח במאוד מאוד שתתקשרי להתעניין מה שלומי, יו נואו, לא שעובר עליי משו רע, אבל סתם להתעניין במה שאני עושה חצי יום (לומדת בלע"ז) האא, ואם לא התקשרת אליי אף פעם ביינתים אז זו את (למעט שיחה אחת בגל הראשון הידוע לשמצה).
מה למדתי, אממ תכלס, לחיים. כלום בכלום מכלום.
למדתי להתסדר עם האחים בבית, לשלב לימודים ובית, להשלים מבחנים דרך המוודל, אבל חומר לימודי טהור, אפס.
כן כן, אני יודעת שכתבתי פוסט על זה שהצלחתי בלימודים, אבל בחיאת שלא למדתי.
הראש חלול מה שנקרא.
האאא, ובידיעה ברורה ששר החינוך נמצא כאן ומאזין לכל מילה *אני רוצה לחזור לבצפר* טווווווב????
סליחה המורה. סליחה אם אכזבתי.
אני באמת מתנצלת אם לא התחשבתי בך מספיק.
תודה בכל אופן על הכל!!
שאין דברים כאלה!!!
ואלו הלקויי שמיעה כמוני, לא יכולים בכלל ללמוד. ומאז הקורונה אני לא לומדת… וכמעט ואין לי קשר. (יש אחת;.)
אני ממש מרגישה שמי שכתבה את זה היא מורה שלי.
שכל הכיתה עסוקה במייל והיא נשארת לדבר לקיר
אני נורא משתדלת להיות נוכחת(+) בשיעורים כאלה
ובדכ, אם מקשיבים למורה בסוף לומדים משהו וזה נחמד
אפילו שלרב אני סתם יוצאת חננה ומעצבנת
העיקר שיש סיכוי כלשהו שהמורה שמה לב שאכפת לי ממנה