כמה מילים לעצמי

כן אני מבואסת
שעכשיו אני גם מפחדת
אוף נמאס לי מהנתק הזה
מכל מה שקשור אליך

רוצה לדבר איתך דוגרי
למה את מצפה
כי באמת שאני כבר לא מבינה

וזאת לא אשמתך
זה אולי היקום
אולי המיקום
אולי זה שעכשיו אני מרגישה
רגש קצת עקום
שלא כזה נחמד
אבל להוציא בפנייך אותו
זה כבר דבר אחד

ואם יבוא יום
ואת לא תביני אותי
אז אל תשכחי
שגם לי מותר להיות
רק בן אדם
ולא תמיד אני יודעת
ולא תמיד אני חזקה
בפנים את יודעת
אני רכה כמו חמאה

מתחננת לדעת שאת באמת רוצה סליחה
או לשמוע ממך עד כמה אני בטוח כאובה
אפילו שאמרתי שזה בסדר ושהכל לטובה
את לא יודעת מה השאירה בי הפגיעה

אני ח"ו לא מאשימה
אבל כן, אני הכי רוצה לדעת
שאת בסדר עם זה
שלי קשה
ולא תברחי ממני שוב

ואני מאמינה
שאת כן יכולה להבטיח
לא לברוח מעצמך יותר
להיות שם בשבילך
כשאת צריכה חברה
לפעמים כשאת לבד
את ביחד עם עצמך מול כל העולם.

…………………
בקטע האחרון ניסיתי לכתוב לעצמי על מה שהיה, אבל זה בהחלט היה עוזר לחברה שלי שגם היא בנאדם שקצת בורח מעצמו..
מכירות את הטיפוסים האלה? אתן כאלה בעצמיכן? מודה באשמה שלפעמים גם לי אין כוח לבעיות שלי אז גם אני בורחת….

וזה בסדר שאנחנו בורחות מדי פעם
רק בואו נשים לב שאנחנו לא מתכחשות
לדברים שקרו.. כי אז זה באמת פוגע