מאחורי הקלעים/3

שעת מבחן

גיליתי בנות מדהימות. מי צריך את שולי כשיש כאלו אוצרות בכיתה שלא ידעתי על קיומן?

הלוואי. ישבתי בפרצוף אטום כל השבת. מקפידה על כבדהו וחשדהו. לא מגלה שום אוצרות נהדרים. אולי רק בורות של חסכים וכמיהה למשהו שלא קיים. ולא..לא לחבר'ה הזאת התכוונתי כשביקשתי בשמע קולנו מקובלות חברתית. באמת חשבתם ששבת אחת יכולה להפוך הכל מהקצה לקצה?
תרגישו בנח. אני גם בסתר ליבי יחלתי לקסם הזה שיחול. אבל אני לא ילדת קסמים. סימן קריאה.
את הקריאה הראשונה לסיוע קיבלתי מתמר. הסגנית של שולי. זאת שמקפידה להסכים תמיד עם הדעות שלה, לאבטח ולאגף אותה מכל כיוון ולהעלות לסטטוס תמונות שלהן יחד מהעשור האחרון. (כן תמר, אנחנו יודעים שאת רודפת אחריה מגיל שנתיים). באופן מסתורי בהחלט תמר עלתה על מחברת הסיכומים שלי המושקעת והניפה למולי את שרביט הידידות. ההצעה שלה ללמוד יחד למבחן הקרוב בנביא הפתיעה וריגשה כאחד.

13:00 בצהריים של יום האתמול. טלפון מחני. "רוצה ללמוד ביחד לנביא?". אין לי בעיה עם חני. היא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אבל היא בהחלט נחמדת. יצא לנו לשוחח כמה פעמים בהפסקות ונהנתי מהפנייה שלה אלי. אות לחיזוק הקשר.

רגע, מה בקשר ללימוד שהבטחתי לה? הרי תמר ביקשה ממני גם כן היום. ולאותו מבחן בדיוק. הוא האחרון בסדרת המבחנים שהופלה עלינו, אין לי את הפריבילגיה לדחות אחת מהן למבחן הבא כאשר אין אחד כזה באופק. מה עושים? הכל בגלל מרפי. או שאין כלום או שיש יותר מדי.
תמר מדי מושכת (תרתי משמע). אני בטוחה שגם חני תבין שזאת הזדמנות שיש לנצל. "חני? בעיקרון יש מצב שאלמד בסוף עם תמר למבחן בנביא, אז אל תחכי לי, לא נורא, את טובה גם בללמוד לבד". הקול האגואיסטי שבי מתעורר. רק שהיא לא תבקש ללמוד שלישיה. אני רוצה את חווית הלימוד עם תמר כולה לעצמי.
15:00- "תמר, אז קבענו היום בערב, אצלי או אצלך איפה יותר נח לך?:-)"
16:00- "תמר, כדאי שנחליט איפה לומדים. אשמח לדעת מראש".
17:00- תמר, הכל טוב? תני אות חיים;)".
19:00- ?????
21:00- …
22:00- " היי מושקי, סורי שלא עניתי. בסוף למדתי עם שולי. את בטח תסתדרי, את טובה בללמוד לבד;), תודה בכל אופן, תמי".