הפוסטים שלנו #91783

יש חושך, ושקט סמיך.
דממת מוות.
היא פוקחת את העיניים, מנסה להבין איפה היא נמצאת. רגע, מי היא בכלל?? איך קוראים לה, מאיפה היא באה?? היא מסתכלת על חלון הזכוכית, מנופץ כולו. בין הזכוכיות היא רואה את דמותה.
לאט לאט מתחיל מוחה להצטלל. היא נזכרת.
אני אסתי, אני בת 17 ואני עובדת כאן. אבל מה קרה לי??
"אסתי, אסתי?? את שומעת אותי??"
כן, אני שומעת. אבל לא מצליחה לדבר. מה קרה לי???!!!
אסתי, היה שוד מזעזע. 2 גנבים נכנסו לכאן ורוקנו ת'חנות מכל התכשיטים לגמרי. את איבדת את ההכרה, נכנסת להתקף חרדה. את בסדר עכשיו??
לא, היא לא. היא לא מצליחה לדבר בכלל. שוד?? כאן??
כן, היא נזכרת. דם, צעקות, שברי זכוכיות.
"אל תזוזי בינתיים, עד שכונני ההצלה יבואו"
היא רוצה להודות למרים, אבל היא לא מצליחה. למה היא לא מצליחה לדבר??

חלק 2??