לוקה במעט שיגעון גדלות😉

72
סטיקר✌️

כמעט שנה חלפה עד שהעזתי לקרוא את הספר "אל חזור" של מיה קינן. אני לא אוהבת פנטזיות מוזרות, זה מרגיש לי קצת מגוחך.
לאחרונה התחלתי לקרוא ודווקא היה נחמד. היו קטעים שאפילו נהנתי.
הסיגנון של מיה -האמוני, הרציני, והמחושב זעק מכל עמוד בספר בדיוק כמו כל הספרים שלה ואני מאוד אוהבת את הסגנון. הכתיבה יפה ושוטפת… אין ספק יצירת פאר. (לפחות ביחס לסופרות חרדיות אחרות).
אך אני חוץ מזה אוהבת עוד דברים. אני אוהבת לבקר, לשפוט ולהביט על הדברים בעין אובייקטיבית.
זה דבר מאוד מסובך כי גבול דק עד מאוד עובר בין ביקורת להשמצה בפומבי.
אך אני אינני יכולה להתאפק והחלטתי לכתוב מעט מהגיגיי לקהל השותפות היקר וכולי תקווה שאף אחד לא ימצא את עצמו נעלב מדבריי ובכל אופן אכתוב בעדינות ובזהירות.

אז כמו שאמרתי הספר הוא מהמם, הן מצד הכתיבה, העלילה, המסר ועוד.
כמעט כולם יכולות להזדהות עם גיבור הספר שיודע שמשפחתו רחוקה ממושלמות ויודע כיצד הסביבה מביטה על כך.
כולנו יכולות להנות מהניחוח ההיסטורי שבהמשך הסיפור והתאוריות הפילוסופיות שמיה מעלה פה ושם יכולות לרתק אנשות מסוימות.

והנה כאן המקום מול ביקורת:
אני באופן אישי התקשיתי לעקוב אחר השינויים באופיים של הדמויות כמו יוחנן, אוסביו יצחק ועוד לאורך כל הסיפור. בכל קטע הדמות משדרת משהו אחר ומתקשית להעביר בצורה רציפה ואחידה את האופי שלה לקוראים. לדוגמא אוסביו בהתחלה משודר לקוראים כבחור צעיר, עדין, רדוף ועצוב. בהמשך כדמות חורשת רעות וזדונית. אחר כך כדמות מעוררת כבוד וסמכות רצינית. ולבסוף כדמות טובה אך מעט מתנשאת. כמובן שהשינויים תלויים בהסתכלות של גיבור הסיפור עליו אך גם בצורת ההתנהגות והדיבור של אוסביו אפשר לראות שינויים חדים באופי.

בנוסף כאב לי ההתייחסות של מיה ( על ידי יוחנן ) למויש – הנער שירד מהדרך. בספר הוא מוצג כאדם בעייתי מיסודו, אדם אדיש, לא אכפתי, לא מאמין. כשכולם יודעים שהמציאות הזאת של היורדים לרוב אינה ככה וחבל… יכול להיות כמובן שהוא אינו מייצג את כל הנערים המתמודדים, אך המסר שמועבר על ידו לא תואם את המציאות.

אך מה לי כי אלין? כל הספר אינו תואם את המציאות וכדאי לכולם להסתכל עליו כך, כספר המבוסס על מדע בדיוני ודמיון מעט פרוע (כדברי מיה קניון בסוף). בסך הכל מאוד נהניתי ואני תמיד אומרת שמיה היא מאסטר בתחום הזה בציבור החרדי ולכן אני מעיזה לבקר ככה במעט את הספר.
תודה שקראתי.
סטיקר 🤞🏻

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
השבת הכי שחורה

דומיה נפשי

את השבת הכי שחורה שהייתה לי הרבה יותר משמחת תורה הרבה יותר מאי פעם ואין לי כח...
איפה אתם//7.10
icon_42

סתיו

טיפות טיפות על החלון. גשם ששוטף. צעקות. רגשות. גשם משתק. אנשים. אימהות. ילדים...
ריגוש
29

שוני

רועדות לי הידיים, קר. הלב דופק – הופקר בלב פרפר רוקד והראש דוקר. מילים ...
בקשה קטנה (גדולה)
23

חשבתי שידעתי

קר לי מבחוץ קפוא לי מבפנים הלב שלי על הריצפה מנופץ לרסיסים בידיים חשופות הוספ...
הכניסה לבנות בוגרות בלבד ;)
new-emotion-icons_37

קפוצינו אמריקאי ☕

הייי סיפורי העצוב מתחיל כך קמתי עייפה ברמות רק אמא שלי אמרה בוקר טוב הלכתי למ...
אני חרדלניקית (דתייה לאומית:) מעניין אותך? פשוט כנסי....
new-emotion-icons_37

טוהר הלב

אני דתייה לאומית. דוסית. מעולם. מעולם! ההורים שלי לא עשו הנחות. לא הקטע. אנחנ...
עולם הפוך אני רואה.
newEmotionIcon_22

שפן ניסיונות 🐇

מצד אחד אנשים צוחקים, אוכלים, נהנים, אטרקציות עושים. מצד שני אנשים בוכים, חול...
אוהבת ושונאת בו זמנית
86

אחת

זו תחושה שתמיד באלי לכתוב עליה תחושה כיפית ומעצבנת ביחד תחושה שרובכן יגידו שז...
פוסטים חדשים
רציתי להגיד לך
27

חציל שזוף

רציתי להגיד לך תודה❣ ….. תודה שלא התייאשת ממני גם שאני התייאשתי ממך
איך?!
167192228263a7826a5c514

תכלת

ואיך שוב הלב נשבר. ועוד חייל נהרג. ואיך המציאות שוברת להם את החיים. כמו סטירה...
ממלכה לחיים 78
emotion_icon_55

רעואל

"שווה לחיות חיים שלמים בשביל לעזור ליהודי אחד" (איסתרק, פדהאל) ~~~ ...
חברות מהאתר
icon_set_3_32

חמניונת 🌻

של מי מהאתר היית רוצה להיות חברה?
משפט חשוב!
newEmotionIcon_03_43

חשבתי שידעתי

אם אתה כועס על מישהו, סימן שזה הזמן שלך, ללכת לטפל בעצמיך…
דום.
37

פחדנית.

חבל אני לא משחקת פֵּ-סָ-לִים עֲמֹדוּ דּוֹם הייתי מנצחת.
סמינר בית ברכה תואר בניהול ומשאבי אנוש
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_25

א'ב'

היי אני בסוף י" ב מחפשת מקום עם לימודי תואר הבנתי שבסמינר בית ברכה יש הא...
הפער הזה
newEmotionIcon_21

הלוואי ולא

גם אם זה בסדר וגם אם זה לא גם אם זה לא נכון וגם אם זה חייב להשתנות זה מה שיש ...

2 תגובות

  1. לדעתי, דווקא מויש היה מוצג טוב. כי הוא באמת כזה- מרדן, מעצבן, לא אכפתי, אגואיסטי.. אחרת איך הוא יכל לעשות צעד כזה כמו לעזוב הכל ועוד לא להתחרט. ולמרות זאת יוחנן ויתר לו בסוף, וזה היה לי הכי מוזר. הלו! בנאדם! זה אח שאתה בקושי מכיר! איך אתה מוותר לו ככה? בלי שום פקפוק ובלב שלם. לדעתי זה לא הגיוני.

    אפרופו להבין את הסיפור לעומק, כל הקטע עם מיכאל והחולצה הלבה וכו’ לא היה ברור ונראה לי רק סיבך את העלילה. אם משהי מוכנה להסביר לי מה הלך שם, אני אשמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות