אני רוצה יום אחד שמישהו יבוא ויגיד לי וילחש לי ויאמר לי,
את צודקת.
כן, לא משהו מסובך, אני רוצה להיות שם בתוכי רוצה להבין מדוע זה קרה ולמה זה עשה לי ככה,
ואני רוצה לבכות ואני רוצה לצאת לחופשי ולהבין למה אני מרגישה ככה כזאת פגועה ולא פגועה ולא חושבת ומנותקת ומרגישה וחשה ברע.
ואם מישהו היה בא ואומר לי שאני צודקת,
והייתי מחבקת אותו ואומרת לו תודה,
שנתת לי יד שפינית לי מקום בליבך,
שהיית שם בשבילי כשהייתי צריכה.
תודה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אמן שלי לא יהיה
אמאלהה איך שאני מרגישה שכתבת את זה בשבילי
🥹
אני גם רוצה את המישהו הזה
כל כך חזק 🙏
לחבק אותו ולומר לו תודה שהייתה שם בשבילי
❤️
דווקא ממש התבאסתי שהוא מת…
מצידי רציתי לראות איך מיה תחזיר אותו בתשובה ואיך הוא יתמודד עם זה.
למרות שהוא היה מזה קטנוני לפעמים ממש השקיעו בו ולדעתי היה חבל להרוג אותו. וגם הקטע הזה בסוף שבמקום לברוח הוא דיבר (עם ברכיהו?) היה מזה מיותר , רק חיכיתי שהוא ינצל אחרי כל התיאורים ובסוף הוא מת.
וכמו שאמרו כאן לפני יש פה באמת קטע של שחור או לבן , זה או שאתה שואף לשלמות והכי חניוק שיש / או שאתה נהנה מכל האקשן ורודף אחרי כבוד , כסף וכו'.
מיה כל כך טובה בלתאר אנשים אז חבל שהיא לא תיארה את ההתמודדויות של אלו שבאמצע.(רק בפדהאל היא התמקדה בזה יותר ולכן ממש אהבתי את הספר)
אפשר…?
אפשר להגיד לך…
בלי לדעת…
בלי לשמוע את הכל…?
אפשר בכל זאת…
לומר לך…?
את צודקת…
את כל כך צודקת…