שיתופון מהאוטובוס

עליתי היום לאוטובוס
לא חמושה בחברות
סתם לבד ,
מצטופפת בין הבנות
שאני בכלל לא מכירה

תפסתי מקום מאחורה
ליד קבוצת בנות יסודי
שומעת בחצי אוזן
ריכולים על ילדות

עצוב ומצחיק
שיש אנשים בעולם
שההתמכרות שלהם
היא לזה
טוב אני לבד
ואין לי עם מי לחלוק
אז התחלתי לחשוב
על משמעות

חשבתי על חברה
ועל האנשים בתוכה
על ההוא שמלבה את האש
והזה שהאופי שלו פחות רועש
על האלה שבאמצע
ואלה המוגזמים
אלה שהכל אצלם שופוני
והאלה האיכותיים

ואז חשבתי:
איפה אני על הגרף
אבל לא התעמקתי
כדי לא לפתוח פצעים
מחדש

משום מקום ,
בין בחילת נסיעה
לבאמפר בכביש
הם הסתכלו עלי
מנסות לא להרעיש

הן לא צלחו
וזה היה די שקוף
שהנושא שלהן
הוא אני

כמו שחשבתי
דיבורים סביב חב"ד
וזה שלעצמו מצחיק

דווקא שמחתי
אני כל כך מעריכה את חב"ד
ועכשיו אמרו שאני חבדניקית!

איכשהו אני לומדת בחב"ד
בשביל חלק מהחבדניקים אני לא מספיק
ובשביל מי שלא אני יותר מדי
זה בסדר , אני לא שופטת
כולם נחמדים אלי

אני מי שאני
וחשבתי על זה שמבעד לרכילות
זה בכלל לא משתקף
חשבתי על הבחירות שלי
ועל החלומות שלי
שהרכילות לא יודעת להעריך
חשבתי על המשברים שלי
ועל הימים הכי זוועה
שמי שריכל
אולי בכלל לא חווה

חשבתי שזה מבאס
כי אנחנו צריכם להוסיף באהבה
ולא לקטלג לפי גובהמוצא
למה זה משנה?
העיקר שאני יהודיה
וזהו.. ככה כולם באותה סירה
יש מריבות והכל
אבל האהבה חזקה
והאהבה תנצח
כוחנו באחדותנו❤