תפריט
דיי אני לא יכולה
יומיים חופש
אני בוכה
בחול המועד לא שרדתי בלעדיך
אני גמורה
הלב שלי לא יכול בלי לראות פנייך
עד כמה שזה נשמע נורא
אני יודעת
אבל באמת אני לא יכולה
אני מוצפת געגוע
אבל כשאני רואה אותך שוב את הכל בי מבעירה
ואת לא רואה אותי איך אני ביום רביעי
איך יש לי מצב רוח אש, בלעדייך…
מבפנים שרופה מגעגוע אבל פיזית זה עושה לנפש שלי טוב הריחוק הזה
רע לה כל כך עם הלב הזה
אבל אני זוכרת איך לא שרדתי
כבר בחופש הראשון יום לפני יום הכיפורים כל הלב נשרף געגועים
כבר לא לקב"ה, אלייך.
רק על זה בא לי לבכות
שנגמר לי הלב
הוא חזר לאנשים
הוא כבר לא מתגעגע כל היום לאלוקים
אני שבורה מדיי, כבר כולי חלקים
אני טובעת במים העכורים
ואין לי כח לדבר
לפתוח את הפה
יוצאים לי רק שירים
אבל הכל בי משטה
ואני רואה רק אותך שם
כבר לא אף אחד אחר
החוב שלי מלא מדיי
כבר אין לי כח לדבר
אני יודעת אני משוגעת
אבל אי אפשר להשתלט
כשאני רואה אותך יש לי סיפוק לרגש הכי כואב
וזה מה שאמרת שכאב וכאב מתמזגים
זה מה שאני מרגישה כשגעגוע ועיניים נפגשים
העיניים שלי כבר לא מדברות
הן רק שותקות וצועקות
הן בוערות מדם
אין להן כח כבר
הן סחוטות כל כך מלראות אותך
מרוב שהן אוהבות אותך
הן מבקשות חיבוק ואת יודעת את זה
אולי דווקא בגלל זה את לא נותנת את זה
כי זה יהרוג אותי אולי רק יותר
אני לא יודעת כבר כלום
ולא בא לי לשחרר, זה מה שהכי נורא
שאני נהנית מכל התפאורה
מכל הסבל, מכל חתך חדש בנשמה
מתענגת על כל כאב, על כל דמעה
שקורעת בי הכל
שאין לה כח עוד לא לשאול מה היא רוצה מעצמה….
אבל לא משנה כמה הלב שלי יעבור
לעולם אני לא אגיד שהתרגלתי
גם אם כבר חוויתי אלף פעם בעבר
גם אם כל פעם זה הכי מוכר
אבל זה חדש
ותמיד כואב יותר מהקודם
תמיד אני מאוהבת בך אבא רק כשהלב שלי מתרוקן
מאנשים…
זה מה שהכי הורג אותי
אני בוכה לך כבר מיום הכיפורים
שתחזיר לי אותך
תחזיר לי את כל הגעגועים אליך
אני לא רוצה שבן אדם יתפוס לי את כל הרגשות עליך
כי אני ריקה מדיי ממך
וכשאין אותך אז בפנים הכל טמא
אני מרגישה כל כך רחוקה
בלעדייך הלב שלי לא קונה
יותר עוד סיפורים וריגושים
אני בוכה שכבר תחזיר לי את הדמעות
כי כבר שבועיים אבא שהן פשוט נעלמות
ונלחמות בכוונה לא לפול
מרגישות שזה גבורה
לנצח את העיניים שלי
מרגישות שהן מעל
רמה מעל עצמי.
אבל עכשיו אני שוב ביום הראשון לפני שבועיים
של החופש הארוך הזה שבו לא הצלחתי בכלל לישון
נרדמתי כל לילה בחמש
וקמתי באחת עשרה
לא השלמתי שום שעות
גססתי כמו מטאטא
הלב שלי רק כתב עלייך כל היום שירים
זה לא התאהבות, זה תלות של החיים.
אני לא יודעת כבר מה זה, וכבר אמרתי שבאמת שלי אני אפילו לא רוצה
לרפא את הכאב הזה
כבר התמכרתי להרגיש נטושה…
כבר התמכרתי ללב שמתפוצץ מאהבה
אני כבר לא יודעת איך זה לחיות בלי כל הלב הזה
איך זה בכלל אפשרי?
כבר התרגלתי שכבר כמעט ארבע שנים
אלה הם שלי החיים….
כבר שכחתי בכלל איך חיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אוף כואב.
ולמה את כל כך מוכשרת?
ואוו.
מוכשרת אחת!!
השורות האלו תפסו אותי ממש:
"אני לא יודעת כבר כלום
ולא בא לי לשחרר, זה מה שהכי נורא
שאני נהנית מכל התפאורה
מכל הסבל, מכל חתך חדש בנשמה
מתענגת על כל כאב, על כל דמעה
שקורעת בי הכל
שאין לה כח עוד לא לשאול מה היא רוצה מעצמה…."
את מודעת ברמות מפחידות…
כל כך אמיתי ונוגע ללב….
לא הבנתי את מי היא אוהבת…?
וואי
את כישרוןןן
ונכנסת לי רצינייי
מרגישה את עצמי בכל מילה שלך בשיר
את אלופהה
תמשיכי לכתוב
ולכווץ לי תלב
💔💔
ואווווווווו בחיים לא קראתי פוסט כל כך יפהההההההההההההההההההההההה
אאוצ'
זה היה כואבב
חיבוק מרחוקק
דומיה את מפחידה אותי
מה עובר
ואיך עם ננשמה נדירה כזאת
את עדיין מצליחה לחיות
דומיה את מפחידה אותי
אולי את מגזימה
אני מבקשת ממך אם כן
תשלחי לי איזה מכתב הרגעה
דומיה את מפחידה אותי
השורות האלו מוכרות לי
עד מוות
ומסיטואציות לא טובות
דומיה תעשי לי טובה
וואי שזה מה שאני הייתי צריכה לכתובב
אז פליעזז דומיה אני מצטרפתת
הזדהתי ממש.
אמאאלהה דומיה את מטורפתת!!! השירים שלך נוגעים ברמותת😢
״ואין לי כח לדבר
לפתוח את הפה
יוצאים לי רק שירים״
השורות האלה תפסו אותי ממש, אני כלכך שמחה בשבילך שלפחות שירים יוצאים לך.. כמה שזה נשמע הזוי אבל תעריכי אתזה😖😢
אממאאאאאא מזהההההה
זה חברה כאילו? כי נראה שהקשר מזה לא טוב לך!, אה אני רואה שאת מודעת
יקירה, תעשי עם זה משהו, לא טוב לך!
המון המון הצלחה!
באהבה❤