פורים (…) שמח!

ושוב מהגיגיי:
🎶חג פורים חג פורים חג גדול ליהודייםם מסיכות, רעשנים, שירים וריקודיים🎶
לא אוהבת את פורים
חג מעצבן כזה, תקוע.
כולם שמחים ועולצים.
ואני- לא אוהבת שקובעים לי מתי להיות שמחה.
– עכשיו, בעוד שניה מהרגע את צריכה להעלות על פנייך חיוך גדול גדול- ולהראות לכולם שאת מאושרת.
שלוש, ארבע ו-
נווו באמת, לא רוצה עכשיו!
מעצבן לי, עשו לי, פגעו בי, עייף לי, עמוס לי, כואב לי.
לא רוצה לשמוח!
יש לכם בעיה?

-האמת- לא, הבעיה היא שלך. תשארי עם פרצוף חתום, פה קפוץ והרבה קמטים עצבניים ליד העיניים, למי אכפת?

אה- אתם, לא בקשתם לפני שניה שארים את זוויות פי לחיוך מאושר בן 120 מעלות?

-בקשנו. נראה לך בשבילנו? מה אכפת לנו. בשבילך.

אבללל- מעצבן לי, עשו לי, פגעו בי, עייף לי, עמוס לי, כואב לי.

-אז לא. תישארי ככה, בדיוק. כמו שאמרנו כבר. פרצוף חתום, פה קפוץ והרבה קמטים עצבניים ליד העיניים.

אבלל- אתם… תרקדו? ותשמחו? ותהיו עם פרצופים קורנים וחיוכים של 120 מעלות והרבה קמטים מאושרים ליד העיניים?

כן. למה, זה משנה לך?

אהמ, לא, בכלל בכלל לא. אני בכלל לא רוצה שתרחמו עלי ותגידו שאני מסכנה, אני בכלל לא אוהבת שאומרים לי את זה ובכלל לא אכפת לי שתפזזו.

-בכלל.

במחשבה שניה, אם בכל מקרה אני לא אוהבת שמרחמים עליי, וגם בכל מקרה אף אחד לא עושה את זה. אז מה מפריע לי להיות שמחה?

-מעצבן לך, עשו לך, פגעו בך, עייף לך, עמוס לך, כואב לך, צפוף לך.

זה.. נכון. אבל-
"שמחה אמיתית לא תלויה אלא בהחלטה שלך" (פתגם שהמצאתי הרגע, אולי הוא קיים איפשהו, תבדקו)
ותחשבי על זה- זה הגיוני בסך הכל. השמחה הזו- היא שלך? אז היא תלויה בך.
השמחה של האחרים- תלויה באחרים.
.
פורים (שהלוואי ותחליטי באמת שהוא) שמח!