פחדתי שיגלו את האמת.
אבל רציתי כבר שיגלו את האמת.
הסתרתי את האמת.
כי פחדתי ממנה.
הסתרתי כדי שלא יחשבו עלי.
הסתרתי כי ידעתי שזה לא מקובל עלי.
הסתרתי כי ידעתי שלא ישמחו בזה.
והסתרתי כי לא הייתי שלמה עם זה.
וידעתי שזה יתגלה.
והיו פעמים שלהסתיר היה הקשה.
וכבר רציתי שידעו.
כדי לעשות בלי פחד אם יראו.
וכשאמא שלי גילתה.
זה היה נורא.
אני, כבר ידעתי על זה תקופה ארוכה.
ולה, זה הפתעה.
וריחמתי עליה.
כי היא הייתה המומה.
וכל כך הצטערה.
ואני יכולה להבין אותה.
היא השקיעה בי את כל נשמתה.
וכל כך הרבה ציפיות פיתחה.
והמון תפילות שפכה.
ועכשיו בום, בושה.
היא הייתה כל כך בטוחה בי.
ואני עשיתי מה שבא לי.
איה.
כואב לה.
איך הבת שלה.
ככה נופלת לה.
אני כל כך רוצה להרוות אותה נחת.
ואת הרצונות שלי היא אף פעם לא יודעת.
אבל בנתיים אני הילדה הסוררת.
שבפנים היא בתוך סחרחורת.
לא יודעת איך יוצאים משם.
ועכשיו מתמודדת עם עוד אשם.
3 תגובות
אעע.
המילים שלך נגעו בי, שפן. את עצמך נוגעת מאד.
אל תאשימי את עצמך. זה לא פייר לעשות לך את זה.
תני לעצמך לגדול מזה, לא הפוך. טוב?
💕
וואו
קראתי את הפוסט שלך
ות'אמת כמעט שזלגו להם דמעות…
אני חושבת שאת בחורה מהממת ,
רק שאת מתמודדת עם קושי מסוים (עוד לא יודעת בדיוק למה את מתכוונת בינתיים רק מנחשת:)
אני חושבת שניראה לך שאם את מתמודדת ואם את אחרת , אז אולי אף אחד לא ירצה אותך?
או שיסתכלו עלייך בעין עקומה.
אני רוצה לספר לך.
שבאמת , בבפנוכו שלך את חלק אלוק ממעל
ואת טוב גמור, ואינסופי .
רק שקרה לך , והסתבכת. ובינתיים נשארת ככה, שונה ממה שהיית
פוחדת שכולם יגלו ויניפו אצבע, שיעקמו עין.
אבל בואי ננסה להפנים את המילים שבאמת מי שאת זה הטוב המוחלט.
וכל מה שקורה זה רק הסתבכויות , שאלות שאולי לא היה את מי לשאול , כאבים שלא היה למי לספר
אז , תמצאי לך שעה של קפה ומאפה עם חברה טובה/ משפיעה/ אפשר להעיז ולומר אמא?
ותספרי לה את הכל , את כל הפחדים את כל השינוי שאת חושבת שחל בך
את מה שכולם חושבים שאת , את מה שאת באמת
ותביני שמעכשיו נתחיל לטפל בכל הכאבים
מתוך הכרה ברורה שאת הטוב ואת הרבה יותר חזקה מכל הפחדים / כאבים שרקיכולים להיות
בהצלחה לך!!
מעריכה המון על הכנות!!
🥲🥲
איזה תגובה!
אני שומרת אותה חזק!!
ריגשת אותי מאוד.
💕