תפריט
מי יאהבני?
איך אנשים יאהבו אותי, אם אני לא אוהבת את עצמי?
למה שמישהו ירצה להקשיב לי, אם אני לא עוצרת כדי לשמוע את נפשי הפצועה, הבוכה לה בפינה.
הלוואי ואמצא מישהו שיגן,
כי אני כבר נשארתי בלי חומות בכלל.
רק אני, והדמעות פה בחלל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
ואואווו
את לא מבינה מה עשית לי!!!
אני אשכרה עם דמעות
זה כזה עצוב!!!
ואני אוהבת אותך!!
מבטיחה לך
אוהבת ומעריכה!!
זה כל כך כואב
אמאלה !!
איזה פוסט עצוב
נשמה את חזקה
את פשוט בן אדם מטורף!!!!!
וזה עצוב לי שזאת ההרגשה שלך
זה הכי כואב לי בעולם
ושתדעי שתמיד יהיו את האנשים שאכפת להם (כמוני)
ואני מבטיחה לך
שמה שאת עוברת זה לא סתם
יש לך כוח
ונכון נראה לך שהכל נגמר
ודייי אין לך כוחות יותר
והעולם גדול עליך
ובא לך לגמור עם הכל!
אני מבטיחה לך שלא
הכל היה שווה
כל הכאב והקושי
אני לא יודעת מה עברת
אבל מנחשת שזה לא היה קל
ושתדעי שאני אוהבת
ושאני עוצרת לשמוע את הכאב ואת הנפש הפצועה שבוכה לה בפינה
ואני כל כך רוצה להגן
הלוואי ואני מכירה אותך!!!!
בבקשה נשמה
תשארי חזקה
את מהממת!! את מטורפת!!!
ואני פשוט ואואווו אני מקנאה בכוחות שלך
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
שמגיע לך!!
יא נשמה טובה אחת!!!
תקחי חיבוק!!!! אני מבטיחה לך שאני הכי כנה עכשיו!!
הכי הכי בעולם
אוהבת אותך!!!!
וואו וואו וואו בין ההרים מה זה התגובה המטורפת הזאת?? את לא מבינה מה עשית לי יאוו את מהממת שאת.. את מורידה לי דמעות בידיוק עכשיו אני גם במצב כזה ויאוו
מקבלת תחיבוק מחזיקה חזק.. תודה מהממת שאת! בהלוואי שאני מכירה אותךך❤
וואי אפשר לבקש מהאתר שיקשרו ביינינו?
מייל או משו??
אין לי מושג.. הלוואי
שלום לעפה(:
קודם כל תדעי שלא להקשיב לעצמי זו תופעה לא נדירה כיום.
אני לא יודעת מה הסיפור שמאחורי המשפט הסימלי שכתבת אך בכל זאת אתן לך כמה עיצות:
א. לשתף- את המורה שלך/ משפיעה(אם יש. ואם אין -לראות איך את ממנה מישהי)/ חברה טובה/ אמא.
מישהי בעולם צריכה לדעת (לפחות לדעת) מה קורה לך, גם אם באופן פרקטי זה לא יעשה משהו במציאות.
אבל מישהי שאת מרגישה בנוח שהיא תדע את הסיטואציה.
ב. פסיכולוגית- שוב, אני לא יודעת מה הסיפור אבל אני יכולה להגיד על עצמי שכשהייתי בכיתה י' המצב החברתי שלי היה לא במיטבו בכלל, ואני גם אפרט ואומר שהייתי בקשר תלותי מאוד, ברמה חמורה, עם חברה. יום אחד גיליתי שיש דבר כזה בכלל קשר תלותי בין בנות ושזה לא בריא, והרגשתי שאם אני רוצה להמשיך לחיות בחברה וללמוד גם איך יוצרים קשרים בריאים וחזקים, אני חייבת עזרה פסיכולוגית.
מבהיל? פסיכולוגית? מה, את הלכת לטיפולים פסיכולוגיים?…
כן. כי אני הייתי חייבת מישהי שלא מכירה אותי שתעזור לי לצאת מהמצב בו הייתי. הרעיון במישהי מבחוץ הוא שהיא רואה את העניינים מהצד ולא מהבפנים של הבעיות. היא מסוגלת להגיד לי מה לעשות עם המצב שלי באופן שיהיה לי טוב, בלי לרחם וכו'. (מקווה שהסברתי את העניין הזה טוב).
אני לא אומרת שבוודאות המצב זקוק לעזרה פסיכולוגית, אבל את יכולה לשאול את עצמך מול עצמך מה את חושבת לגבי זה. ולבוא להורים שלך ולדבר איתם עך זה בכנות, כי הורים בסופו של דבר רוצים לעזור לילדים שלהם ולא ח"ו להיפך.
אני זוכרת שהגעתי להורים שלי ואמרתי שאני חושבת שאני צריכה פסיכולוגית שתעזור לי. היה קשה מאוד (מאוד מאוד) לדבר איתם על זה ולגלות בפניהם את שעל ליבי אבל הם קיבלו את זה באהבה ועד היום אני בקשר עם הפסיכולוגית, ואני יכולה לומר שהיא הצילה לי את החיים. עם כל מה שזה אומר. (ויש לי תאוריה שבחתונה יש אנשים שמזמינים מפני הכבוד, אנשים שמזמינים כי הם קשורים אלי באמת, וכיסאות זהב לאנשים שעיצבו לי את החיים. והיא ביניהם).
היום אני אחרי י"ב, ואחרי חוויות כאלה ואחרות… ברוך ה' בריאה ושלימה!
ג. עכשיו, אני מצטרפת למה שאמרו כאן שאת צריכב לאהוב את עצמך.אבל תכלס, איך עושים את זה?
הייתה לי תקופה, כמו הרבה שעוברות את ההתבגרות, שלא אהבתי את עצמי. לכן, מהניסיון שלי-
* לשאול בנות ונשים שכבר עברו דבר או שניים בחיים איך לאהוב את עצמי?
* לאהוב את עצמי זה לאהוב את הגוף שלי. והרבה פעמים מישהי שלא אוהבת את עצמה לא אוהבת את הגוף שלה.
אז לעמוד מול המראה בחדר, לבד, עם טייץ וחולצה צמודה ולהרגיש את הגוף. פשוט להתחבר לגוף- לתחושות, לגזרות וכו.
זב נשמע מצחיק או מוזר אבל זה אכן עובד.
* לפרגן לעצמי (קצת יותר ממדי פעם)- למדת למבחן? תקני לעצמך ארטיק/שוקולד או מה שאת אוהבת.
חגים? תפנקי את עצמך באיזו שמלה כיפית! לא מגיע לך?! ברור שכן!
ה. ועוד עיצה- מישהו הגיע פעם לרבי ואמר לו שהוא מרגיש מצב רוח ירוד. אז הרבי ייעץ לו לוודא שהוא בסביבה של אנשים אופטימיים.
אז תוודאי שאת עם אנשים שמחים, אנשים שנוח לך להיות איתם.
ואני בטוחה שלא משנה כמה זמן ייקח לך התהליך שלך עם עצמך מול עצמך, את עוד תזכי לחזק אחרים בכוח שאת בעצמך בנית בתוכך!
לבבות, איידי(:
וואו איידי תודה רבה רבה על התגובה המושקעת! באמת אני יעבור עליה בפירוט אחרי הצום אבל רק רציתי לומר לך תודה אם את רואה את זה עכשיו❤
וואו…
את לא מבינה מה עשית לי!!!!!!!!
אמנם אני לא כותבת הפוסט, אך גרמת לי לדמעות!
נתת לי כח! זרמת בי תקווהההה!!
את נשמעת ילדה מיוחדתתת ששווה להכיררר❤
יפה ונוגע
וממש נכון
את כותבת מאוד יפה
אויש. כואב. -אוהבת❤️
תתחילי לאהוב את עצמך מתוקה?
את הכי הכי שיש תכניסי לך את זה חזק למח!!!
כמו שאת רואה את החסרונות של תראי את המעלות שלך!!
הכל צריך לבוא במידה…
מאמינה בך וסומכת עלייך!!?
נכוון את ממש צודקת
כתבתי גם על זה פוסט ובנות כותבות לי שאני צריכה לראות גם תחסרונות ולהשתפר.. קיצר אין סוף למה שיאמרו
למרות שאני באמת בגישה של לאהוב את עצמי
תודה❤
שמעתי פעם שאם בנאדם לא אוהב את עצמו אחרים לא יאהבו אותי.
גם אני מאוד מעריכה את עצמי ואוהבת את עצמי ואני חושבת שזה מאוד בריא. לעומת זאת אני מכירה כאלו שממש לא שלמות עם עצמן וזה כואב. אז חברות תסתכלו על הטוב שבכן ותאהבו את עצמכן!!!
אאוצ׳
נשמע כואב!
בואי תנסי לעזור לעצמך!!
אבל שתדעי שדם במצב כזה, אוהבים אותך תמיד ורוצים בטובתך!!
לפעמים קשה להביא זאת לידי ביטוי, אך זה קיים תמיד:)
אוהבת!! ובאמת;)
❤
עפה יקרה!
הדבר הראשון שאת צריכה זה לאהוב את עצמך, אחרי זה גם להכיר את החסרונות ואחרי זה להקשיב לאנשים אחרים…
❤
אאוצ'
ממש ממש כואב!!
עד לפני שנה הייתי מדברת כמוך.
אוהבת אותך ממש??
כותבת לך משהו שציינתי כמה פעמים באתר אך אכתוב שוב
כי חשוב לי שכולן יפנימו את זה ?
אני בטוחה שיש לך מעלות כמו שיש לך חסרונות!
ונכון, לכולנו (סליחה, לחלק מאתנו) קל לראות ולספור את החסרונות שלו לא כמו את המעלות. ויש אותן בכמויות! רק שקל לנו הרבה פעמים להתמקד בשלילי. (מעניין אם את פרפקציוניסטית…)
אבל כמו שאמרת- אם את לא תכירי במעלות שלך- אל תצפי שאנשים יאמרו לך אותם!! כי את תתאכזבי. וזה פשוט חבל.
ברגע שאת משדרת לסביבה משהו- תתפלאי אבל המח קולט את זה ממש מהר. גם אם תלכי עם תסרוקת מוזרה או גרביים ורודות אבל בביטחון, בגאווה, בחיוך- הסביבה תקבל את זה בטוב ואולי אפילו יתחילו לחקות אותך…
ואם יש לך כח לעבודה עצמית- את מוזמנת להמשיך לקרוא?
קחי דף ועט. תיכנסי לחדר שקט עם ניגונים ברקע. כשיש לך השראה תתחילי לכתוב על עצמך דברים טובים. בין אם זה תכונות, התנהגות, מעשים טובים שעשית לאחרונה, כשרונות וכדו'.
עד שהרשימה שלך תהייה לפחות 50. נשמע ענק! אני יודעת. אבל תתחילי עם 5 דברים, תחכי אפילו יום ותכתבי עוד 5. ככה לאט אט..
מבטיחה לך שאת תרגישי עם עצמך הרבה יותר טוב!
שאת מוכנה לקבל את עצמך!
שטוב לך איך שאת!
החשבה על עצמך תשתנה לך אוטומטית. כמעט בלי עוד עבודה.
כל פעם שעולה לך מחשבות לא טובות על עצמך- תסתכלי על הרשימה ואני הייתי מציעה להוסיף משהו טוב שעשית היום/שגילית על עצמך/משפט שאמרו לך.
אני אומרת לך, זה ישנה לך לא רק את היום, אלא גם את המבט על החיים!
פחות מירמור, פחות עצבות, פחות דמעות.
יותר שמחה פנימית, יותר קבלה עצמית, יותר אהבה עצמית❤
אני עשיתי בערך בסגנון הזה והלא יאומן קרה? לכן ממליצה גם לך!
בהצלחה רבה!!
נ.ב אשמח שתקראי (גם תגובות יעזרו)
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%96%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9a/
תודה תודה תודהה!
איזה תגובה מושקעת ומפורטת!!!!
באמת אני ממש מנסה לעבוד על כל הקטע הזה.. תודה על העצות והכל!
והרגע קראתי את הפוסט. איזה מהממת שאת! תודה פשוט פוסט שמחזק!
אממ ויש מצב שאני פרפקטסיוניסטית.. יותר לשעבר כזה לא סגורה על זה עדיין?
באהבה(:
אמאא
פרצת את מעיין הדמעות שלי שהיה כלוא אצלי הרבה זמן!!!
מה עשית?? איך הצלחת בשלוש משפטים להוציא ממני את כל הנחל הזה???
אוהבת אותךך?
❤???❤
אני איתךך
ואגב לכל מי שאומרות לי לקבל את עצמי אני באמת ממש עובדת על עצמי ואני בתהליך של זה. אם מישהי עוקבת אחרי הפוסטים שלי.. אז נכון שיש בעיקר פוסטים של דיכאון אבל יש לי לאט לט גם פוסטים של קבלה עצמית ואהבה❤
אוףף כתבתי לך תשובה ארוכהה תמצית ליבי!
ועכשיו אני רואה שזה לא עלה, וואי תיסכולל
בכולופן מאחלת לך פולים של הצלחות בינך לבין עצמך!
נ.ב- התגובה שלי היתה דומה לתגובה של פטל לכן אני לא כותבת שוב..
תודה על ההשקעהה!!
תודה מהממת❤
וואוו
די כואב.
אני עם דמעות בעיניים שתדעי.
וזה לא קורה הרבה מפוסטים.
פשוט עם דמעות?
תהיי חזקה.. בשבילך ובשבילי. אני רוצה לדעת שטוב לך בסוף.
מותר ליפול אך לזכור לקום בסוף.
תקשיבי נכנסת לי ללב?
❤❤❤
אני בסדר אל תדאגי.. אמנם הרבה פוסטים אני כותבת במשברים שלי אבל לרוב אני קמה אני מצליחה
אני שמחה..
פשוט יש תרגעים הקשים שבהם הכתיבה הכי עוזרת לי.. ומשם כל הפוסטים העצובים