יום אחד דיברתי עם אחת, ואח"כ המשכתי לחשוב עליה כי כאב לי שהיא בכזה מצב.
זה התחיל בכזה משפט:
אחת: "החיים קשים תשלימי עם זה "
אני: "נכון, לפעמים החיים קשים אבל את יכולה לעשות אותם לקלים".
אחת: "מממ איך בדיוק?"
אני: "עם המון רצון, בסוף הכל עניין של בחירה."
אחת: "ממש ממש לאאא יש דברים שלא תלוים בייי"
אני: "אז במי זה תלוי? הקשיים שה' נותן לך הם באמת לא בשליטתך, אבל איך להתמודד איתם זה כן בשליטתך.
ההסתכלות שלך על דברים קשים הם בבחירתך, אם לבכות מהם או לנסות לגדול מהם.
יכול להיות בן אדם שכל הילדים שלו מתו לו והוא יבכה מהבוקר עד הלילה, ויכול להיות עוד בן אדם שכל הילדים שלו מתו לו והוא שמח ומאושר, איך את מסבירה את זה?
לשניהם ה' נתן קושי אדיר ולשניהם יש את הזכות לבכות מהבוקר עד הלילה.
אבל מי הרוויח פה?
מאוד ברור מי….נכון?
אחת: "את צודקת לא אמרתי שצריך להיות עצובים אבל עובדה שהחיים שלו קשים"
אני: "צודקת. ה' נתן לו ניסיון אדיר זה עובדה, אבל הוא בחר להמשיך להיות שמח עם כל זאת.
ולכן אנחנו מבינות פה שאולי החיים יכולים להיות קשים אבל את תבחרי אם להסכים לקושי להשתלט עליך או לסלק אותו בכוח".
ומה את אומרת?
סליחה שהפוסט הזה לא הכי ברור…😝
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אני איתך ❣️
דבר ראשון- מצדיעה לך. את אומרת דברי טעם.
דבר שני- אני חולקת עליך.
זה נכון שכשהקב"ה מביא ניסיון הבחירה היא של האדם.
אך האמרה "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" נאמרת גם כאן.
אין לנו יכולת לדעת עם מה אנשים מתמודדים.
יש אנשים שעוברים דברים שבמבט האנושי שלנו אין לנו הבנה בכלל עם מה הם מתמודדים.
אין זאת אפשרות לעמוד מולם ולהכריח אותם לשמוח. כי הם בשעת כאב.
והרבה פעמים הם עומדים לנסיון נוסף, איך הם יקבלו את הניסיון.
האם יתמלאו באמונה והכנעה שאין עוד מלבדו, אן שמא יתקשו לקום בבוקר מהמיטה.
ומותר. מותר לכאוב. מותר להרגיש שהחיים גדולים ממנו. מותר לבכות על הקושי.
כי אחת ממטרות בואנו לעולם היא תיקון הנשמה. לקום וליפול. וחוזר.
אז נופילם. נכשלים. בוכים. אומרים שהחיים קשים. אח"כ קמים. מבינים שה' גדול ונותן כוחות להתמודד.
אני חושבת שסטיתי מהנושא, אבל כאחת שמתמודדת עם דברים לא כ"כ מציאותיים
ונופלת לא פעם לתקופות דיכאון (וקמה מהם…) היה חשוב לי להדגיש שמותר לנו לבכות.
אח"כ צריך לאסוף את הדמעות ולרקוד איתם…
את בוגרת מאוד:) הפוסטים שלך מדהימים! תמשיכי לחזק. 💗
נקודה איזה כיף שענית!
את אמרת משהו ממש נכון אבל בהחלט סטית מהנושא ; )
אני ממש מסכימה איתך.
לא דיברתי על מה אני רואה עליה.
דיברתי איך בן אדם מתמודד עם הניסיונות שלו.
חיבוק ענק על מה שאת עוברת, וכולנו עוברות 🫂
בהצלחה ענקית ושתמיד תצליחי לשים לעצמך משקפיים ורודות!
💕💕💕
תודה!
לגמרי…