תפריט
טסתי לרבי פעם ראשונה לפני כמעט שלושה חודשים (ומרגיש לי שלפני הרבה יותר…) ובערך החל משבוע אחרי הנחיתה- כלומר כשבאמת כמו שאומרים 'נחתתי' אני בירידה וירידה יותר ויותר בהדרגה.
כמה פעמים ניסיתי לעשות עם זה משהו, דיברתי עם המשפיעה ולקחתי החלטות טובות וכלום לא עובד אני מורידה עוד ועוד דברים חסידיים מהיום יום שלי ואפילו לדבר עם המשפיעה אני כבר לא רואה טעם כי ממילא אני לא בכיוון לשנות כלום וגם דברים שבשבילי היו קו אדום בעבר עכשיו כבר זה לא נורא ולא אכפת לי. נהייתי אדישה מאוד ולא אכפת לי מה ה' רוצה ממני אלא מה בא לי לעשות ובימים האחרונים גם נהייתה לי תחושה של ריקנות (שגורמת לי למרוח זמן על שטויות).
מצד אחד יש לי עדיין שכל שאומר לי שאני יודעת מה צריך לעשות ומצד שני מעניין אותי רק מה בא לי עכשיו ותכלס באופן מעשי שום החלטה טובה שלי בחודשים האחרונים לא התקיימה כמה שהתאמצתי.
ממש פעם ב… הרגשתי איזה הרגש חסידי עכשיו אני חושבת זה בקושי קיים, אולי כבר לא.
כשאני חושבת על הטיסה לרבי זה מרגיש לי כאילו מה עשיתי בזה כי לפני זה התאמצתי כל כך ועבדתי על עצמי ממש וגם בטיסה עצמה זה לא היה אורות בלי כלים כי כן היו קשיים והתגברויות וכאן בארץ כלום לא נשאר וזה רק מייאש אותי יותר.
אני די מבולבלת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי מצד אחד יש לי אשליה שטוב לי ככה, מצד שני אני יודעת שזו אשליה ולא רוצה לגמרי להידרדר (אז אני "מידרדרת עם גבולות"- משתדלת לא להיסחף אבל כן בירידה בשטח האפור) כי אני כן רוצה להישאר חסידית אבל למעשה אני לא רוצה לעשות כלום כדי להתקדם.
כבר שמתי לב שדברים רוחניים לא מעניינים אותי אז גם שמתי על עצמי סטיגמה כזו שנוח לי איתה כדי לוותר מראש אבל אני מודעת גם לזה.
כלומר הכי מעצבן זה שאני מודעת למה שהולך ומה שצריך לעשות אבל לא בא לי אז למה שאני אעשה?
סתם חשתי צורך לפרוק, תודה למי שהגיעה עד כה…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
זה מזכיר לי סיפור על אדם אחד שגילה את האמת
הוא הלך לבית דין לגיור וביקש להתגייר
הוא למד את כל ההלכות, והתחיל לקיים
הוא היה בטוח שתקופת הניסיון מעידה על הכל
מיד לאחר שהתגייר, הוא התחיל להתלבט
"האם עשיתי את הדבר הנכון?
לא מתחשק לי פתאום
זה ממש קשה לי"
אבל מיד אחר כך הוא הבין
"זה שקשה לי,
ולא הולך לי בקלות
זה בגלל שאני יהודי
יש לי עכשיו שתי נפשות
זה קשה לי כי זה חשוב לה'
כשיהודי מקיים מצוות
זה עושה רעש גדול בשמיים
דווקא בגלל שהתאמצתי והשתדלתי
ה' מראה לי שאני עכשיו משמעותי בעולמו"
בהצלחה!
תופעה מוכרת לכולנו(צרת רבים חצי נחמה😉)
גם לי זה קרה, שנה שעברה. ואני זוכרת את עצמי ממש מרגישה ככה.
אורות בלי כלים ואז__כבר אין אורות.
לא זוכרת בדיוק מה עשיתי, גם לא נראלי שעשיתי משו ופתאום הכל הסתדר, דבר ראשון ההבנה הזו ש_ את הכלים, מכינים כאן.
העניין של הטיסה הוא להתמלא להמשך.
לא לחזור אחרת לגמרי מיד אחרי הנחיתה, אלא לחזור עם הפוש הזה הקטן שנותן לך כח להיות אחרת;)(-בהדרגה כמובן)
לפעמים אנחנו לא רואים ומרגישים את הפוש הזה כי אנחנו מחפשים משהו אחר;)..
__
כל ההכנה של הלפני הטיסה לפעמים גם נעלמת לנו(לי זה קרה) כל מיני דברים שממש הקפדתי עליהם עד הטיסה ואז אמרתי כזה כאילו מה עכשיו אחרי שהגעתי אני יפסיק, אז המשכתי לעוד יומיים וגם זה נאלם, ואז תקופה הרגיש לי ממש דפוק לעשות אפילו חלק (כי אני הרי יודעת לעשות הכל, אז ,,, סוגשל או הכל או כלום)
לקח לי זמן להבין שכדי להצליח צריך לעשות לאט לאט להתחיל עם משו ולא לזוז ממנו אפילו תני לו זמן מאוד ספציפי בלוז שלך(עלי זה עובד). ואת לא עוברת עלזה. וכשאת מרגישה מספיק מוכנה_ תמשיכי לעוד משו.
(כנל בדרך השלילה.. להוריד משו לא מתאים וכו')
בהצלחה ענקית ואלופה שזה אכפת לך❤️💪
קודם כך כתבתי שאני אדישה ובאמת אני מתכוונת לזה.
כלומר זה לא ממש אכפת לי.
כן אני חושבת על זה לפעמים כמו ברגע שכתבתי את הפוסט אבל לא יותר מזה.
תודה על התגובה המושקעת!
בקשר להורדה לכלים, מרגיש לי שעבר כל כך הרבה זמן שהטיסה כבר לא משפיעה, כלומר, שכבר עבר הזמן של האורות ואין מה להכניס לכלים.
ובכלל, שאני כבר לא במקום שהייתי ודי נוח לי עם זה.
אני יודעת שזה לא מה שאמור להיות אבל כביכול (ובינתיים) טוב לי ככה.
מה שכן הרגשתי צורך לשתף ותודה למי שכאן.
תקשיבי אני טסתי לתשרי ובאיזשהוא מקום יכולה עם רצון נורא נורא חזק לקבל עוד החלטה מתשרי.
אין דבר כזה מאוחר!!
וואו איזה קשה זה להרגיש ככה אחרי שחוזרים מהרבי
תבדקי אתזה אולי ניהיה לך אדישות בכללי ולא רק בענינים רוחניים…
אאייש בהצלחה
אל תשכחי שאת הנסיכה של השםם
זה באמת נהיה בכללי.
אני לא מלקקת דבש ביום יום לצערי…
תודה!
לא רוצההה
אני לא רוצההה
מה קורה ליייי
למה זה גם אצלי ככהה
למה פתאום הכל נראלי בסדר??
למההה
רעבעעע למהה
אני ככ מזדהה איתךך
שאני רק מוציאה את העצבים עכשיוו
ואין לי אפילו טיפה במה לעזור
אוףף חבל לי שיש עוד מישהי שככה.
לפחות את מרגישה שזה מפריע לך.
מקווה בשבילך שלא תעשי את הטעות שלי ותחליטי סופית שלא אכפת לך כי את מילא כבר לא מה שהיית…
אין כזה דבר סופית, את תמיד יכולה לשנות ולהשתנות.
בהצלחה:)
אני פשוט לא יודעת מה להגיד לך
כי קרה לנו פשוט כמעט אותו דבר
❤️
אימהלה
חיימשלי את.
דבר ראשון כולנו באותה סירה
תדעי שאני גם במצב כמו שלך בדיוקק. אני גם הייתי בחנוכה אצל הרבי ואחרי שחוזרים לארץ תמיד כל החשק והאנרגיות נעלמים ואת אומרת לעצמך "למה טסתי בכלל" אז דבר ראשון את טסת כי הרבי הזמין אותך אליו
זה חשוב שתדעי🥰
ודבר שני תקחי החלטה טובה אחת בלבד שאותה את עושה ואת לא מוותרת עליה לא משנה מה. זה מה שאני עשיתי אחרי שחזרתי מהרבי (לקחתי שחרית כל בוקר)
בהתחלה זה מאוד זיגזג לי ואחר כך זה נהיה לי פשוט הרגל כזה
ותקשיבי. זה שאת ממשיכה לעשות את שאר הדברים שהם פחות טובים אן ענארף זה לא קשור. עצם זה שאת מתפללת זה כבר משהו
ודבר שלישי ואחרוןן
אל תגידי שזה לא מפריע לך!! כי עצם זה שאת משתפת פה זה סימן שזה מספיק חשוב לך. (עצם זה שמפריע לך שזה לא מפריע סימן שזה באמת אכפת לך:) בהצלחה מהממת
אבל אם לא עמדתי בשום החלטה?
עכשיו כבר עבר כל כך הרבה זמן ש… גם אם אחליט משהו ואעמוד בו (וזה לא מצליח לקרות כ"כ) זה לא יהיה קשור לטיסה בטח לא המשך שלה.
אז זה בעצם אומר שהטיסה הייתה ונגמרה? שאין לה השפעה? אז בשביל מה טסתי??
בכלל הרבי אמר שמי שהטיסה לא השפיעה שלא יטוס שוב אוףף
וואי ממש מבינה אותך, זה מתסכל וקשה שזה ככה..
אבל את מודעת למצב שלך וזה טוב, אולי יקח לך קצת זמן להתעורר מהקיפאון הזה לכל מה שקשור לרוחניות, אבל זה יקרה, אני בטוחה.
והנסיעה לרבי לא הייתה בזבוז, את קיבלת כוחות והם מסתתרים איפשהו בפנים, מחכים שתשתמשי בהם, רק יש לך כוחות, תזכרי.
בינתיים המודעות רק עוזרת לי להתריס…
תודה! אשתדל לזכור…
היי, מבינה אותך כ"כ
אני טסתי לפני כמה שנים לחנוכה ואחרי חודש זהוו
הנהגות חסידויות שבשגרה אבל החלטה טובה ופלוסים לא היו לי
ואזזז טסתי לתשריי ומאז אלוקות.
אני לא יודעת להגיד לך אם זה נכון עבורך. אבל אולי יש לך אופציה לטוס לתשרי?!
זה עולם אחר לגמרי..
ותדברי עם המשפיעה, גם אם לא תקחי החלטה טובה, היא תעזור לך לסדר את הראש, תקשיב לך:)
בהצלחה!!
הלוואי, אני בשאיפה לזה אבל מקווה שאצליח להשיג עד אז מספיק כסף…
מבחינה רוחנית אני לא ראויה עכשיו לטוס לרבי (יש מכתב של הרבי לבחורים שרצו לטוס שהוא אומר שהוא לא ראה עדיין איך השפיעה הפעם הקודמת אז שלא יטוסו).
העניין עם המשפיעה זה שאני לא כל כך יודעת מה יש לנו לדבר אם אני סגורה על עצמי בקטע הלא חסידי…
תקשיבי ממה שאת אומרת זה נשמע שזה מציק לך, אז דברי איתה תספרי לה.
אולי היא תעזור והכי הרבה לא..
זה לא מציק לי למרות שאני מודעת לזה שזה לא טוב ובא מהנפש הבהמית וכו'
אם זה בכללי, אולי כדאי לך לבדוק אפשרות של עזרה רגשית (מטפלת כלשהי מוסמכת)
זה ממש הגיוני לגיל וזה עובר (מניסיון)
זה לא קשור לקטע הרגשי זה בעניינים רוחניים.
דווקא חומריות ממש עושה לי את זה…
נ.ב. חוץ מזה שאת לא יכולה לדעת בת כמה אני 😉
מהתגובות היה נראה שהתכוונת בכללי, מצטערת שלא הבנתי, אל תבהלי מההצעה, אני התכוונתי ברצינות (יש עדיפות למישהי שיודעת קצת לפחות על טיסה לרבי)
ואני מנחשת טווח גילאים, אני לא באמת יודעת בת כמה את…
אני לא נבהלת אני פשוט כבר הולכת וחבל שאת מציעה דברים כאלה למישהי שאת לא מכירה זה מאוד לא נעים.
המטפלת שלי לא מבינה בדברים כאלה אבל יש לי גם משפיעה…
בכל מקרה לא היית מפרטת כאן את זה נכון?
(אגב שיתכן שזה קרה לי דווקא בגלל שאני בטיפול וזה ערער אותי כי לפני זה הייתי מאוד יציבה…)
אוףףף דייי גם אני משהו דומה.
לא ירידה רצינית אבל פשוט לא מרגישה שינוי בכלל מאז הטיסה בכלום.
וגם הטיסה וכל השהות אצל הרבי לא היה שום אורות אז רק כלים? אמנם האתמצי מאוד לעשות כלים כל הזמן שהייתי ב770 אבל זה לא עשה את האורות.
ואם אין אורות, אז אין לכלים מה להחזיק.
מישהי שעברה את זה יכולה לייעץ לי מה לעשות? אני לא רוצה שהטיסה הבאה שלי תהיה גם כזאת…
גם לי זה היה בדיוק ככה!
אבל אני לא מאמינה שלא היו אורות.
כי כן היה משהו שעזר לי ונתן לי כוחות וזה יותר מורגש שם.
אולי העבודה היא להרגיש את זה גם פה השאלה איך עושים את זה?
אני איתך באותה דילמה.
נחמד(?) לגלות שזו מחלה משותפת לחזור מהרבי ופשוט-ליפול.
מצטרפת איתכן למועדון וזה פשוט שורף את הלב.
אני גם ככה!! וזה קורע את הלב.
תקשיבי, לדעתי עזבי עכשיו את הטיסה.
תתמקדי על החיים שלך באופן כללי. לאו דווקא ה'אורות' מהטיסה.
תתמקדי בעבודת ה' שלך מתוך השגרה, כאן מהארץ לא מהטיסה(כי גם כמו שאת אומרת עבר מלא זמן ומי זוכר?)
תשמעי אני איתך בברוך הזה אבל אני מאמינה ובטוחה שזה עובר. הרי ברור שעוד 5 שנים לא נהיה בתחתית של התחתית, נכון? אז עובדה שזה חוזר לעצמו והלוואי יוצר משהיה ליפני.
בהצלחות לנו.
הקטע של הציפיה מהטיסה זה רק התסכול של מה הייתה התועלת.
ברור שצריך להתקדם מכאן.
השאלה איך פתאום יוצאים מהכלום ומתקדמים ל-הכל שצריך לעשות לפי ההלכה…
בהצלחה לנו!
אני מחפת מילות עידוד ונחמה לתת לך אבל אני לא מוצאת, תשמעי אני פשוט איתך על הסירה הזאת. הסירה המתסכלת והמייאשת הזאת. הלוואי שיעבור ויועיל לטובה..
אמן!
לא יודעת למה אבל נכנסתי לפוסט הזה עכשיו והרגשתי שאני חייבת להגיב, אני נמצאת כרגע בול באותו מצב וזה מתסכל ברמות שאין לתאר! ואחרי שאזרתי אומץ לדבר עם המשפיעה שלי אחרי מלא זמן שלא דיברנו היא המליצה לי על טיפול רגשי…🤦🏻♀️
זה אכזב אותי ברמותת כאילו התקשרתי אלייך שתעזרי לי בתור משפיעה ולא כדי שתמליצי לי על טיפול😌
מה הייתן עושות במצב כזה??
אוף גם לי המשפיעה עשתה את זה כמה פעמים! התעצבנתי עליה נורא (בלב) ובאיזשהו שלב הבהרתי לה שזה עניין רוחני בלבד אוףף
אני ממליצה שתסבירי לה את זה.
אם היא טסה לרבי היא אמורה להבין את זה שזה דבר הגיוני (חושבת שגם אם זה לא קרה לה בעצמה בכזו מידה…)
כי זה ידוע שקשה להוריד את האורות לכלים…