אמרו עלינו שאנחנו כיתה מופרעת, ילדות חסרות גבלות.
כל פעם שאמרו לנו אתזה, הייינו מחייכות חיוך מבודח, ומסבירות לדוברת שמבחינתנו זו מחמאה, זה הייחוד של הכיתה סוערת המזג.
איןאיןאין על הכיתה שלייי:) בהבטחה גמורההה.
למדתי בבית ספר יסודי שהוא לא מגזרי. כלומר:
היינו יכולות להיות בנות דתיות לאומיות, לצד בנות חרדיות שורשיות, גם חב"דניקיות, בנות להורים חוזרים בתשובה שהאחים חילוניים, מסורתיות…
הייתה לנו מורה בכיתה ג' שדיברה איתנו על התיישבות, על ההתנחלות, כל ערכי הציונות הדתית..
מורה בכיתה ד' שהסבירה לנו כמה חשוב להיות אשת אברך…
בכיתה ו' הייתה לנו מורה בימי שישי שהביאה לנו נרות שבת לחלק, כדי שכל הלא חב"דניקיות מביננו יזכו לחוות אתזה…
סייעת בצפר בכיתה ו' שהייתה נכנסת לכיתה ורושמת על הלוח: "אין יאוש בעולם כלל" ("די נו, המורה תגידי את ברסלברית?"
אני מחייכת חיוך עמוק, את התשובה אתן יכולות לנחש:)
כל גווני החברה הישראלית בתכל'ס.
היינו 16 בנות בכיתה (זה הזמן לשרוק בתדהמה:)
הרגשנו כמו אחיות, רציני. אפילו רבנו כמו כאלה…
ו72 בנות בבי"ס! ( שזה בדיוק כפול שתיים מהשכבה שלי עכשיו, חח)
הלם טוטאלי, שוק לא נורמליייי.
היינו בנייין של מתנ"ס, לא היה בניין של בצפר, אין מה לעשות, אין תקציב:)
היה לנו כיתה מעפנה ברמות, עם רצפת ספורט כחולה וקירות מקולפים.
אה, ויונים שנכנסו לכיתתנו כאילו הן בעלות הבית פה! בלי מצפון ועם עיניים חרוזיות.
פוו, שיהיו בריאות.
היתה לנו תקופה שנכנסו לכיתתנו בקביעות צרעות! ישמרני האלוקים…
כל פעם שצרעה נכנסה לכיתה אחת הבנות הייתה מזמזמת בחיוך זדוני: "יש פה חבר…"
וזה הספיק לנו, תאמינו לי.
עד הפעם הבאה.
גמרנו בית ספר. גמרנו יסודי של 6 שנים.
ביום האחרון, עם קבלת התעודות, התיישבנו כל הכיתה, 16 בנות במעגל.
ובכינו.
בכינו על רצפת הספורט הכחולה, נשענות על הקירות המקולפים.
בכינו על הכיתה היפה, החמה, הביתית.
בכינו בכי של פרידה.
של פרק יפה בחיים שנגמר.
ובסוף, עם כמה שמלכלכים על הבצפר,
ששונאים את הכיתה,
בסוף כשאני מסכמת 6 שנים יפות, זה פשוט אמירה מתבקשת:
"איןאיןאין כמו הכיתה שלייייי:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
ת'אמת כבר הספקתי לשכוח את היסודי שלי.
אבל הזכרת לי ופתאום אני מתגעגעת, ועולות לי דמעות.
כי גם עם חברות שלי הרגשנו אחיות 🥹
והן הבטיחו לי שהן ישמרו על קשר…וזה לא קרה.
ובאמת שאני מתגעגעת 💔
יאו תקשיבי את כותבת נדירר
למה לא נותן לי לסמן לב???
כנל על הכיתה שלי
הכיתה הכי יפה בתבל והכי משוגעת וחמודה שיש
אהבתייי אהבתיייי אהבתיי
קודם כל, לא לכולן היה יסודי כזה מעניין☺
אני למדתי בבית יעקב והייתה לי כיתה מהמממממממת!
כל המורות דמו אחת לשנייה (בדעות ובהשקפת עולם) אבל הן סיפקו לנו הרבה חומר ולדיונים וצרחות😉
היה לי יסודי מושלם. פשוט מושלם.
בעיקר בעיקר את כיתות ו-ח.
ואו ואו.
נהנינו מהחיים.
כמו ילדות.
שיחקנו בכל משחק אפשרי.
באמת נהנינו.
היינו 3 כיתות בשכבה
ואני הייתי בכיתה הצדיקה
כל המורות אותנו אהבו
ותמיד אותנו שיבחו
אני את הכיתה שלי אהבתי
ווואו את כותבת מושלם😍
(והסוף טיפה מרגש🙃)
אנחנו היינו 15 בנות בכיתה והיו תקופות שהיינו 8..
מאוחדות פחות או יותר (תמיד יש את הקבוצות האלו) אבל בגדול כולם חברותת
היו שנים שלמדנו בקרוונים והיו שנים שבילינו בכיתות גבס במבנה ישן🤧
הבטחנו שלא נשכח אחת את השנייה אבל בתכלס, הפעם האחרונה שדיברנו הייתה חודש אחרי סוף שנה😅🙈
וזהו.. חח כמו כל כיתה נורמלית בעמ"י😄
תאמת גירת אותי
וואו בול כמו הכיתה שלי ביסודי
רק שהיינו 11 בנות ולא 16
אני כ"כ מתגעגעת אליהן