מלחמת השביתה \פרק לבדיקתכן

פרק א' – מלחמת השביתה יוצאת לדרך
******************************
14:57, ח' באייר, תשפ"ה

זהו. החלטתי.
אני מכריזה על שביתה.
יותר אין עבודה, אין להתאמץ. נמאס לי כבר להילחם. על עצמי.
ונגד עצמי.
זה מתיש, וזה קשה.
לכן התיישבתי באחר צהריים בהיר אחד, וניסחתי מכתב התפטרות.
פיקססתי אותו למנהל.
חיכיתי שיענה על השורות שגיבבתי בעזרת דיו העט. כתבתי שם: 'לא רוצה יותר לעבוד…אני בכלל לא רואה משכורת…מה זה שווה בכלל…קשה לי נורא', ועוד ועוד.
לא קיבלתי ממנו תשובה.
הסתכלתי על הפקס, וחיכיתי שדף התשובה יגיע אלי. הוא חייב לענות לי משהו. אני חייבת מישהו שידבר איתי, שיתייחס אלי.
למרות שאני, כבר ויתרתי על עצמי.
בזמן שישבתי כמו יוצמח והסתכלתי על הפקס, וחיכיתי, חשבתי על עצמי ועל החיים שלי.
על המלחמה שנלחמתי כל יום.
לקום. לצחצח שיניים. ללמוד. לחייך. לנסות להשתפר. להיות טובה יותר.
זה קשה.
ביפ. תשובה התקבלה.
לקחתי את הדף. קראתי. חרקתי שיניים.
'אף אחד לא מתחמק מהעבודה.
גם אם תרצי, גם אם לא. העבודה תיצמד אליך לנצח, תכריח אותך לעבוד אותה.
בהצלחה.
נ.ב. המשכורת תגיע בעתיד'.
חרקתי שוב את השיניים.
ואז יצאתי למלחמה.
קראתי לה: 'מלחמת השביתה'.
במלחמה הזו, אני שובתת. יותר לא עובדת על עצמי, על החיים שלי ועל המידות שלי. נשארת כמו שאני.
וגם, אני אחייך קצת לאחרים, ואעזור בבית וכל זה, כי למה שהם יסבלו בגלל שאני התייאשתי?
'מלחמת השביתה' יצאה לדרך.

15:04

**************************
נ.ב. תגידו אם אתן רוצות המשך:)