תפריט
אבא, כמה אפשר לטעות?
נסעתי היום להפגנה של אהוביה. יצאתי מהר, כי אני לא אוהבת את אלו שצועקים שהשוטרים רוצחים.
אנחנו עם אחד, למרות הכל.
וכן, אני מאמינה בהם. אחים שלי.
חזרתי באוטובוס, שמתי באמפי את השיר "פתח לבך ברחמים." [מי שעדיין זוכרת- שלושת הנערים- איל, גלעד ונפתלי] וכמעט התחלתי לבכות. ואני ממש לא אחת שבוכה.
אבא, כמה אפשר יותר לתעות בדרך? לטעות בדרך?
כמה אנחנו יכולים להתרחק ממנו עצמנו?
להלחם עם עצמנו?
עם ישראל הוא גוף אחד. ומה? שהרגל נלחמת בראש, לא משנה מי ינצח. הדם ישפך בכל מקרה, והמראות? הם יפגעו בגוף. וכל אחד חושב שהוא מנצח. והוא לא.
די אבא.
כמה אפשר עוד?
כמה אפשר לאבד את מיטב בנינו?
כמה אפשר עוד לשנוא? כמה?
אבא, למה המשיח לא מגיע כבר?
למה אתה לא יכול להביא אותו? די. אין כבר אופציה אחרת. אין כבר תירוצים. אבא, עבר הזמן. אנחנו רוצים אותך. אותך, ולא מישהו אחר. אותך, את הבנים שלנו, את העם שלנו.
אבא, תביא אותו.
בשבילי, בשביל אייל, בשביל גלעד, בשביל נפתלי, בשביל אהוביה.
ובשביל עם שלם, שהולך בדרך ושוכח להסתכל, לראות במי הוא פוגע. בעצמו.
די. אבא. אני באמת לא יכולה. אני רוצה אותך. בכנות.
מחכה לאור של בית המקדש השלם, אבא.
אני מחכה לך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
40 תגובות
הזכרת לי את השיר.. "ושלום, עשה שלום ביננו, מי ייתן ונחיה כמו אחים.. ולא תראה עוד אותנו נלחמים"
כתיבה עוצמתית! יש לי דמעות בעיניים..
שמשיח יבוא כבר!!
אביגיל.
יש לי דמעות בעיניים.
אני לא מסוגלת לשמוע יהודים מכנים שוטרים נאצים באותה מידה שאני לא מסוגלת עם האלימות של השוטרים.
אני לא מצדיקה אף אחד, אני כבר עייפה מהמלחמות האלו.
רוצה את דרך הזהב.
נ.ב
שאלת אם אני זוכרת את שלושת הנערים??
השאלה שלך היתה צריכה להיות הפוכה מי יכול לשכוח אותם למען ה'??
אני זוכרת את היום הטרופים, מטורפים של החיפושים אחריהם, את השוק שחטפתי כשאבא שלי הודיע שמצאו אותם, גופות.
וכמה בכיתי, כמה.
ואחרי ששמעתי את השיר פתח ליבך כבר לא היה אפשר לדבר איתי.
עד היום כשאני שומעת את השיר הזה אני בוכה. ותכלס איך אפשר אחרת?
הם חלק מהעם שלי, אחים שלי שנרצחו בידי מחבלים ימח שמם וזכרם.
ואת יודעת כמה זה כואב לי, קראת, אני מניחה?
אני אוהבת אותך?
ואת כל עם ישראל??
שנתבשר רק בשורות טובות ובביאת המשיח. אמן.
נ.נ.ב
סליחה על האורך.
במבי ריגשת אותי ואני כל כך מזדה איתך את לא יודעת כמה!!!
יאא אביגוליייי
את מהממתתת
אמן על כל מילה?
עצוב..
כשאח נלחם באח המנצח תמיד מפסיד..
אני מאוד אוהבת את המשפט הזה.
אביגיל, את גרמת לי לבכות רק מלהיזכר בשיר הזה…
אני זוכרת את עצמי כל פעם שומעת אותו ובוכההה את לא מבינה כמה
ואהוביה בכללל הסיפור הזה גמר אותי!
אבא?!? איפה המשיח כבר!?
רוצים כבר שיבוא…
רק היום דפק ילד בדלת של הבית שלי וביקש לקפוץ בטרמפולינה שיש לנו… הסכמתי לו להיכנס( הוא נראה בן 9 או משהו כזה)
הוא ראה את התפילין של אבא שלי מונחות על השולחן ושאל אותי, מה זה?!?
כמובן שהסברתי לו, אבל זה שבר אותי כל כך!
( סתם רציתי לשפוך מה קרה לי היום… )
וואו.
עצוב שלא יודעים.
עצוב 🙁
איך שאני מזדהה.
אוףףף זה מרגיז אותי להיזכר כל פעם בסיפור עם אהוביה.
כואב.
באמת נמאס.
עד מתי???
ולמרות שבפוסט הזה לא מסתכלים על הכתיבה אלא על התוכן\המסר, לא יכולתי שלא, כתיבה שגורמת לי לכאב, ממש כך, כתיבה מדהימה!
אביגיל,
את נשמה!
אךך. כואב
רק עכשיו אני קולטת כמה זמו לוקח לפוסט לעלות אם העלית אותו בהפגנה על אהוביה ז"ל….
לא להאמין שלפני 6 שנים היה את כל הסיפור הזה של שלושת החטופים.
מצטרפת אל זעקתך לגאולה!!!
שולחת חיבוק מרחוק ???
אגב, איך בדיוק בנות יכולות להשתתף בהפגנה? ?
וואי אביגיל, זה יפהפה ונוגע ללב.
והאמת, התרגשתי.
וואי אביגיל את מתוקה!!
אני חולה עלייך. אני הייתי היום בהכנסת ספר תורה ומעמד סיום הש"ס לזכר אהוביה, חזרתי הבייתה ובכיתי… המקרה הזה מחריד אותי.
אני פשוט קופצת כל פעם שמזכירים את השם שלו… זה עצוב ברמות אחרות.
אני גרה קרוב למאחז שלו וזה מציף את היישוב….
אביגיל.. ואוו. מצטרפת פשוט.
ומצטרפת גם לבמבי היא פשוט דיברה אותי…
אוהבת אותכם ממשות
אביגיל הכתיבה שלך תותחית. אני כה אוהבת אותה.
אביגיל אני ממש יכולה לשמוע אותך אומרת את זה
צועקת את זה
מצטרפת אלייך
משיח בוא כבר!! די! די! די!
אנחנו לא יכולים. פשוט לא יכולים יותר בגלות.
אנשים מתים על ימין ועל שמאל. הורגים את עצמם. את אחרים.
בין אם במגפה ובין אם בנ"ל…
משיח נאו! כל כך נאו…
ואווו!!! ואווו!! ואווו!! את פשוט מדהימה!!
אני מצטרפת מכל לב!! כלכך עצוב וגורם רצון לבכות!!
אביגיל.
שאלה, אוף.
השיר הזה באמת בכיות, וכל התפילות עליהם.
אוףףף משיח
אנחנו עם אחד ברחמים
אולי די כבר?
אולי הגיע הזמן לתת לעצמנו לאהוב את עצמנו?
כולנו יהודים
כלונו אחים
כולנו גוף אחד
איך הגענו לרמה שיד מכה יד?
כן אביגיל מסכימה לגמרי הנושא הזה בוער בי
אביגיל אני בוכה פה
אוף אלוקיםםםם נמאס לנו!!!
כמה פילוג יש כאן, כמה שנאה, כמה מלחמות אחים.
אבאאא נמאססס לנו!!
זה כל כך קל להיסתכל על זה ולהגיד למה *הם* מתנהגים ככה? למה הם קוראים נאצים? למה הם מרביצים? למה הם לא מתחשבים?… להביט על זה מהצד ולבכות על המצב, לא עוזר. יום אחד הבנתי שתכלס אני, ואת וכולנו, גם כן שייכות לפילוג ולשנאה. גם אם לא אנחנו ולא המשפחות שלנו יוצאות פיזית להפגנות… עצם המצב שנוצר כאן זה מצב נוראי שכולנו אשמים בו וכולנו צריכים להתפלל ולהשתפר. אוווווף דייי אלוקייים תביא את המשיח!!
אביגיל,הרבה זמן התלבטתי אם להגיד לך ואם זה נכון אבל אחרי הפוסט הזה אין לי ספק.
את נשמה גבוהה! גבוהה! שומעת? את נשמה גבוהה.
אניוואן, דבר ראשון תודה 🙂
דבר שני, כולנו נשמות גבוהות, היישר מכיסא הכבוד.
ודבר שלישי, גם אני טועה. אני הרבה טועה.
וגם אני, שייכת לפילוג פה לצערי. כי יש לי דעות קדומות על כל מיני מגזרים.
אבל אני מנסה, ומקווה שזה יספיק.
מי זה אהוביה?
הגזמת!!!!
יש מצב שהיא מחו"ל או משהו.
זה בחור בן 16 שנהרג (ואני מעדיפה להאמין שזה היה בטעות).
מתאונה עם משטרה.
אהוביה סנדק.
נער בן 16 (כמדומני)
נהרג במהלך מרדף משטרתי.
באמת הגזמתי.
אהובה סנדק ז"ל, נער גבעות בן 16, נהרג במהלך מרדף משטרתי שהחל בעקבות זה שבלשי ימר שי ח ש ד ו שהם זרקו אבנים.
המשטרה לא התכוונה להרוג אבל הם לא היו בסדר משום בחינה, ועכשיו הם גם מנסים לטייח.
אה?!
אוףף דיי
את ככ צודקת!
אמן. הלוואי כבר.
ואו, לבכות מהפוסטט הזההה
עוד שנייה דמעוותתת
אמאא.
את כותבת מטורררףףף ןריגשתתת.
דייי גאווללההה
כואאבבבבב כלכךךךך:(
ואו, לבכות מהפוסטט הזההה
עוד שנייה דמעוותתת
אמאא.
את כותבת מטורררףףף ןריגשתתת.
דייי גאווללההה
כואאבבבבב כלכךךךך:(
וואו די אימאלה, אביגיל, העלית לי דמעות בעיניים.
לאלו ששאלו על הפגנות-
יש הפגנות כמעט כל יום של נערים, כל מוצ"ש יש הפגנה רצינית ומאז הסגר במוצ"ש יש הפגנות צמתים.
בהפגנות צמתים זה תלוי לאיזה צומת את הולכת, יש כאלו שיש בהם בלאגנים וזה {בעיקר צמתים שבהם יש נערים מהמעוז והגבעות שסביבו וחברים של אהוביה ז"ל} ויש כאלו שזה משפחות כאלו ועומדים עם שלטים וכו'
בהפגנות הגדולות יש נואמים אז אתה פשוט עומד עם שלט, ואם את בת- או מסתפקת בזה או גם שורקת במשרוקית ואם אתה בן- או צועקים דברים כמו "לפנות את ימ"ר ש"י" "די לטיוח" וכו' בהתאם להנחיית הנואמים או שורקים במשרוקית.
אויי גרמת לגוש כבד להחנק בגרוני!
ואני לא מגזימה זה מה שהרגשתי!
והגרון שלי יבש עכשיו אחרי שבלעתי אותו…
ת כותבת מושלם ומסכימה איתך ממש!
עצוב לי עצוב …
יורדות לי דמעות… דמעות חמות..
למה? למה? עד מתי?
אוי אבאאא
אביגיל את מדהימה
זה כל כך כואב כל הסיפורים עם אהוביה ואייל, גלעד ונפתלי
אנחנו פוגעים בעצמינו!!!!
אבא תביא לנו את משיח
אי אפשר ככה!!!
כשיהודי מכאיב לאחיו הוא פוגע בעצמו!!!
למה?? למה לגרום לפילוג???
גם אני מחכה
שתדעי שאת כתבת את זה בצורה כל כך נוגעת ללב
וואו חמודה שאת
בהחלט עצוב יש בעולם שלנו מקרים מזעזעים
אבל חשוב לזכור שמאחורי כל העולם הזה יש אבא אחד
אבא אחד ואת-הבת שלו
את זכית
והוא גם רוצה לבוא ולהתקרב אליך
תחכי עוד קצת
דווקה עכשיו שאנחנו כל כך קרובים תנצלי את זה לתפילות ולא ליאוש
באהבה
…
וואו וואו וואו כמה כואב ומצמרר את הגוף
we want Mashiach now!!!!
הפוסט הזה גרם לי לסערה
מצד אחד כואב לי כל כך על כל השקר הזה
מצד שני טיפה מיואשת כי ניסיתי מלא (יותר שתדמייני) עשיתי דברים עם מלא אומץ וכלום
בעצם אני לא התייאשתי פשוט לגרון שלי נגמר הכוח לצעוק
בסוד אגלה ותשאירו את זה כאן
אני כל יום בוכה
ולא כי נפגעתי או משהו
אני בוכה על הגלות על השכינה על השקר.
עזבו את זה זה לא העניין
הארת לי את זה שוב תודה.
ואביגיל כתבת את זה ממש ממש נוגע גרמת לדמעות שלי לרדת נגמע בי ממש בעיקר- בשבילי, בשביל אייל, בשביל גלעד, בשביל נפתלי, בשביל אהוביה.
ובשביל עם שלם, שהולך בדרך ושוכח להסתכל, לראות במי הוא פוגע. בעצמו.
בנות זה תלוי בנו!!
וואו, אביגיל ריגשת אותי ממש.
ישלך את זה ובגדול.
גם כתיבה מהממת וגם מסר חודר ונכון!!
רק משיח יכול להוציא אותנו מכאן!!
יאלה מהר! שיבוא כבר…
נכון. מאוד.
צמרמורת.