זה יעבור, תאמיני לי!

מוקדש באהבה לכל אלו שעברו או עוברות תקופה קשה.. 🫶

לפעמים יש רצון עז להרים ידיים וזהו. אין קטע, אין כח, אין סבלנות ואין רצון להיאבק. זה פשוט הולך ביחד איתך. את הולכת למכולת – הקושי הזה הולך אחרייך. את באמצע ללמוד – וההרגשה הזו לא נעלמה, כמה שניסית להתחמק. את עושה סתם כלום – – – והעצב, או הכעס, או החרדה, או הכאב, או כל מה שזה לא יהיה – יצוץ פתאום, לא ייתן לך לשכוח את קיומו.
זה מתסכל, זה מעצבן, זה אפילו יכול להוות מייאש. ה' כמה אפשר עוד, למה אני כל הזמן מתמודדת עם ה(___) הזה? (שכל אחת תכניס את מה שמתאים למצב שלה…)
וה(___) לא מרפה, הוא נשאר איתך, הוא לפעמים הורס את הרגעים היפים שבהם הצלחת סוף סוף לצאת קצת מהמסגרת האפורה שלו וקצת לשכוח. ודווקא אז ה(___) מגיע ומפריע באמצע החיים.
וכשאת משווה את הזמן שהיה לפני שה(___) הופיע בחייך לראשונה, ההבדל הוא כל כל עצום שמתחשק לך לבכות. או לברוח לזמן שהיה פעם, שהיה לפני. כדי שלא יהיה את ה(___) הזה בחיים.
לפעמים נראה שזהו זה והחיים אף פעם לא יתנרמלו יותר. זה נשמע מאוד עצוב ואפילו מפחיד. מזעזע, קורע לב ומדכא. אין לך כבר כח להיות בתוך המצב הזה.

מוכר לך?

…אבל מה אם אני אגיד לך, שזה לא לנצח?
כל תקופה קשה היא רק תקופה, כמה שלא תתפלאי מזה, ובאיזשהו שלב זה ייגמר. החיים יתנרמלו, ה(___) ירפה ויחלש. תוכלי לזוז קדימה. להמשיך. גם זה יעבור.
עכשיו, "יעבור" לא הכוונה שזה יימחק מהחיים ומהזיכרון. ממש לא. בני אדם לא עובדים ככה, ואולי אפילו טוב שכך. יש דברים שאף פעם לא נעלמים לגמרי. דברים מסויימים לא יכולים לחזור למצב "נורמלי", כל עוד אנחנו בגלות. ובמקרים כאלה מה שקורה זה שפשוט מתחילים לבנות את החיים עם מצב נורמלי א ח ר. לא כמו שהיה פעם, לפני ה(___), אלא בצורה חדשה לגמרי. ביחד עם מה שהיה, וביחד עם מה שנבנה מכך, גם אם עכשיו נראה שאת רק נשברת ומתרסקת ולא יוצא מזה שום דבר טוב.
אז דבר ראשון, בתוך כל דבר יש טוב, כי כל דבר מגיע מהקב"ה. אנחנו רואים רק חלקיק קטן מהתמונה, ואף נברא אף פעם לא יכול להשיג את כל התמונה האלוקית, זה גם עוד חלק מהחבילה של הגלות. ולפעמים צריך לעצור, לחשוב טוב, ולנסות להבין: איך אני יכולה לקחת את ה(___) ולבנות את עצמי מחדש ב ע ז ר ת ה(___) המסויים שה' נתן לי כרגע?

וגם אם לפעמים נראה שזה סוף העולם, ואי אפשר יותר, וזה מדכא ובלתי נסבל, ואני לא יכולה להתמודד עם זה – – – תזכרי דבר אחד: אם הקב"ה נתן לך אתגר כלשהו, סימן שיש בך את הכח להתמודד עם זה. אין דבר כזה "סוף העולם". תעצרי ותחשבי איך את יכולה לעזור לעצמך עכשיו. מה את יכולה לעשות כדי להתמודד עם זה, ואין אופציה "כלום". תמיד יש משהו לעשות. זה יכול להיות לשתף את מישהו – מטפלת מקצועית או סתם חברה. זה יכול להיות לנסות להוציא את ה(___) לדברים טובים. זה יכול להיות לנסות להתרכז בדברים אחרים, וזה יכול להיות גם פשוט לחכות. יש דברים שהזמן מרפא, ויש דברים שלא. תלוי רק בך – ובסייעתא דשמיא – איך את תתמודדי עם זה.

"זה יעבור" = באיזשהו שלב את תסתכלי על המצב הזה ותביני שעכשיו זה כבר לא ככה. רושם כלשהו יישאר, ואולי אף אחד אחר חוץ ממך ומה' (והפסיכולוגית:) ) לא ידע מה הרושם הזה ואיך בדיוק הוא משפיע עלייך. יכול להיות שאפילו תחייכי ותביני כמה התקופה הזו נתנה לך.
תזכרי, זו רק תקופה. והיא תגמר. זה לא לנצח. ה' תמיד איתך והוא עוזר לך.

וידוי פצפון בסוף: אני כותבת את הפוסט הזה לאחר כמעט שנה שאני מתמודדת עם לחץ והתקפי חרדה, ועל הרקע הזה קרו עוד כמה דברים מכאיבים ומטלטלים. זו הייתה תקופה משגעת תרתי משמע, וחשבתי הרבה בתקופה הזו. חלק ממה שאמרתי זה מסקנות שהגעתי אליהן בכוחות עצמי וחלק זה ציטוט (בערך) ממה שאמרה לי הפסיכולוגית 😅וזה עוזר לי, באמת. עכשיו אני כמעט בסוף של התקופה הקשה הזו, ואני חושבת על המצב הנפשי שלי שהיה בהתחלה, באמצע ועכשיו, וזה הקלה כל כך גדולה. כשמסתכלים אחורה, פתאום מבינים שמה שהיה נראה פעם סוף העולם זה אפשרי לתיקון ולטיפול, ובעזרת ה' הכל יהיה בסדר.

אז תאמינו לי, מנסיון, זה עובד, וזה עובר.
כמובן שמה שכתוב כאן הוא רק זווית אישית, ואצל כל אדם זה קצת משתנה. אבל מה שנכון בטוח זה שה' איתך, ושהכל יהיה בסדר באיזשהו שלב.
ואם את צריכה, הנה חיבוק גדול ממני 🫂
מקווה שעזר, לפחות קצת. 💖