תפריט
.
00:55
שעה יפה
אני פה…
וקר לי
אני לבד.
אני לא רוצה אף אחד.
שום יצור מול העיניים שלי.
אבל דווקא אלה,
שמהם רציתי לשכוח…
הם נעמדים מולי,
בחי או בראש.
ואני משתגעת.
אני צורחת.
כמו תמיד,
רק בלב.
01:07
השעה כבר לא כזאת יפה.
אני כבר יותר מידי רועדת.
אפילו עם המעיל…
לא רוצה לחזור.
ברחתי אומנם,
ואין לי באמת לאן.
אני בוהה בשחור שמולי,
זה שבוהק עם ניצוץ מנורות רחוב.
משחזרת הכל בראש.
כי אם לשכוח,
לא היה ניתן.
לפחות נבחר,
מה נזכור.
אני מסננת.
מה היה לי טוב???
תמימות של ילדים
צורבת לי את הלב,
הלב הקפוא הזה.
יותר נכון,
זה שמכוסה כל כך
בשכבה עבה של קרח.
ומתחת?
הוא רועד.
מחכה למישהו,
כבר הרבה זמן
ממתין.
למישהו שילטף…
בלי לבדוק קודם.
בלי שאני אבקש.
בלי להתריע לו באמת…
שידע לעשות את זה לבד.
01:15
השעה מוארת…
היא קורצת.
אני קולטת.
רוצה כנפיים.
לעוף עד השמיים.
לראות לעד הכל
מלמעלה!
לעזור לכולם
משמה!
ואז לא יהיה גוף
כשלי.
ויהיה רק נשמה
שהגשימה!
משאלה..
של עצמה!
01:24
השעה הפכה לפרצוף סגול,
מחייך…
האצבעות שלי כבר קפאו.
אני משעינה ראש,
על ספסל או כסא.
מחפשת כוכבים…
הם אינם!
איך זה הגיוני?!
שמא הם מבצבצים לי בעיניים?!
אני מעבירה אצבע רועדת
הפנים יבשות,
יותר מידי…
סוחטת עין,
ואין תוצאה.
למה זה ככה?!
הלב שלי בוכה.
הוא כואב.
הוא סוער.
01:59
שעה לא עגולה.
התנתקתי לכמה דקות.
צלילים שלא חודרים
לאוזניים, באוזניים.
היה כובע על הראש.
כפפות על הידיים,
מסתירות אצבעות…
רגל בועטת.
ראש שחוזר.
חוזר לכאן.
לראות את הכאב בעיניים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
??
ואו נגעת לי פה? בין השברים..
את כותבת מטורף!
תודה ילדה.
מקווה שנגעתי ולא עשיתי רע…
אוצ'
אני בהלם מהפוסט הזה
אין, אין, אין לי מה להגיב עליו
שולחת לך את אהבתי?
אני רואה אותך מלא…
את ממש חמודה ובוגרת.
תודה בכל אופן..
אוצ'
אני בהלם מהפוסט הזה.
אין, אין, אין לי מה להגיב עליו
שולחת לך את אהבתי?
?????
נמרי?
וואו.
צמרמורות.
הזכיר לי את עצמי יותר מדי.
את חזקה, ילדה, יותר ממה שנראה לך.
ומזה הכתיבה המטורפת הזאת.
אוהבת אותך.
❤❤❤
– עדיין צמרמורות –
תודה. באמת.
את מהממת בעצמך..
מקווה שהצמרמורות האלו יהיו לך נעימות בסוף. סליחה שהכאבתי.
את תארת מצב, בצורה כל כך —
אין מילים לתאר.
נגעת במקום, וליטפת אותו עם הכאב שלך.
הלוואי והפוסט המהממם הזה יגיע לכל אלו שצריכות לקרוא אותו. אמן.
אוהבת אותך, רגשת אותי.
ו… למרות שאני יצור, את מסכימה אם אני יישלח לך חיבוק?
❤❤?❤
את מהממת..
באמת.
תודה נשמה.
ואממ הלוואי באמת שמי שצריך לקרוא אותו יקרא. הלוואי.
היד קפואה על המקלדת…
לא יודעת למה רק עכשיו קראתי את הפוסט הזה, אבל הוא פשוט… אמאלה. מטורף.
אורטל. אורטלי. אורטלוש.
?.
למה שלא תקראי אותו עכשיו?! הוא די חדש..
ותודה טוהר. את נסיכה.
חחח חשבתי שזה ישן יותר…
וואו, הסמקתי. חמודה אחת.
אגב, מה את ערה בכאלה שעות? (שאלה הילדה שהולכת לישון כל יום בין 2 ל4…)
אממ אם אני ערה גם ב6 ואפילו אחכ?!
אני פשוט ערה.
אתמול ספציפית הייתי אחרי חתונה ואיכשהו שרדתי עד 6.
אחכ כבר נשפכתי.
ברוב הימים אני ערה גם הרבה אחכ?
תעזרי לי להרדם?!
ואת גם.. יותר חמודה?
אמאלהה הפחדת אותייי
אני רוצה אותך כאן!
אל תלכי לייי
חבל שאני אהיה מאודד רזה מדיכאון (היא אמורה להבין..)
תיזהרי ממני, את נשארת כאן!
אוהבתותךך:*
ילדה. אני לא אוההת את השם שלך.
בכלל לא.
ואת רוצה אותי כאן? שאני לא אלך לשם?
קודם כל בכלל תבטיחי שתפסיקי לתת לעצמך להישאב לדיכאון. לא משנה מה יקרה.
ואת… תפסיקי כבר לא לאכול בגלל מצברוח.
בסוף את תתחרטי על זה ואז אם אני אהיה פה, את תבואי ותגידי לי צדקת.
את אוהבת להודות בטעויות?!
נשמה!!!! את חמודה ואני רוצה שלא יכאב לך. אבל לא כל מה שאני רוצה יש לי אפשרות לעשות עם זה הרבה דברים.. אז בבקשה תעזרי לי לעזור לך.
אוחח חיים שאתתת
את יודעת את המצב, קשה מידי עכשיו
אני יודעת שאני טועה אבל……………..
ומה לעשות, השם הזה הוא האמת וככל הנראה ישאר ככה למעט המינימום כדי לרצות את את יודעת אתמי……..
והדיכאון…?
אני מנסה אבל זה כמו מערבולת, צריך להרכין את הראש ולתת לזה לעבור, שיסחב אותך לקרקעית ומשם תצא……