זאת לא אני שכותבת לך

זאת הנפש שלי
שלפעמים לא מבינה אותך
אולי בעצם כן, פשוט יותר מידי.

מהרגע שנפגשנו ידענו
אנחנו זה לתמיד
עד שזה התנפץ,
לאלפי חתיכות.

פעם היית נאמנה לי,
צודקת,
אני זאת שהרסתי,
שברתי
והתעלמתי
ממך.

אולי זה עבר לי
ולך לא,
אולי ההפך,
אבל עכשיו
אני זאת שמתביישת
ממך.
או שההפך.
או שפשוט שתינו עוברות
תהליך בנפש.

תקשיבי לי עכשיו טוב.
אני רוצה לדבר איתך,
להיות לידך
כי מי כמוני יודעת
שלמרות ה'פוזות' שלך
את לבד, לבד, לבד.
תקשיבי לי,
כי אני אוהבת אותך.