אני לא יגיד לכם כלום. לא איך קוראים לי, לא איפה אני, לא למה אני רעב.
אני לא יגיד לכם כלום כי זה סוד.
אבל אם ממש חייבים לדעת… אז אני רק יגיד לכם שאני רעב.
אבל לא סתם רעב, כזה רעב שהבטן שלי מקפצת כמו כדור של ילדים גדולים שמקפיצים בחצר של הבית ספר. רק שאין לי בית ספר. ואין לי חצר.
פעם היה לי.
אבל זה לא משנה. כי אני לא יגיד לכם כלום.
אני לא יגיד לכם שהלכנו בלילה ממש מהר, ורצתי כי אבא אמר שאם אני לא ירוץ, אז… טוב, לא משנה.
אני לא יגיד לכם שהיד של אמא הייתה חמה, ואז קרה, ואז פתאום בכלל לא הייתה שם.
אני לא יגיד לכם שכל פעם שאנחנו עוברים למקום חדש, אני צריך לשכוח את המקום הקודם, אז לפעמים אני שוכח גם את השם שלי.
אבל זה לא משנה. כי אני לא יגיד לכם כלום.
לא איך אני מצייר לחם עם מקל באדמה, ולא איך פעם דמיינתי שלקחתי ביס מהציור שלי וזה באמת נהיה לחם. ולא איך בבוקר גיליתי שזה לא נכון, ושהבטן שלי עוד מקפצת.
אני לא יגיד לכם שגם כשאנחנו יושנים מתחת לשמיים זה מפחיד, כי לפעמים השמיים עושים קולות של מטוסים, ומטוסים עושים קולות של בומים, ובומים עושים… טוב, לא משנה.
אבל אתם יודעים מה אני כן יגיד לכם?
אני יגיד לכם שכשאני עוצם חזק חזק את העיניים, אז אני שוב בבית. ושאמא שוב צוחקת. ושיש לי ביס גדול של לחם עם חמאה, והבטן שלי שקטה, והיא לא מקפצת יותר.
וזה אמיתי, נכון?
זה אמיתי אם אני מספיק חזק ולא פותח עיניים… נכון?
15 תגובות
😭😭😭😭
מה זאת הכתיבה הזאתת😭
ומה זה הנשמות הטהורות האלה שאלוקים הוריד לעולם ולקח אותם מוקדם מידי😭😭😭
❤
מנומשת הכתיבה שלך עצובה לי מידי
תמשיכי… ותכתבי גם על דברים שמחים, טוב?
אויי, לא התכוונתי❤
יא איזה עצוב זהה!! שהחטופים יחזרו כבר הביתההה! כמה אפשר עוד לסבול!!
אמן..
אני אוהבת נמשים. אני אוהבת מנומשות.
כתיבה מקצועית ואיכותית, אוהבתת
חח ואני אוהבת אותך:)
תודה!
כתיבה זורמתתתת, פשוט לקנאאא!!!!
מהמםםם!!!
וואו
הסיפורים האלו ממש כואבים
מענין אותי למה תמיד יש את דמות האבא המתעלל
זה על סמך מקרה אמיתי כלשהוא?
דווקא לא נראלי שהאבא מתעלל בו, לפי הבנתי זה יותר שכאילו הם בורחים והאבא אומר לו שירוץ כי אם לא אז יכולים לתפוס אותו וכו… אם הבנת משהו חחח
חח, נעשה אמא מתעללת?😉
סתםם, אבל במקרה הפעם האבא לא היה מתעלל כמו ש@רבקוש אמרה..
ולא, ב"ה שלא אמיתי
צמרמורותתתתתת
תשמעי שאת כישרוןןן
תודה!
אוף.. זה עצוב מידי