acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/shutafot/domains/shutafotbaderech.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121likebtn-like-button domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/shutafot/domains/shutafotbaderech.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121ap_sitelinks_search_box domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/shutafot/domains/shutafotbaderech.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
פורים.
מסכות
ואלפי רעשנים
מישהו מקשיב בכלל למה שהם אומרים?
צרחות של צחוק
של התרגשות
ורק אני בוכה
עמוק עמוק
מתחת לשכבות עבות של מסיכה.
פורים.
אנשים רוקדים בחוץ ברחובות
"עדלא ידע" ילדים משננים גם בלי לשתות
ואני לוחשת להם כממתיקת סוד
שאני דווקא יודעת
שאני גיליתי את הסוד
את הסוד שאף אחד לא יודע
את הסוד של החיים
של לקום אחריי השבר
כי אני נדבקתי בשמחה
משהו בי לא בסדר!
משהו קרה לי שם מתחת למסיכה
הדבקתי אותה כל כך חזק
ניסיתי לזייף
ובסוף מצאתי את הלב שלי כבר לא שורף
משהו שם נרגע
תחת רסיסים של אהבה
הלב שהצטמק
שבי"ג באדר הוא עוד בכה
פתאום בי"ד הוא שמח
פתאום גם הוא רוצה לרקוד
עם כל השברים
לזרוק את המסיכות
לגלות לעולם שגם אני מחייכת
לגלות לעצמי בעיקר
כי אני עדיין לא נושמת
מרוב ההלם
שכבר יומיים שלמים אני מחייכת!!!
ואיפה הדיפרסיה? למה היא מאחרת?
המאניה הזאת ארוכה מדיי
משהו פה לא הגיוני
שאני שמחה?
האמנם?
לא, זה פשוט לא הגיוני.
אבל האמת שהיא הגיעה כבר
אלף פעמים
וגירשתי אותה בקול גדול
בקול תרועה שברים
בכיתי לה בפרצוף שאני מתחננת שתלך
שכל כך טוב היה לי בפורים
שבבקשה לא יתהפך
כי כבר קרה לי הנס והיה לי 'ונהפכו'
אחריי חודשים שלמים של בכי צחקתי כבר יומיים בלי לדעת מה קורה לי
איך לא טבעתי שם במים
של השמחה
איך יצאתי בחיים
איך עדיין לא התרסקתי שוב למיטת הגעגועים
למיתת הגעגועים אולי, אני מגחכת
אבל בבקשה לא שוב 'ונהפכו'!
בבקשה, אני מתחננת!!
והיא הלכה
כן, ככה, מבוישת עם ראש חפוי
אבל אחריי שעתיים שוב חזרה
עם מסלול יותר ברור
יותר צפוי
איך להפיל אותי שוב פעם למיטה
והפעם באמת
כי אני נמצאת בהיי מטורף
שממנו אפשר רק להפוך לחביתה מעוכה
שהלב שלה כבר מת
שכל החתולים נגסו
ונשאר בה רק פירור
שאותו איש לא רוצה
אבל הלב שלה אכול
נגוס עד זוב הדם
והלב כל כך שבור
שהוא היה חייב להזכיר לי את הכלל הכל כך ברור
שאחריי מאניה תמיד מגיע הדפרסיה
אבל הפעם היא לא הצליחה
לא!!
לפחות לא ליממה הזאת
כי אני בכיתי לאלוקים שאני לא רוצה לבכות
שאני רוצה להיות שמחה
פעם ראשונה בחיים
שביקשתי ממנו שמחה
ולא ההפך.
שיוריד לי רחמנות
וגל של נחמה
של החלמה
כי אני רוצה כל כך לצאת
מהעצבות הזאת
מהדיכאון שאת הלב הורס
מחריב כל חלקה טובה
מאיים להימלט
עם כל השלל
של הלב המת.
אז עכשיו פורים נגמר כבר לפניי יותר מ24 שעות
עכשיו שבת יצאה
ואיך שוב חזרו לי הדמעות?
לא מאמינה
לא!!!
היה לי כל כך טוב
איך שוב פעם כל כך רע לי אבא? איך?
אני לא אתן לזה לקרות!
פשוט ראשונה שאני לא.
אני אלחם אבא
אתה תראה
בלי נדר אני לא אפול
אני אקום חזק ואלחם במו ידיי בשכול
שבתוכי סורר
בשאול שבליבי הוא מקרקר
אבא אני אקום שוב פעם מהמיטה
אתה תראה שעוד אני אהיה אמא יהודיה
אתה תראה שאני אביא לך ילדים
שאותך כל כך יאהבו
אבא אני מתחננת אבא אותך הם יברכו וישבחו
ויאמרו "קדוש השם" אבא אתה תראה
רק תתן לי את כל הכח
אבל אל תוותר
בבקשה
כי אני כל כך חלשה
אבא תתן לי את התרופה של השמחה
כי שום פסיכולוגית לא עוזרת
ושום תרופה פסיכיאטרית
ולא טיפול שהייתי בו חודשיים ונגמרתי
הלב שלי מותש
מישהו לחץ עליו כל כך
להשתנות
לחייך
לאהוב את החיים.
אלוקים
סליחה ומחילה
תש כוחי הדל
ורק אתה יודע עד כמה הוא נשבר
ומה התוצאות? כלום.
כאב אחד של 'למה'-
למה אני עדיין פה?
אבל זהו אבא יותר אני לא שואלת
אני מודה לך שאני כאן
אני יותר לא מבולבלת
אני חוזרת ללימודים בלי נדר
ואיזה מצחיק
דווקא כשרצו לתת לי פטור משיעורים
אני מגחכת
מה קרה לי פתאום אבא?
באמת אני שואלת.
כי הלב שלי לא נרפא
הוא עדיין יורק דם
אז מה קרה לו פתאום
שלצאת להילחם הוא שוב מוכן?
לבנות את החורבן?
נס שמימי
כנראה תפילות של אמא
אני לא יודעת
באמת שאין לי שמץ אבא.
אבל שעדיין יתנו לי לצאת
לפעמים להשתחרר
כי אני לא מאמינה שתמיד יהיה לי כוח להילחם
ומי מבטיח לי שלא אחריי כמה שיעורים שוב אפול לתוך החול?
ואולי בכלל אחריי שוב חצי שיעור אזחול?
תראה אבא שוב הדיכאון ממלא לי את הלב
רוצה לבכות כל כך שאני מפחדת לאכזב
להתאכזב
מעצמי
להתאכזב מהעולם
שוב
וכן, בשקט אני לוחשת
שאני מפחדת גם לאכזב את המורה
שביום שני זה מה שהיא תקרא
שאני חוזרת ללימודים
ואז שוב אני אפול?
אני רק מקווה שהיא תמשיך להאמין בי שאני אקום
כי אם לא היא, אז מי? אני?
אני לא…
אבא הלוואי שזה ישתנה
חחח ממתי בכלל יש לי בלב חזון כזה
אופטימי וורוד
אני מוזרה
מוזרה כל כך
מה נסגר איתי
איפה העור ברווז
עיניי הבז
החיוורות
מלאות איימה
למה למען השם אני נראית בריאה
איפה המחלות שרציתי שינחתו לי על ראשי
אבא תסדר לי את הראש
תסדר לי את הלב
תרפא אותו תביא משיח אבא זה שורף!
רק אבא תן לי כח
שלא אפול בקרב
שהלב לא פתאום ילך לנוח
וישאיר אותי בצד
יתן לכאוב לבד
להילחם מול כל העולם
מול עצמי
מול מה שלא קיים עוד בתוכי
אבא בבקשה אל תתן לי עוד לשקוע
אבא אני רוצה להילחם
להוכיח לך שאני קיימת
ושיש לך בשביל מה להעיר אותי בבוקר
שלא רק יש את ה"לא"
שאבא יש גם "כן"!
ופתאום חזר לבעור בי החלום
שהיה בי מגיל אפס-
אני רוצה להביא לך ילדים!
האמא שבתוכי זועקת.
ומי יודע אולי זו תכלית חיי?
המחשבה הזאת מנחמת
מחבקת אותי כל כך
מזרימה דם בעורקיי
אבל אבא אני מתחננת
תעשה שצדיקים בניי יהיו
כי אם לא, מה לי חיים???
ועכשיו אבא באמת
באמת אני בוכה
אל תשבור לי את הלב!
אל תגרום לי לאבד תקווה
בגיל ארבעים אם פתאום בן שלי ירד
אבא אני אשבר
ולא אקום
והפעם באמת
באמת לעד
אני לא אשרוד את המכה
זה לא יכאב לאט
זה יתפוצץ בבום
ישרוף
לא יהיה לי יד להחזיק עוד את עצמי
לא יהיה לי צד לשכב עליו עוד במיטה
לא יהיה לי לב עוד שימשיך לפעום
לא תהיה לי אבא רוח חיים עוד
כי הכאב יצרוב את הבשר
רק אתה יודע כמה אני חלשה
כמה אייי אפשררר.
אז אל תעשה לי את זה אבא
אל תרצח לי את הלב
אבל איך אתה בוכה אבא הלב שלך אלפי שנים כבר מת!!!
איך אתה עומד בזה
כשהבנים שלך מתרחקים?
איך הלב שלך עוד חי?
איך הוא לא נשבר לרסיסים?
אבא איך אתה מצליח?
אבא איך אתה חזק?
אבא סליחה
אני מתחננת שלהם תסלח
אבא הם לא אשמים
כי הם לא יודעים שהם מצערים אותך!
וגם אם כן, הם לעולם לא יצליחו להבין עד כמה כואבת המכה
ואתה יודע זאת
אז בבקשה להם תסלח
תמחק מכל הלב
בידיך הטהורות תמחק
תזרוק לפח
תפתח להם דף חדש
לבן נקי טהור
גם בידיעה ששוב הוא יהיה שחור
אבא תזכור
שאתה אביהם
והם בניך
וליבך לעולם לא יורד מהם.
ואם תלך
אבא מי יהיה איתם?
אבא בבקשה לאופציה כזאת תגיד שאתה לא מוכן!
תגיד שאתה סולח
אבא תגיד כבר! טוב?
תשמיע קול שופר, משיח.
כי אין לנו אבא אחר
לא אבא, אין.
אין לנו בעולם הזה חוץ מלבדך על מי להישען…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
מהממת אחת!
אהבתי את הכתיבה שלך ככ.
איך ממש רואים שאת נעה ונדה מהעצב לשמחה, מהירידה לעלייה, מהפסיביות לרצון למלחמה…
אלופה אחת המון הצלחה!!!
גיבורה.
שומעת, מבינה, מאמינה בך.