לילה.
שוב אותה פוזה.
אני במיטה שוכבת פנים לכרית.
פנים רטובות כואבות.
אומרת לאימוש לילה טוב בחיוך מחלצת בקושי ציחקוק קטן ואיזה חיבוקון עלוב …
ובפנים הכל שורף😞
הלב שלי מזמן כבר לא לב פשוט חתיכות שבורות, סדוקות
המוח שלי כבר מזמן הפסיק להיות מכונה טכנית
הוא מכניס לי כאלה הרהורים ומחשבות….
שגורמים לבפנים שלי להתכווץ עמוק ולשברים האלה שאפשר לכנות אותם לב לבכות….
כבר אין מה לשבור
כולי שברים
כולי סדקים
תשאלו למה??
ככה.
קוראים לזה דיכאון.
בעקבות מה הוא בא?
אין איך לתת עלזה תשובה.
😔😖😩😟
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
לא, לא קוראים לזה דיכאון אם אין לזה סיבה…
דיכאון נובע ממשהו, אפילו אם זה מהתת מודע, הוא לא מגיע סתם
אולי קוראים לזה, גיל ההתבגרות, מחשבות בדרך לעצמאות, גדילה,
תאמיני לי, את לא רוצה לדעת מה זה דיכאון עם סיבה, אולי את רוצה לדעת את הסיבה לדיכאון…
קומי! צאי מזה! יהיה טוב!
הייי לא אל תהי בכזה מצב זה רעע!!
רבי נחמן מברסלב אמר העצבות והמראה השחורה זה ממש עבודה זרה!!
יאללה קומי תשמעי מוזיקה טובה תחייכי למראה תהי שמחה!!
כי בטוח יש על מה💗❤️
יאללה בהצלחות נשמה😄
אוייי
זה כזה סיוט, אני עברתי גם תקופה כזאת, זה היתה התקופה הכי מזעזעת בחיים שלי את מוצאת את עצמך עצובה ורוצה רק לבכות והדמעות עומדות כמו לא יודעת מה בקצות העניים ודיייי
נמאס כברר רוצה להיות ילדה שמחה שמאושרת מהחיים ומעצמה ולא מצליחה.
אז דבר ראשון בתור אחת שהייתה בתוך זה במשך שנה:) בערך… ועברה את זה ואני כבר שנתיים אחרי ב"ה מודה על כל רגע שזה מאחורי מבטיחה לך שזה נגמר מתישהו.
אבל אני חושבת שזה נובע ממשהו בכל אופן, משהו בחשיבה שלך כנראה גרם למוח להיכנס למצב הזה.
מה שקרה לי היה שפשוט הרגשתי רגשות של נחיתות, הרגשתי שאני לא שווה כלום ובגלל זה הגעתי למצב של דיכאון, למצב של יאלה למי אני מועילה פה בכלל ומה אני עושה פה, זה קרה לי בגלל גורם חיצוני שלא אפרט עליו עכשיו ואחרי שהתנתקתי ממנו פתאום התחלתי לחיות ולהרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי.
אז תעשי חושבים עם עצמך, לרוב דיכאון מגיע מהמחשבה של, אני לא שווה וחוסר הערכה עצמית.
תתחילי להעריך את עצמך, לחפש דברים טובים על עצמך קודם כל! הסביבה זה השלב הבא תנסי לראות את הטוב ותזכרי שהגעת לפה לעולם בשביל משהו את לא סתם פה, את חשובה ומיוחדת והקב"ה אוהב אותך ברמות שאין לך מושג!
זה לא קל להתחיל לחשוב ככה בתוך המצב הזה ואת לא צריכה לספר לי כי אני יודעת מה זה, זה קשה מוות ובלתי אפשרי כמעט אבל רק כמעט… זה אפשרי
בהצלחה נשמה!
למול לבבות שבורים.
אני אפילו לא מחפשת מילים.
וואו
הכי אהבתי את התגובה שלך- "נדירה"
זה כך כך נכון
לא עצות
ולא כלום
שתיקה-
זה הכי נכון
למול הכאב
כנ"ל על שתי התגובות 👆🏼👇🏼