תפריט
משמאל מספרת לי שעל הכל היא מדברת עם אמא שלה,
ומאחוריי מתפארת שאין כמו אמא שלה שהיא הכי בעולם.
אמא אמא אמא אמאאאאאאא דאייייייי
אני לא יכולה יותר לשמוע את המילה הזאת!!
אני מקנאה, נשרפת מבפנים, אני אוכלת את עצמי אני מסתכלת אפילו על אחיותיי ובוכה בלילה לתוך הכרית.
יש לי אמא, יש לי א מ א ! אתן קולטות?!
י ש ל י א מ א ! ! !
נוו ו…?
למה לי זה לא כמו אצל כולן? לא כמו החברות, לא כמו אחיות שלי לא כמו אף אחת!!
אני לא יכולה לא מעיזה לספר לאמא שלי, מה קורא איתי, מדברים שחשובים בגיל שלנו, ועד דברים שקוראים לי בכיתה, עם מי רבתי, איזו מורה אני ממש אוהבת, ואפילו אני מתפאדחת שהיא תראה שאני חסידית וכן להפך, אני אומר חת"ת בלי שהיא תראה ואני אשתדל שהיא לא תראה, אני ארצה לדבר כמו מישהי שבאמת חסידית בשולחן שבת, ואני לא מעיזה, מתביישת. ויש לנו בית מאוד חסידי זה לא שאני אראה מוזר..
אולי כי תמיד הייתי הילדה השטותניקית במשפחה.. אז מה פתאום אני רצינית.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
וואו כל כך הזדהתי..
גם אניי??
וואו שרה!!
העלת לי דמעות!
פשוט כואב לי לקרוא את זה!
זה באמת באמת עצוב, המצב הזה..
לפי מה שאת כותבת, זה נראה שקשה לך לספר לה כל דבר, לא רק בקשר לדברים חסידיים, נכון?
אז אולי הסיבה שאת 'הילדה השטותניקית במשפחה..' היא לא מאוד נכונה, יכול להיות שפשוט קשה לך לדבר עם אמא שלך, וזה קורה המון בגיל שלנו!!
יכול להית שיהיה לך קל יותר לכתוב לה מכתב, או הודעה… ותגידי לה גם שקשה לך לדבר על זה…
מקווה שזה יעזור לך!!
מתפללת בשבילך שתצליחי ליצור קשרים יפים עם אמא שלך!!
איך שאני מזדההההה
גם אני מתפדחת להיות חסידית לידה… וגם אני לא אוהבת לשתף…
ווואי אמהלההה נותנת לך חיבוק וירטואלי
בוללל מה שקורה אצלי…:(
ממש הזדהתיייי את לא מבינה אפילי עד כמה
לא הכל נגע לי, אבל היו נקודות שהעלית שפשוט הגדירו אותי להחריד! ופתאום קלטתי מה מציק לי!
אולי זה נוגע גם לך, יכול להיות שאת רגילה להיות רק הדמות המצחיקה הזאת במשפחה ומוזר לך לתקשר עם אמא שלך ברצינות ולהראות לה כיוונים איכותיים יותר אצלך?
לפעמים מרוב שאני רגילה לבדר אנשים אני חוששת לדבר איתם ברצינות, זה נשמע לי פתאום מביך ומוזר.
אם כן לדעתי, פשוט תתחילי לדבר. למרות שקל לדבר וקשה ליישם.. זה עם הזמן יהפוך למשהו רגיל אצלך ומוכר..
וואו שרה, זה נשמע ממש קשה וכואב!!
אני גם לא מספרת בכלל כל דבר לאמא שלי..
רק דברים הכרחיים;) או שפתאום יש לי קריזה..
לא נעים בכלל ההרגשה שלך..
אולי תשפתי אחות קרובה/ חברה קרובה..
תשתפי אותם.. אולי יהיה להם עצות בשבילך (כי הם מכירות את הנפשות הפועלות;)).
אוךך
גרמת לי צמרמורת בסוף
אחרי הכל, אחרי שקשה וכואב איתה, היא עדיין הכי בעולם.
מיוחדת את.
וואי שרה כל כך כל כך הזדהיתי!!!
בהצלחה צדיקה?
היי.. דבר ראשון את צריכה לדעת שאת לא היחידה. דבר שני אני רוצה להגיד לך ואולי זה ינחם אותך. זה עובר מתישהו.
דיי!
את מרגשתתתת!
את כותבת כל כך אמיתי!
וואו. מזדהההה
היי שרה
תקשיבי שגם אצלי זה בולללללל
אני כאילו מזה מתפדחת שתראה שאני חסידית אפילו שתמיד הייתי כזאת בערך.. כאילו תמיד עשיתי כי היא אמרה לי עכשיו זה ממני וזה לבד אז זה מראה לה מה אני חושבת ואז זה ממש מפדח אותי
כי אני ממש לא אוהבת לשתף אותה בדברים שלי
בשום דבררררר
היא אפילו לא יודעת מי המורה שלי ומה הציונים שלי….
אבל אצלי זה רק בגלל שפשוט זה באמת לא מעניין אותה ורק כשאני יתחיל לספר לה משהו היא תגיד לי שזה מפריע לה להתרכז או שפשוט תעשה כאילו היא מקשיבה
וזה שקוףףףף
וממש לא בוער לי לספר
אז אני פשוט סותמת והולכת?
ויותר לא באה לספר דברים……
שרה אני ממש מבינה אותך אבל למרות שזה יכול להיות קשה בשביל אני מציע לך ללכת ופשוט לדבר איתה ואז תראי שהכל יהיה בסדר!!!
ואל תחשבי שזה רק את ככה גם אני לפעמים מרגישה ככה ואני בטחה שיש עוד הרבה בנות שמרגישות ככה.
בהצלחה!