יָמִים יַגִּידוּ.//סתיו ד.

"יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה לִרְעֹב לְאַהֲבָה?"
שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד לְלֹא נַעֲלַיִם אֶת הַקַּבְּצָן שֶׁבָּרְחוֹב, מְקַפֵּל אֶת שׁוּלֵי חֻלְצָתוֹ הַקְּרוּעָה.
בְּעֵינָיו רָעָב אֵין סוֹפִי לְאוֹתָהּ אַהֲבָה.

"יֵשׁ, יַלְדּוֹן", חִיֵּךְ הַקַּבְּצָן חִיּוּךְ עָצוּב שֶׁרָאָה שָׁנִים טוֹבוֹת יוֹתֵר, חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם חֲסֵרוֹת, "הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ רָעָב". הוּא זָרַק אֶת הַתַּפּוּחַ שֶׁנָּגַס, שׁוֹלֵחַ מַבָּט מְאֻכְזָב לְתוֹלַעַת שֶׁהִתְנַחֲלָה עָלָיו.

"וּמָה מְמַלֵּא אֶת הָרָעָב הַזֶּה?" הוֹסִיף הַיֶּלֶד, דְּמָעוֹת שְׁקוּפוֹת בְּעֵינָיו, "הוּא לְעוֹלָם יִשָּׁאֵר רָעֵב?"

הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ בְּפַאֲתֵי הָעִיר, אֲנָשִׁים רַבִּים עָבְרוּ לְיַד הַמַּחֲזֶה הַסּוֹרְלַסְטִי הַזֶּה, פֹּה וְשָׁם נִזְרְקוּ אֲגוֹרוֹת לְכוֹבַע הַקַּשׁ עַל הָרִצְפָּה, מַרְעִישׁוֹת בגלינג חָלוּשׁ.

"לֹא יֶלֶד". הִנִּיחַ הַזָּקֵן יָד קְמוּטָה עַל הַכָּתֵף הַקְּטַנָּה, מְנַגֵּב דִּמְעָה סוֹרֶרֶת מֵהַיֶּלֶד בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה, "אַתָּה תָּבוֹא, וְתָקִים מִשְׁפָּחָה. וְתִהְיוּ שְׂבֵעִים מֵאֵין כְּמוֹכֶם".

"אֲבָל אֵיךְ?" שָׁאַל הַיֶּלֶד, מַבִּיט בְּגַבּוֹ הַמְּשֻׁפָּף שֶׁל הַזָּקֵן מִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם, מַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ לְהָבִיא סוֹף לְרָעָב. לְהָפִיץ אַהֲבָה.

יָמִים יַגִּידוּ.