תפריט
זה שורף לי את הלב בלילות
שהרעבע לא נגלה
איך אספנו ארגזים של זיכרונות חלומות
על הרגע שבו ישמע כל שופר.
תמיד הוא מופיע לי בזריחות בשקיעות
רואה אותו מחייך לי. מעודד, אומר תודה
מטייל לי בדמיון שלי ואז פתאום בורח
ואז..
ואז שוב נעלם לי ה"היי" החסידי. ואז אני גוללת וגולשת.
מתי כבר יסתיים הצביעות העצמית הזאת?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
ממש מזדהה עם הכאב הזה
אוףףף רבי תתגלה כברר
אופסייי
נראה לי מאל מזדהות עם זה
וגם אני כזאתי, לא עם הרעבע כי אני לא חבדניקית אבל יש את הרגעים של ההתחזקות והקרבה לה' ושומעים שירים מחזקים ודקה אחרי זה שירים….קצת הרבה פחות