מצלמה// איילת השחר

זו תמונה של תינוק קטן ומתוק
שמחייך חיוך חסר שיניים
הוא מחזיק בכיסא ומתגלגל מצחוק
ובידיו הקטנות מוחא כפיים
זו תמונה של ילדות מלאת תום
זו אמונה של ילד מוגן עטוף חום
והמצלמה מצלמת
את החיוך המתוק העיניים היפות
זה המצלמה שבראש הכל היא זוכרת
גם את צחוקו של בן השלוש ושערותיו הרכות
עוד 'קליק' עוד תמונה
והזמן רץ מהר
הנה הוא כבר לא תינוק בן שנה
מתבגר ילדה שלה, מתבגר
ישיבה לצעירים
ישיבה גבוהה
חתונה ותאומים!
שבאו במפתיע
ואז הגיוס לצבא
הילד שלה
בן תפנוקיה
נלחם כמו אריה
כמו לביאה המגנה על גוריה
אז בסוף זה קרה
היא לא יודעת איך
היא הייתה בהלוויה
של בנה, הנסיך שלה
והמצלמה מעבירה הכל
את התינוק החמוד שהתחיל בפגייה
ואחר המשיך בנחישות לגדול
את החיוך הראשון
הממיס
את אהבת האב
שהעניק לבניו
את גמרת הכיס
שהייתה תדיר בכיסיו
הוא וויתר על חייו,
למען חייו של האחר
למען החייל
למען הכלל
זהו עם ישראל!
של נעלייך מעל רגלייך-
לפנייך אם שכולה-
קח גמרא קטנה
תכניס לכיס
תחייך באהבה
בשביל הגיבור שהקריב חייו למענך
ובשביל אימו- שהמצלמה לא מפסיקה להזכיר
עד כמה גדול היה בנה
תחייך למישהו, תאיר
תעשה חסד עם עם חייל, ואימו
ואולי תצליח לשחזר
מעט מהמעשים הטובים
שהמצלמה צילמה
אולי תהפוך לבן אדם אחר.
בזכות חייל שנפל, אמא שכולה