אני וגופי

מכתב שלא נשלח

דבורהל'ה היקרה

כמה דקות לאחר שיצאת לאוויר העולם, חיבקתי אותך, רציתי להעביר את רגשותיי העזים והאהבה שפרצה ממני אליך, תינוקת במשקל שלושה וחצי קילו, שהבטת בי בעיניים הגדולות שלך. ליטפתי אותך בגב ואז עצמת את עינייך, כמו מתמסרת למגע הראשוני של אמא ובת, לליטוף העדין.

כמה שעות אחר כך כבר ינקת לראשונה, ונצמדת אלי חזק, הרגשתי את פעימות ליבך הקטנטן, וקרבתי אותך אלי עוד יותר, שתחושי את אהבתי אליך.

כבר מגיל ינקות, רצית לבלוע את כל העולם בעינייך, ראיתי אותך שוכבת על גבך ומרימה יד קפוצה למעלה, מביטה בה בסקרנות בפעם הראשונה, מתחילה להבין שהיד השמנמונת היא איבר בגופך.

כשטיפלתי בך, נהנית כל כך לרקוע ברגלייך, לחוש את המזרן תחתייך ולשמוע את קול הטפיחות שאת נותנת לו. כשהתהפכת בפעם הראשונה, חייכת אלי חיוך של ניצחון, כאומרת: "עשיתי את זה!" ונענעת את ידייך באושר.

כשקרבתי אותך אל המראה, הבטת כמה שניות ואז חייכת חיוך גדול וכובש.

כשרחצתי אותך, והמים החמימים שטפו את גופך, עצמת את עינייך בהנאה, וגרגרת אלי בעונג. כשגדלת יותר ולמדת לעמוד, היית רוקדת באמבטיה, ומושכת את ידי, שאצטרף אליך.

בשבתות היית אוהבת ללבוש שמלות פרחוניות ולהסתובב סביב עצמך במהירות, לראות את עצמך פורחת, כי זה מה שאת באמת, פרח מופלא שכמותך.

–  –  –

 
יקירה שלי, איך קרה פתאום, שאת מסתכלת במראה ולא מרוצה מהמראה שניבט אליך?

שאת מתלוננת על איך שאת נראית, ועל מבנה גופך, וגבך הכפוף מעט מעיד שאת מתביישת במה שבפנים? ששום בגד לא מוצא חן בעינייך, גם אחרי שיטוט אינסופי בחנויות?

'אני מכוערת' שמעתי אותך מכריזה פעם אחת, וליבי נצבט.

אני מרגישה שאת מבולבלת, ילדה שלי, ולא כל כך מעוניינת לדבר איתי. לכן אני כותבת את המכתב הזה, מנסה לעשות לך קצת סדר בבלבול, כל מה שבינך לבין גופך.
האם את יודעת מה זאת צניעות? ולא, אני לא מדברת על הלכות צניעות בשולחן ערוך, אני יודעת שהתקנון מפרט את ההלכות והמנהגים לפרטי פרטים.

המשמעות של המילה צניעות היא הצְנעה. הצנעה של מה? של תכונות טובות, של מעשים טובים והצלחות. אדם צנוע אינו מבליט אותם, אלא משאיר את כל אלו בינו לבין עצמו. הסיבה שאשה ביהדות מתבקשת להתלבש בצניעות היא כי הגוף הוא יקר, וקדוש, ויפה עד מאוד, ולא מסיבה אחרת.

ספר תורה, החפץ הכי קדוש ליהודי, מכוסה תמיד במעיל. רק בבית הכנסת, בקריאת התורה, מסירים את המעיל ומגלים את הקלף. דבר כה קדוש ונעלה כמו ספר תורה, לא מתאים שילך חשוף וגלוי לכל, לכן מכבדים אותו בכיסוי מהודר, בשביל לבטא את מעלתו.

גוף האשה הוא דבר יקר, ויש בו כח עצום, ויופי, ומסתורין. אל תחשבי לרגע שאת צריכה להתבייש בו, שהוא בזוי, ושאת צריכה להחביא ולהסתתר מתחת שכבות של בגדים. חלילה!

הגוף הנשי שלך הוא מתנה, והוא מסמל את הפוטנציאל שבך להיות אם בישראל ולהמשיך את שושלת הדורות. את כמו יהלום יקר ונדיר, ששומרים עליו מכל משמר, ועוטפים אותו בבד קטיפה, שלא יישרט, שאף אחד לא ייגע בו, ויזיק לו.
את כל כולך יופי, יופי פנימי שפורץ החוצה ומקרין לכל עבר. את יכולה ללבוש בגדים שיכבדו את היופי הזה, ויתנו לו ביטוי.

יש בנות בגילך שחושבות שאם יגלו חלק מגופן הן יהיו יפות יותר, הן סולדות מדקדוקי הצניעות הרבים, ומחפשות פרצה להשתחל דרכה החוצה. למיטב הבנתי, בנות אלו לצערי לא הבינו את משמעותה של מצוות הצניעות אלא תפסו רק את החלק החיצוני שלה. הן חושבות שהן צריכות להתבייש בגוף שלהן ולהסתירו, ולכן הן קוראות תיגר על האמירה הזאת. איזו טעות! כמה חבל שכלי יקר כל כך מוצג בביזיון, ולא מכוסה בכבוד הראוי לו.

כמו שאני מכירה אותך, אין בך את הרצון לחשוף ולגלות חלקים מהגוף, את צנועה בנשמתך. אני רוצה שתדעי שיבוא יום ותביני, כמה יקר הגוף שלך, ואיזה מצוות את יכולה לקיים אך רק בזכותו.
בדור הנוכחי, כל ילדה שמדלגת משלב הילדות אל הנערות, כבר קולטת מבלי משים אך היטב ובפרטי פרטים מהו המודל 'הנכון' של נערה היום, וכיצד היא צריכה להיראות בשביל שכל הדלתות ייפתחו בפניה. העולם היום מאכיל אותנו במסרים שאי אפשר להתעלם מהם.

התרבות הזאת לא מתחשבת בבנות שנתוניהן הטבעיים קצת שונים מהמודל האידיאלי. לא, היא שואפת למחוק את ההבדלים, לטשטש את הזהויות, ולשים את הנראות החיצונית כערך עליון.

איפה את בתוך כל התרבות השולטת היום? האם את מציצה בשלטי חוצות של דוגמניות בקנאה מוסתרת? האם את מצטערת על גובה קומתך שאינו מספק את תנאי הסף לעולם היופי?

נסיכה שלי, את יצירה מושלמת. עוד לפני הגיעך לאוויר העולם, אלוקים צייר במכחולו את תווי פניך המדויקים, והטביע בך את הנתונים הגופניים שיתאימו לך בדיוק. את יחידה ומיוחדת, שאין אחת כמוה בכל העולם. הלוואי שתחושי את הייחודיות שלך ותביני כמה היא יקרה. בכוונה תחילה ה' לא ברא אף אדם שדומה במאה אחוז למישהו אחר. בכל הגלובוס הזה אין שני אנשים זהים לחלוטין, את מבינה?

אם תיראי כמו מישהי אחרת, כבר לא תהיי את! ואם לא תהיי את, מי יעשה את התפקיד המיוחד בעולם שרק את מסוגלת לבצע אותו?

אני רואה אותך חושבת הרבה בזמן האחרון, וקצת מבולבלת, זה גיל לא פשוט, אני יודעת.

הלוואי  ותמיד תזכרי שבורא עולם יצר אותך באהבה, הכניס ניצוץ ממנו בנשמה שלך ונטע בך כוחות עצומים שאיתם את יכולה לעשות דברים גדולים וחשובים כאן בעולם. את עדיין לא יודעת מהם וגם אני לא, אבל אני ממתינה בסבלנות מהצד, ורואה אותך מתבגרת, בקצב שלך, מתבוננת על העולם בסקרנות עם העיניים החכמות שלך, ומתפללת לה' שיכוון את צעדייך ברחמים, ותהיי מחוברת אל כל הטוב שבך, מבפנים ומבחוץ, כי זאת את, יצירת מופת חד פעמית ומופלאה שכמותך.

באהבה גדולה, אמא

בשולי הדברים: אני מביטה אחורה אל הזמן שהייתי בגיל המאתגר הזה, ונזכרת. ישבתי וכתבתי לעצמי מכתב, מכתב שהייתי רוצה לקבל באותו הזמן מאמי, ולא קיבלתי. כתבתי כל מה שהייתי רוצה לשמוע, ולדעת, כל מה שהיה עוזר לי לצלוח את התקופה הזאת. הפכתי לזמן קצר להיות ההורה של עצמי, וזה מה שיצא.