ילדה במראה🤍

אני מסתכלת על הילדה שאני רואה עכשיו במראה.

רוצה לספר לכן משהו עליה. טוב?

כי אני יודעת שהיא לא תספר את זה על עצמה בחיים. לא יודעת אם היא בכלל תאמין אם אני אספר לה את זה.

אבל בכל זאת אני מנסה.

ואם היא לא תקשיב לי – לפחות אתן תקשיבו.

אני רואה את הילדה הזו. אני יודעת כמה היא נלחמה היום. צדיקה שהיא.

היא הייתה היום בחנות בגדים. מדדה בגד מהמם.

שמלה יפהפייה, בול במידה. מקסימה לשבת. בדיוק מה שחיפשה.

אבל האורך היה לא משהו, והצבע אולי קצת מידי זועק.

אז היא החזירה את זה לקולב. ככה, בפשטות. בלי לעשות עסק. בלי להגיד כלום לאף אחד ובלי להתגאות, יצאה מהחנות.

היא לא חשבה שיש לה על מה להתגאות.

כי בתוך הלב – היתה לה מלחמה.

'אוף, למה עזבת את החנות?!' רטן הלב שלה. החמדן. 'יכולת לצאת בעוד חמש דקות מהחנות, עם שמלה מושלמת לחג. חבל,
חבל'.

והיא כעסה על הלב הזה, כמעט בכתה בגללו. כי היא רצתה שהמצווה שלה תהיה נקייה. שאחרי שיקרה הסוף, על הפתקית
יכתבו לה: 100% טוהר.

אבל אולי אפילו 50 לא יכתבו לה.

כי הייתה לה מלחמה בתוך הלב, והיא לא לגמרי הייתה שלמה עם עצמה.

ורק אני יודעת. רק אני באמת יודעת את האמת:

היא גיבורה.

לא סתם גיבורה. גיבורת על.

שמנצחת. את עצמה. ועוד כואבת שזה לא לגמרי.

בקצב הזה – בסוף, היא בטוח תגיע למקום גבוה עוד בהרבה יותר ❤️

~~~

גם את מרגישה

תאומה של ההיא מהמראה?