תפריט
היי
יש לי שאלה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי
אני מפחדת שיש לי o c d.
למי שלא יודעת מה זה,
זה חרדה- כפיתיות, אובססיה–
אני ילדה נורמלית לחלוטין כן?
תמיד חששתי מזה האמת,
אבל די הדחקתי
ולאחרונה התחלתי פתאום ממש לפחד מזה
קראתי המון חומר,
וזה רק יותר הלחיץ אותי.
כאילו את רוב התסמינים שם לא היה לי,
אבל חלק ממש כן.
אני חושבת על זה שעות ביום,
וככל שחושבים על זה,
ונכנסים לזה,
זה רק נהיה יותר גרוע–
ולא יודעת,
לא בא לי ללכת לפסיכולוג ולאבחון וכל זה,
זה הכי לא אני בעולם.
מה אומרות?
יש מישהי שמתמודדת עם זה? מכירה? יכולה לעזור לי?
תודה ויום טוב!
תגובת המערכת:
נגיב ממש בקצרה כדי לתרום ידע לך ולשאר הגולשות שיגיבו לך ויקראו כאן:
א. OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) יכול להיות קל ויכול להיות מורכב, וגם יכול להופיע בתחומים שונים בחיים (שטיפת ידיים / מחשבות מטרידות וכו').
ב. בהחלט צריכים להיות כמות סימנים מסויימת אבל בכל מצב את לא יכולה לאבחן את עצמך בכלל. ובטח לא לפי דברים שקראת באינטרנט (למשל).
ג. לגבי כל הפרעה – טיפול הוא חשוב ככל שההפרעה פוגעת בתפקוד (גורמת לך להימנע מדברים, להפסיד דברים ולשלם מחירים גבוהים בחברה, במשפחה וכו').
ד. העצה הראשונה בכל תחום שמטריד אותנו לשווא היא להסיח דעת, להיות עסוקה, לקרוא דברים בנושאים אחרים וכו'. כשלא מצליחים לצאת מזה גם אחרי הסחת דעת – יש מקום לחשוב לפנות לאשת מקצוע.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
27 תגובות
אמאאאאאאאאא😨😧😥😖
(לא יכולה לפרט;))
בהצלחה נשמה❤
נדירה את מלחיצה
תודה❣
אני יכולה לשאול למה זה מפחיד אותך?
לשמחתי אני מכירה את זה ממש מקרוב.
לשמחתי? כן. . אני לא מתכחשת זה קשה לפעמים, אבל למרות הכל דווקא בזכות זה יש לי רגישות מאוד גדולה לסביבה שלי.
אני רוצה לומר לך ממש חשוב שאגב נוגע לא רק לזה- ככל שיותר מתעמקים בצרות הם יותר מתרחבות.
האמת זה חלק מהבעיה של ההפרעה הזאת. מחשבות מחשבות ומחשבות אבל לא צריך בכח להכביד . מה שאפשר לא לקרוא עדיף.
ועוד דבר, בתור אחת שמתמודדת עם זה כבר המון שנים ממליצה לך ותאמיני לי אם הייתי יכולה הייתי אפילו מחייבת אותך ללכת לבדוק את זה ואני גם יגיד לך למה.
1. היו לי תקופות ממש קשות שאת אפילו לא מדמיינת. אני חושבת את עצמי ח"ו במצב הזה בלי הכדורים אני אומרת לך ברצון לא הייתי פה. במילים אחרות , הם מאד עוזרים לי ואי אפשר בכל להשוות את המצב שלי מאז להיות ב"ה ותודה לקב"ה
2. תעשי את זה כמה שיותר מהר כי בסופו של דבר אם לא מטפלים בזה זה מתפרץ. בתור אחת שמתמודדת עם זה ככל שמטפלים בזבה יותר מאור כך הסיכויים להיפטר מהכדורים הם יותר נמוכים.
אני מאחלת לך שאלו סתם דמיונות אבל אל תפחדי לספר להורים שלך וללכת לבדוק את זה מבטיחה לך שזה רק יעזור לך.
ועוד דבר, גם אם ח"ו יש לך את זה אז תדעי שזה בכלל לא סוף העולם ואני מאחלת לך שתמצאי בזה את הנקודות הטובות. ומניסיון יש .
בהצלחה!
אני יכולה לשאול משהו?
יש מצב שאת יכולה לפרט לי קצת יותר,
איך זה מתבטא אצלך,
במה בדיוק,
באיזו רמה,
וכל זה–
ממש יעזור לי.
תודה!
וואי, בהצלחה רבה יקרה!
אני חושבת שעדיף לדבר על זה עם מישהו מהמציאות ולא בפורום אנונימי, עם אמא, מורה וכו'…
יש לי שאלה, אם את חושבת שזה את, אז בעצם את כבר חיה עם זה ומתמודדת עם זה, זה לא שנופל עליך משהו חדש ולא מוכר. אז מה מפחיד פה בעצם?
בעיקרון נכון,
את צודקת.
אבל לא יודעת,
מפחיד אותי לחשוב שיש לי בעיה מוגדרת
כאילו משהו אמיתי ומאובחן–
מבינה?
וגם ככל שאני חושבת על זה יותר,
זה מתגבר,
ואז זה כבר באמת מפחיד–
דבר ראשון תפסיקי לקרוא על זה!
זה רק יעשה לך רע! ולא הכל נכון לגביך אם יש לך את זה וזה רק מלחיץ.
אני לא ממש מבינה בזה…
אבל רק תדעי שהכל בסדר ואת לא הופכת עכשיו להיות חייזר.
והכי חשוב זה לדבר עם ההורים שלך ולעשות אבחון.
את לא צריכה לסבול סתם.
הצלחות נשמה
תודה ❤
אבל אני לא מסוגלת להפסיק לקרוא,
זה חזק ממני
אין מצב שאני אחשוב שיש לי משהו ולא אקרא עליו הכללל–
וכן דווקא אמרתי להורים שלי,
והם חושבים שכדאי ללכת לעשות אבחון,
אבל לא יודעת,
אני לא רוצה,
מפחדת מדי.
מפחיד אותי להיות עם בעיה מאובחנת,
להרגיש לא נורמלית–
עזבי,
תודה על התגובה,
עשה לי טוב לקרוא
לי יש OCD מחשבתי.
זה אומר שהמח טוחן מחשבות מפחידות בלי שליטה וזה די קשה.
אני מנסה ללכת עכשיו לטיפול.
מקווה שיעזור.
מקווה בשבילך נורא!
בהצלחה נשמה💜
תעדכני איך את
טוב?
איזו חמודה!!!!!!
אין לך מושג איך חיממת לי את הלב!!!!!!!!
בעזרת ה', אעדכן כאן. תעקבי.
תודה לך!!🥰🥰🥰🥰🥰💗💗💗💗💗
למה התגובות שלי לא עולות???
היי קודם כל מה שאני מציעה לך לעשות זה פשוט להתעלם מזה ולא לקרוא על זה…
ואני נמצאת בחרדה😱😱😭😭
וככל שנכנסתי לזה יותר זה הלך והתגבר אבל זה לא מסוכן כמו שאת חושבת❤
וואייי אבל זהההה קשהההה ברמותת😭😭
יש לי כמה אנשים במשפחה שמתמודדים עם הדבר הזה אני חושבת שאם זה באמת היה זה האנשים מסביבך היה שמים לב זה משהו שהסביבה מרגישה
אני לא חושבת,
אני בנאדם שמאד יודע להסתיר–
אזז
לא נראה לי שיש להם כל כך דרך לדעת
אבל אולי🤔
שיווו באמת מפחיד
ודרך אגב אני מבינה אותך מאודדד
יש לי אחות עם OCD וזה באמת נורא קשה לה, לחברות, למשפחה קיצור לסביבה
אנחנו כבר תקופה מנסים לשכנע אות לקחת טיפול או לאבחן את זה אבל היא פשוט לא רוצה
ויש לה את כל הסימנים!!! כך שברור לנו שיש לה את זה
וברגע שהיא תסכים לטפל בזה זה מאוד יקל עליה ועל סביבתה…
ממליצה גם לך לא לזנוח את זה או להדחיק פשוט תלכי ותטפלי!!!
וואי בהצלחה מאמי!
זה נשמע קשה–
מקווה שיגמר בטוב
מוכנה לתאר לי איך היא?
איך התסמינים?
יעזור לי מאד!
תודה❤
ואואאאאאאאאאאאאאאאאאאייייייייייייייייי קשה מדייייי!!!!!!!!
אבל מה שאני מציעה לך זה פשוט לא להסתכל באינטרנט כי זה סתם יעלה לך את זה …
אבל סתם ככה אני אומרת כאן לכל מי שעוברת את זה.. ולך..
הדבר הזה נגרם מכל מיני משברים שעברתם בילדות ושמרתם בתוככם בתוך הנפש שלכם..
לכן, בגלל שהנפש עמוסה היא מעדיפה לשכוח מהכאב ולהתעסק "כוויכול" בדברים שוליים..
זה מה שהסבירו לי .
אבל אל תסמכו על זה.
אני מציעה לך להתייעץ עם עוד אנשים(למרות שזה מבייש)(אותי בכל אופן)
ושולחת לך חיבוקק ענק ממנייייי….
תנסי להתעלם מזה ולחשוב על דברים אחרים..
אוהבת אותךךךךך
כואב לי הלב שיש חשד ויותר גרוע זה ודאי ובכל זאת לוקחים טיפול.
אני סובלת מזה קרוב לעשור.
אני רוצה לתקן\לדייק\לומר כמה דברים.
1. כואב לי הלב שאני שומעת על בנות שעוברות את זה בלי טיפול.
ואני אקדיש את הזמן הזה ויכתוב לך על ההתמודדות שלי בתקווה שזה ישפיע.
אני מאובחנת כסובלת מאו סי די כבר מהיסודי.
זה אומר שהיו לי חרדות שאפילו קשה לי להעלות על הכתב.
הייתי שוטפת ידיים בתדירות לא נורמלית וכל הידיים שלי היו יובש וחתכים שורפים.
הייתי הולכת ברחוב וכל רגע מסתכלת אחורה לבדוק שאף אחד לא הולך אחרי.
הייתי בודקת לפני השינה מליון פעם שהדלת נעולה.
הייתי כל הזמן מפחדת שמשהו נגע לי בחלבי \ בשרי וכל מיני כאלה.
היה לי קשה לישון מרוב פחד
לפני פסח זה היה ה-סיוטים
הייתי בפחד שאולי עשיתי משהו לא בסדר וכל הזמן הרגשתי צורך להתנצל.
הראש שלה כל היום דפק ודפק באמת שהתפוצץ לי מרוב מחשבות.
היה פעם אחת שבת ולא היייתי מסוגלת ועשיתי מעשה אסור היה לי כ"כ קשה עם זה.
הייתי מאושפזת כי מרוב החרדות לא הלכתי להתפנות והבטן שלי הייתה מלאה כמו לפני לידה.
ודבר אחד שביים אני לא שוכחת . הייתי אצל רופאה אחת ילדה אולי בת עשר משהו כזה והרופאה שואלת אותי תגידי את רוצה למות?? ככה ישיר בלי הכנה מוקדמת. וכן אני רציתי למות. אבל לא הייתי מסוגלת לומר את זה ואחרי זה יצאתי וממש כעסתי איך יכול להיות שהיא שואלת אותי כזאת שאלה ?!
זה קשה. זה סבל. זה נוראי.
רבל אני רוצה לתאר לך את ההווה שלי.
היום אני שמחה
ממש עוד מעט מסיימת בצפר עם ציונים מעולים.
אני עבדתי בגנים\ קייטנות
הדרכתי
וכוכוכו.
תודה לה.
אני אומרת לך את זה בוודאות אם לא הייתי מטפלת בזה מיד , אני לא הייתי פה כדי לכתוב לך את זה עכשיו.
עברו מאז כמה שנים עם עליות ומורדות. אבל אני מנסה לתאר לעצמי את עצמי היום במצב הזה ח"ו ש ה ישמור.
2. אני לא כ"כ מסכימה עם מי שאמרה שאם לא רואים את זה עלייך אז כנראה אין לך את זה.
יש משהו מיוחד בזה שאדם שסובל מזה זה מתפרץ או לפחות רואים את זה בבית בסיבה הטבעית שלו אבל מתי שהוא נמצא עם אנשים נגיד בית ספר עבודה וכו זה לא מורגש .
ושוב אני אומרת לך את זה מניסיון, בבית ספר אף אחד לא היה חושד הייתי ואני עדיין תלמידה מצויינת ב"ה.
ואני מכירה את זה לא רק מעצמי יש לי 2 אחים בבית שלי חוץ ממני שסובלים מזה ככה שאני יודעת מה זה אומר.
ודרך אגב רק השנה שמעתי את השם המוגדר של זה.
עד עכשיו ידעתי שיש לי קשיים וכדי להתמודד איתם אני לוקחת כדורים. וזה מאוד יפה מצד ההורים שלי ואני מאוד מודה להם על זה שהם לא עשו מזה עניין ולכן גם אני לקחתי את זה יחסית בקלות שכן, קש לי אז אני לוקחת טיפול.
אני מאחלת לך שתמיד תמיד תהיה שמחה לא משנה מה.
מקווה שעזרתי לך.
אני מבקשת ממך בקשה אישית, לכי לבדוק את זה מבטיחה לך שזה יעשה לך יותר טוב.
וואהו, נקודה, לא יאומן מה שכתבת כאן…
את מיוחדת ממש❣
תודה ששיתפת אותנו!
מאחלת לך המון הצלחה בהמשך, את מדהימההה❤
דבר ראשון תודה
עזרת לי מאד
ואני
באמת לא יודעת מה להגיד לך עכשיו
זה כל כך קשה,
שזה פשוט–
לא נראה לי לי שמי שלא עובר את זה יכול להבין
אני לא חושבת אבל שלי זה ברמה הזאת,
כאילו אני עושה דברים מלא פעמים,
ובודקת כל הזמן אם באמת עשיתי את זה–
אבל לא עד רמה של סכנה
אז לא יודעת אם ללכת לאבחון,
זה נראה לי יעשה לי יותר רע
עזביי זה מסובך
מקווה שיהיה לך תמיד רק טוב!
אוהבת אותך❤
תכלת, אל תגיעי למצב של סכנה
זה מתחיל בקטן בדרך כלל, מה שהיא מתארת-
זה כבר המצב הקיצוני שחייב אשפוז, אל תגיעי לזה
ככל שמטפלים יותר מוקדם הטיפול הוא יותר מהיר ויותר קל.
אבל—
הכי הכי חשוב, גם אל תאבחני את עצמך לפי מה שאומרים לך כאן.
אל תשפטי על עצמך לטוב ולרע
תתייעצי עם ההורים,
תבדקי עם עצמך עד כמה זה משתלט עלייך
ועד כמה זה לוקח לך מהיום ומעצמך.
ואם זה באמת מפריע-
ממש ממש חשוב ללכת לטיפול
זה אמנם נשמע מרתיע , כי לא רגילים לדבר על זה
והסטיגמה על טיפולים וכדורים לנפש לצערינו גדולה
אבל תתייחסי לזה כמו אל מישהו שחולה (ח"ו) בוירוס ולוקח כדור כדי להחלים
כנ"ל גם כאן, אם זה באמת משתלט לך על החיים ומפריע לך לנהל חיים נורמליים
אז הטיפול פשוט עוזר *לך* לנהל חיים בריאים וטובים יותר *בשבילך*
בהצלחה יקרה!
ועדיין זה לא אומר שח"ו יש לך את ההפרעה הנ"ל וגם לא אומר שלא
זה את צריכה לברר מול עצמך, מול ההורים, מול רופא/מטפל
אבל *לא* על סמך האתר וגם לא על סמך חומר שקראת!
אחות ל-OCD ומכירה מקרוב…
בהצלחה!
💛💚💗
תודה ממש על התגובה שלך. לא אני כתבתי את הפוסט ולא נכנסתי לאתר שנים.. נכנסתי רק לרגע ובהשגחה פרטית נכנסתי לפה ו.. זה מאוד עזר לי
זתומרת מקווה באמת שאעשה עם זה משהו ואלך לטפל ואז זה באמת ממש יעזור לי;)
אחרי תגובה כזו ארוכה שלך הייתי חייבת להגיב חח למרות שנראלי שנתיים ללא הגבתי פה.. אז תודה!!
הי חיים
מומלץ לך לקרוא את הספר דואט של דבורי רנד- על ילדה שמתמודדת עם אוסידי
ואגב
להמון בנות יוצא שהן חושבות שיש להן בעיה- קשב וריכוז, אוסידי, פוביה וכאלה..
אבל זה לרוב משהו קטן בגבול הנורמה… יש את זה לרוב ואין לך בעייה אמיתית..
כמו שזה שאת חושבת על זה לא הופך אותך לתסמונת מינכאהוזן…😉
בהצלחה!
אני לא יודעת מה המצב שלך היום, תכלת, מקווה שהעזת ואת מטופלת. בכל אופן למרות שעברה יותר משנה ואני רק עכשיו נתקלת בפוסט הכואב שלך- אני מוכרחה להגיב, לצעוק ולזעוק ש תתחילי לטפל!!!!!!!!!!!! לא רוצה להפחיד אותך עם תיאורים על מה שעלול לקרות אם לא, וגם תמיד עדיף להגיד בצורה של חיובי אז אני אומרת לך שאת לא מדמיינת איזה אושר, כןכן אושרררר את מפסידה כשאת נותנת ל(אולי) אוסידי הזה להשתלט עלייך. כי העולם שלנו כל כך יפה וטוב ומאושר ופורח וצבעוני וכשיש אוסידי שמנהל ומטריד אותנו אנחנו רואים מול העינים אך ורק שחור. בעצם כל הצבעים ביחד ומשם הכל מתבלבל (והמבין יבין).
עכשיו, אני מבינה מה שאת אומרת שאת חייבת לקרוא על זה ולדעת הכל וזה חזק ממך ואת מתלבטת ולא מפסיקה לחשוב מה נכון לעשות ואיך צריך לפעול, וההצעה (יותר נכון הבקשה, הדרישה, התחינהההה) שלי אלייך היא- קומי ותעשי!!!!!!! לכי לאבחון פשוט ככה, בלי לחשוב!! מקסימום- מקסימום טעית. תלמדי להעז לעשות שטויות. את יכולה.
אוהבת אותך ברמות ומזדהה…
נ"ב- אני ממש מקווה שכל המלל הזה כבר לא רלווני בשבילך כי את נמצאת במקום אחר ושמח, וכל מישהי אחרת שמרגישה במצוקה וקוראת את זה- קדימההההה את יכולה!!