שוב כותבת לך

לילה קר מתחת לשמיכה
אלף דמעות בעיניים ואת לא בוכה
בסוף נכנעת, מייבבת
מבקשת רחמים בשקט
מודה שניצחתי…

מול מראה קפואה ואין אוויר
רגשות כבויים בלב תדיר
ואין חיבוק ואהבה מאף אחד
אפילו לא ממני….

ואת קוראת לי אבא לא רחמן
ואת כועסת עליי ובצדק
כי הבטתי שאבוא אלייך בזמן
ואת אליי אף פעם לא מאחרת

ומשיח מתעכב כבר מזמן
ואת עדיין בוכה לך כל לילה
והשירים שלך עושים לי כל כך רע
לדעת כמה רע לה
לנשמה שלך הטהורה
את לא מבינה כמה רע לי לשמוע שרע לך…

ואת ביקשת שאשאר
כי חשבת שאיימתי ללכת
ואת היית מלכת אסתר
אבל אני הייתי העבד
כי כל מה שביקשת אני עשיתי
ועשיתי באהבה
כי הורדתי בגדי מלכות בשבילך
ולא כי אני עושה לך טובה
ולבשתי שק ואפר כמו מרדכי
כי רציתי להראות לך שגם אני חי בשבילך בת שלי…..

אז למה את צעקת עליי שאבא
אתה לא מרחם עליי יותר וככה
אני יותר לא מאמינה שאתה אוהב אותי בכלל
כמו שהבטחת לי תמיד

כי איך אתה נותן לי שוב לבכות?
זרקת לי את כל המפתחות
והשארת אותי לבד להתמודד עם הלבד
אבל אין לי אף אחד חוץ ממך
שיתן לי את הלב המפורק
אני רציתי לנצח במשחק
של השמחה
אני אני רק מפסידה
כי אני כל היום בוכה
ואין לי עוד מה לומר לך…

כי אתה תמיד מקשיב
אבל אף פעם לא עונה לי
ואני יודעת שאתה מקשיב
אז פליז אבא הפעם תענה לי אולי שאדע
שאתה אוהב אותי באמת….

ורק ביקשתי שתבוא
יותר מהר ביקשתי שתחזור
יותר לאט ביקשתי שתאהב
אותי לתמיד גם כשיכאב..

ואומרים שאתה ממלא כל בקשה
אז תגיד לי איך ארבע שנים אני בוכה
לך ואין לי אוויר עוד לנשום
כמו אתמול כמו שלשום
אני מפורקת שנים

ואין לי כח כבר לכתוב כי אני עצובה
ואני עייפה של חיי
ואין לי מושג איך אקום לי מחר
להמשך הטיפול פה בגהה
כי עוד רגע זריחה
וחצות כבר עבר לו מזמן
כבר נגמר התיקון
של הלב העקום
ונשארתי לבד
רק עם עט ודף ביד
שוב כותבת לך מסתבר…..