געגועים גם אם אינך כאן

בתוך סערת החיים, בתוך מערבולת הימים,
אני עוצרת לרגע, ומבקשת לראות את פנייך.
כמה חסר לי חיוכך, מבטך החם, דבריך החכמים,
אמא, כמה קשה להמשיך בלי מגע ידייך.
נשמה אלוקית שנגעה בכל מי שהכיר,
אהבת חינם שהענקת ללא חשבון או מידה.
לבך הרחב היה כמו בית מואר,
שתמיד יכול להכיל עוד אדם בצל כנפייך.
לפעמים בין מילותיי אני שומעת את קולך,
בתנועותיי אני רואה את תנועותייך.
הורשת לי חלקים ממך, ממחשבותייך, מרוחך,
ובכך ממשיכה דרכך בנתיבי חיי.
אמא יקרה, גם אם גופך איננו עוד כאן,
נשמתך הטהורה עוטפת אותי בכל צעד.
אני לומדת לחיות עם הכאב, עם החסר העצום,
אך גם עם המתנה הגדולה שהייתה נוכחותך.
בכל פרח שנפתח, בכל ניצן שפורח,
אני רואה את אהבתך ממשיכה לצמוח.
בכל חסד שאעשה, בכל מילה טובה שאומר,
אני נושאת את אורך הלאה, כנר שלעולם לא יכבה.
אמא, אהובת ליבי, נצורה בתוך נשמתי,
עד שנפגש שוב בעולמות של אור וטוהר.
מחבקת את זכרך, נצמדת לאהבתך,
שהיא הירושה היקרה ביותר שהשארת לי