סליחה כל כך

סליחה שירי.
אני מקווה שלא סבלתם
ושלא פחדת כל כך, כמו בסרטון ההוא ששבר ישר את התודעה לנצח.
אני מקווה שכפיר ואריאל היו איתך כל הזמן, ושלא הפרידו ביניכם לרגע.
מקווה שהמשכת לחבק אותם ולסוכך עליהם בגופך, כמו ביום שבו נחטפתם.

אני מקווה שהם לא בכו הרבה, ואם כן, שהצלחת להרגיע אותם.
מקווה שיכולת לטפטף ולהקל עליהם אותם,
וללחוש להם סיפורים על מקומות יפים ולתת להם שירים
שיחזיקו אותם לרגע למקום אחר, הרחק
ממקום שבו אמא צעירה וילד ותינוק לא צריכים להיות.

אני מקווה שנתתי להם לנשום את הריח שלך, להרגיש את החום שלך
וללחוש להם שאת אוהבת אותם.
מקווה שהצלחת לשקר להם ששום דבר רע לא יקרה להם כשתחזרו.
מקווה שגרמת להם להאמין שזה ייגמר.

וזה נגמר, סליחה שירי, שככה הסוף שלכם נגמר.
ששאלו קצרים היו החיים שלכם, ושלך.
התמונה שלך תמיד תישאר איתי שירי.
ילד קטן ותינוק שלא הספיק לחגוג אפילו יום הולדת אחד בחייו,
שלקחו מהם את שלהם בפיגוע, עם אמא אחת שהגנה עליהם בגופה.

סליחה כפיר. סליחה אריאל. סליחה ירדן. סליחה שירי.