הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /14

אז הבטחתי לכן משבוע שעבר המשך… אז קבלו את הפרק ששמו ק-מ-ד-!

אני באופן אישי אוהבת אותו מאוד ובטוחה שגם שתגמרו לקרוא תאהבו אותו מאודדד

לְדָוִד בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה- דוד מתחיל בהודיה לה' על כך שה' נותן לו את הכוחות להלחם…

חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי- הוא נותן לי את הכח להיות מלך.. נותן לי את הגבורה להלחם..

ה' מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ- דוד שואל: מה שווה האדם שאתה- ה'- יודע ואוהב אותו? במה אתה מחשיב אותו?

אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר- הרי בסוף האדם יפטר וחייו כצל עובר, חסרי משמעות… [רק אותי זה קצת הוריד? אז אם גם לך, חכי..]

ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ- אבל לא בשביל לספר על קטנות האדם אני בא, אלא באתי לספר בשבחו של אלוקים, אומר מלכנו, וכדי להמחיש הוא ממשיך.. שאתה נוגע בהרים הם נשרפים.

בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם- את האויבים של האדם, שמקודם אמרנו שהוא צל חולף, תהרוג ותשבר, כי מי שלא עובד אותך הוא כצל חולף…

שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר- תציל אותי מיד בני נכר- נוכרים שלא עובדים את ה', כי אני עובד ה' ברמ"ח ושס"ה…

אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר- הרי עליהם אי אפשר לסמוך, ושהם באים להושיט לך עזרה זה עזרה מזוייפת [מעתיקה מרעואל: אדם המאכזב את בוראו מסוגל לאכזב לפחות באותה מידה גם את חבריו …]

אֱלֹקים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ- וכאן בנימ אישית: אלוקים! שיר חדש אשיר לך, בנבל מיוחד שיש בו 8 מיתרים במקום שש… אהבתי אליך מיוחד…

הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה- המציל את המלכים [שאול] והמפצה, עוזר לדוד עבדו מחרב רעה- ממוות גשמי כרוחני, אני מרגישה כל פעם כאילו אני אומרת זאת לה', הפוצה את יסולאל שפחתו מחרב רעה, מאנשים, מפיות של אנשים ומכל מה שלא מחבר אותי אליך, אבאל'ה…

פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר- אתה זה שמציל אותה מידי בני נכר, ובדיוק מה שאמרנו בפס' הקודם… אתה שומר עלי! מחבק אותי!

אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל- ולאחר המלחמה והניצחון, לאחר שנלחמנו באויבים של דוד ובאויב האישי שלנו- היצר הרע, אנחנו באים לצייר את השלווה והשקט שאחרי הניצחון… בננו- גדלים בשלווה בלי מכשולים, בנותינו- נהנות מכל טוב הארץ, יש ביכולתן להתיפות וזה לא רק יופי גשמי, אלא מרמז גם על יופי ושלימות רוחניים, שאפילו שלבנות בתקופה הזאת לא הייתה מסגרת [כןןן לא הייתה להן מסגרתתת מה היה להן רע כ"כ?] הן היו צדיקות ויראות שמים!

מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ- המחסנים שלנו מלאים מכל טוב הארץ ומחוצה לה, לא חסר לנו דבר

אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ- הבהמות שלהו סוחבות כמויות של דברים וגם אם לא ארזו טוב את החפצים שלנו לא יבוא גנב לגנוב אותם, כי גם אם יש פרצה היא לא קוראת לגנב כי לכולם יש ומלא…

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקיו- ואת זה תצעקוווו לפני חודש אמרנו את זה כל היום וכל הלילהההה
זכינו שזה העם שלנוווו זכינו שזה האלוקים שלנו ואנחנו מכירים בווווו זכינוווווו

ונעבור לנק' החסידיתתת [לקחתי קשה את הצעקות..]:

"אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא"- אנחנו כבר ידעות שלמילים יש כח, ובטח שבתהילים, וכשמלכנו דוד כתב את התהילים הוא היה בבחינת: כל עצמותי תאמרנה, כל גופו היה בתוך התהילים, במילות הקדושות האלו! ואילו לאויבים שלו אין שום משמעות בעיניהם למילים, ולכן דבריהם דבר שוא, מי שלא רואה כח במילים לא יוכל לעמוד במילה שלו…

ונוסף אני רוצה לתת נקודה חמודה על התהילים:

יש ספרים במקרא שלומדים אותם, יש ספרים שקוראים בהם, אולם בספר תהילים יש דבר נוסף: אומרים תהילים. אומרים תהילים בשעות של מצוקה או כמילוי חובה. לפעמים מתוך התרגשות עמוקה ולפעמים מתוך מודעות קטנה לנאמר. בתלמוד מסופר שבחצות הלילה הייתה הרוח נושבת במיתרי כינורו של דוד, ומשום כך גם לאנשים המרעידים את מיתריו בדרך מכנית חשים כי הכינור מתנגן ומשמיע מנגינה הנשמעת במרום. כשאת אומרת תהילים את מנגנת בכינורו של המלך! זכות עצומההההההה [אני אוהבת לצעוק 🙃]