הכל הכל, אני יכול, כי זה החופש הגדול!

אחח איזה כיף שהחופש הגדול הגיע.. ממש אפשר לנשום… נשימה, שאיפה, נשימה, שאיפה.
מדהים, לא?
ואיזה כייף שאפשר לקום מאוחר. חסל סדר שעון מעורר, קרי אחותי מדליקה את האור ו- / או מאיימת בשפיכת הנעגל וואסער, אני מתעוררת בסערה ומוצאת את עצמי מכניסה משחה לתוך הפה ועם המברשת משפשפת בכל הכוח את הכיור. מה אני עושה פה??
עכשיו גם יש לי את הזמן לפנק קצת את עצמי. לקפוץ לגלידה עם חברה, להיתקע שם שעות וכמובן כדי שהיציאה תהיה מושלמת עושים את הטלפון על השתק. אופס, מממ.. חיפשו אותי. כמובן מה חשבתי, אני הרי סגנית ראש הממשלה.
מי מתקשר בחופש, אנשים??!
אגב גיליתי מילה חדשה. 'אנשות'. יש לכן מושג על זה? בכל אופן נשאיר את זה לאנשות..
וכמובן בכל יום אני עושה זמן לימודים, אומנם קצת, אבל עושה. להשקיע לקראת השנה הבאה. בכל זאת, קפיצת מדרגה משמעותית! אני עולה לכיתה @#$#%), דבר שלא בא ברגל!
ואיזה כייף שסוף סוף אני אוכל ללכת לישון בזריחה. תמיד חלמתי שיום אחד אני אראה את השמש עולה והציפורים מצייצות, והכי מגניב שלפני כמה שעות ראיתי את היום הולך לישון. בוקר טוב!

(מנגינה של קריסת מגדל..)
החלום ושברו.
בום.
טוב, זה לא ממש 'ושברו', זה בתהליך, אבל כולם אומרים שזה סופני.
ולא, אני לא נכנעת.
לא יכתיבו לי ת'חופש.
שום חלום, ושום שברו.
אז קמתי וגיליתי שמתוך הרגל קמתי ממש מוקדם. אוףףף באסהה!
והגלידה הייתה בדיוק עמוסה. כאילו חברה שלי. אז לא הייתה גלידה. אז אולי היא לא הייתה עמוסה. בלעדינו…
וקמתי בלי חשק לזמן לימודים, ואפילו לא לדקה. מה לעשות יש ימים כאלו לאי חשק ללימודים.
אבל מעניין שאני קמה ככה כל יום.
מוזר.
ואיזה לישון בזריחה. בחצות אני לא מחזיקה מעמד ונרדמת. טוב נו מה חשבתי.
בינתיים, בזמן שאני מנסה לנפוש כאן,
לשנה הבאה חברות,
עצות להשתקת האחות שמעירה בבוקר, מישהי?