חם. אמרו שיהיה שרב היום. התיק נדבק לי לתלבושת. הדרך הביתה ארוכה ומייגעת מהרגיל
אני מוחה את הזעה ממצחי
איך אפשר בכלל לצעוד בחום הזה ברגל?!
חבל שנגמר לי הכסף ברב קו, אבל כשאמרתי את זה לאמא אתמול קצת התחרטתי, כי המבט שלה נהיה עצוב כזה והיא לחשה לי: "מתוקה שלי, אני יודעת שהדרך ארוכה וחם, אבל מחר תלכי ברגל. טוב?"
אז הסכמתי, מה אני יכולה לעשות?
אני יודעת שהמצב בבית לא קל. מאז שאבא נפטר, אין לנו כסף כמעט לכלום מלבד מוצרים בסיסיים כמו לחם וחלב, ולפעמים גם לזה אין מספיק. ואז אמא מתקשרת לאנשים הטובים ואני שומעת את המבוכה בקול שלה ורואה ואת הפנים שלה שנהיות קצת אדומות שהאנשים האלה דופקים בדלת כדי להביא לנו את המוצרים.
פעם אני זוכרת שהיה טוב. אבא היה בריא והיה לנו כסף.
תמיד היה אוכל טעים ובשפע, ואמא הייתה קונה לי משחקים והפתעות.
אבל זה היה פעם. היום הכל שונה.
אני מגיעה הביתה ורוצה רק להדליק מזגן, לשתות ולאכול. אבל נזכרת שאמא אמרה שהמזגן לא עובד וכרגע אין אפשרות לתקן אותו. אז אני מסתפקת בכוס מים ופותחת את דלת המקרר שיהיה לי קצת אוויר קר.
אני מחפשת לי משהו לאכול אבל המקרר די ריק, פרט לכמה עגבניות מקומטות וקצת חלב וגבינה.
אני חותכת לי עגבנייה קמוטה ומוסיפה קצת גבינה בצלחת, זה לא כ"כ טעים לי, אבל אין ברירה אחרת.
אני חושבת על אמא שלי היקרה שצריכה לעבוד כ"כ קשה בשביל שיהיה לנו כסף, אבל כמה שהיא עובדת, זה לא מספיק. היא מנקה בתים של אנשים אחרים ובגלל שכשהיא מגיעה הביתה אין לה כבר כוחות, הבית שלנו נשאר מלוכלך. שחברות שלי בכיתה גילו שאמא שלי מנקה בתים הם התחילו לצחוק עליה ועליי. השתדלתי לא להתייחס לזה יותר מידיי אבל זה היה כ"כ מעליב שהייתי צריכה לנשוך חזק את השפתיים כדי לא לבכות לידן.
אני יודעת שאמא שלי כ"כ טובה, ואוהבת אותי מאוד.
החלטתי שאעשה לה הפתעה ואסדר את כל הבית עד שהיא תחזור. בטח אם היא תחזור לבית נעים ונקי היא מאוד תשמח. התחלתי לסדר את הסלון ולשטוף את הכלים בכיור במטבח, רציתי גם לשטוף אבל לא ידעתי איפה החומר לרצפה ואם יש לנו בכלל.
אחרי שעה סיימתי ונאנחתי לעצמי בסיפוק. זה היה קשה אבל שווה.
עכשיו אני אמתין לאמא שתחזור.
אחרי חצי שעה היא נוקשת על הדלת נקישות עדינות, ואני רצה לפתוח. היא נכנסת, מביטה על הבית שכל כך התאמצתי לסדר ומחבקת אותי חזק חזק.
"חמודה שלי! שימחת אותי כ"כ! איך הכל מסודר פה כ"כ יפה! תודה רבה!" אני מחבקת את אמא בחזרה ומרגישה את החום והאהבה שלה.
ואני יודעת שלא משנה כמה חברות שלי יצחקו עליה, אני אוהבת את אמא שלי מכל הלב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואו פשוט מצמררר
את כותבת את זה מושלם
אמאלה זה סיפור אמיתי ?
יא את פשוט גיבורה! באמת זה מטורף! מאחלת לך רק טובב חיבוקק
כי לא משנה יש את אמא!
איזה יפה❤️🩹
ואם זה נכון אז מחזיקה לך אצבעות.
אני רוצה לבכות מהכתיבה הנוגעת שלך.
את נשמה טובהה
חח חברותת זה לא אמיתי ב"ה
אבל תודה על התגובות
לאה, את כותבת מושלם ונוגעה כל כךך
וזה עצוב, אוף לי.
והלוואי שנלמד גם להעריך ככה את אמא שלנו.
עשית לי צמרמורתת
מה זאת הכתיבה הזאת??
באלי לבכותת
יאו זה מרגש אני דומעת💖
נוגע ללב!
וואי איזה סיפור מהמם ומרגש
בבקשה תכתבי עוד