הצהוב הזה –

נכתב בעבור אגם ברגר… כשהיא הייתה עוד בשבי החמאס

הצהוב הזה🎗️

קולות המומים,
נאבקת לחיים,
נלחמת את על סף התהום.
נשארת חזקה,
גם כשאבדה התקווה,
בווודאי אינך מפסיקה לחלום.
ואני בטוחה כי
את לא מתיאשת,
גם כשידך אזוקות בחבלים.
ואני בטוחה כי
אינך עוד חולמת,
מה מתרחש מאחורי הקלעים.

אגם…

אגמים משקיפים את האור מהשמש,
הם משקיפים את הצהוב היפה הזה
שיוצא אחרי החושך.
וגם נכון שהצעיף הצהוב מסמל
את ההזדהות והנאמנות…
אך החשוב מכל,
הוא הצבע שלשמים מוסיף בהירות.
גם בימים חשוכים ,
הוא נותן תקווה ונחמה.
גם בימים הכי אפסיים,
הצהוב עוד יבהיר לך שמחה.
אגם.
תדעי לך…
שאם את שורדת את מאמינה.
את מאמינה באור,
….בצהוב הזה.
שיתקן את העולם…
עד שהכל יפה!
הצהוב הזה נותן
לצמחים את הכוחות
לגדול והעיקר לשרוד.
כי אלוקים הגדול, אינו אוהב
להשאיר כך חיים לנבול.
לכן ,
אולי….
הוא ברא את הצבע הזה,
כדי שיתן לנו כוחות.
שיבריא ויחזק,
את עמנו בעמוקות.
וגם עכשו …
אני מקווה שאת קוראת את זה,
ושאת כבר לא באותו שבי שחוק.
אני מקווה שאת מיישמת את זה,
שגם כשקשה האור נמצא בשוק.
אני מקווה שעוד אנשים יראו
כמה האושר לפנייהם.
אפילו בשעות הכי קשות,
יראו את כוחות האור שמתפשט.
וגם אם זה לא יקרה להם מיד,
הם יזכו לראות את הצהוב הזה
כי תמיד בסוף כל מנהרה חשוכה,
יש את האור המבהיר שיוצא מתוך הקשה.

אגם….

את לא לבד…

גם במנהרות החמאס,
אמרי "ולא אפחד"
ה' שומר עליך…
מבפנים וגם מבחוץ .
והוא עוד יאיר בך את הצהוב הזה.
באמת! הוא יודע שזה נחוץ.

* * *

(מכאן- החלק הזה נכתב בשבוע שארבעת התצפיתניות חזרו, ורק אגם נשארה לבד )

אגם.

כשכתבתי עלייך לאחרונה,
ציפתי שאת בעסקה הראשונה,
ציפיתי שעלייך יבוא מלאך ההגשמה.
שיגאל אותך…
שיאיר בך עד הסוף ,
את הנצח האמיתי.
שיגאל אותך,
ועוד תגידי…
"מה,
כל זה עשיתם בשבילי?!?"
ואז עברו שעות.,
ימים ולילות,
ימי חושך של גלות,
ימים של אי שפיות.
ואז עסקה שניה…
את היית ברשימות,
אבל אגם,
אותך…
בסרטונים לא זכיתי לראות.
גם אחרי לילות ששאגתי לאלוקים,
תציל אותה מהחושך ,
מהצבע של הרשעים.
החלום לא התגשם.

עדין לא…

אבל יבוא היום…
אני מאמינה באמת!
שמי שעושה טוב,
עוד ינצח למופת.
ואז…
ממש ברגע האחרון.
שוב משהו בי בער,
שוב משהו בפנים
אמר לי ,
היא האור שלי נשאר.
זה היה,
שוב,
לא יודעת איך להסביר…
משהו מלא באור כזה,
משהו מבהיר.
ואז נזכרתי – – –

בצהוב הזה.

שוב…
האור הזה.
שוב הדבר שנותן
כל כך הרבה תקווה.
שוב, הצבע –
שמזריק מלא שמחה.
שוב האמת ההיא,
הדבר האמיתי.
שוב הצהוב הזה,
האור שמבפנים.
אך מכך כמובן,
יש לי משאלה אחת בלבד.
לא בשביל אגמי,
אלא לעם שלי אחד!
דבר אחד ברור שאני
רוצה שהעולם יראה.
שאנשים יאמינו,
באור אמיתי.
שאנשים יאמינו,
ויגידו לעצמם
"זה בשבילי".
שהם יראו בכוחות שלהם,
כשיעלו חיוך קטן.
שיראו באור הטוב שלהם,
שיהפוך כל חשוך לישן.
שגם בימים הכי הפוכים,
מלאים באי תקווה.
צריך להאמין בצבע הזה,
להתמלא ברק שמחה.