אי אפשר לכבות

כתוב במסכת מגילה שיש מקום שנקרא "בנסתרין"
ששם הקדוש ברוך הוא מוריד דמעות על עם ישראל

כששמעתי את המילים האלה התחלתי לבכות
בלי שליטה כמו ילדה אבודה
מטיילת בגשם בין כל כך הרבה דמעות
לא מצליחה לאחוז בטיפה

כל כך הרבה פעמים שמעתי את זה
אבל כל פעם מחדש אני בוכה
וגם עכשיו עיניי התפרצו, הציפו אותי בבושה.

השמיים קרסו
המחשבות התאדו
רק דמעה אחת עכורה
עמדה שם בצד, דרשה נוכחות
הביאה אחריה גל של השתפכות
ומים רבים לא יוכלו לכבות
את האהבה הזאת
הכאב התפשט עד לסוף הריאות
כמעט ופיזית לא נתן יותר לחיות.

אני לא מסוגלת להכיל
אבא אני מצערת כמו סדק שביר
ואל תגידו שלא
כי רק השם יודע איך התחצפתי היום
לאמא שלי אמרתי לה לא
בלי בושה בלי מחשבה
צעקה עליי בחזרה

וברחתי לחדר
רציתי לבכות
כי אבא לך כך עניתי
כיבוד הורים זה אתה
חיללת לך את הכבוד

אמרתי לך אבא שלא
צעקתי שאני לא רוצה
ניסתי לחשוב להתחרט עם עצמי
אבל אפילו לא מצאתי תשובה

ואמא שלי צעקה עליי שוב, שאלה האם אני מתחרטת אולי
אבל עניתי שלא שאני לא רוצה וזה סופי, כאילו דיברתי עם חברה.

ושום דמעה לא יצאה,
אפילו לא חרטה,
לא צער אמיתי של שינוי..
רק גאווה ענקית,
ושרביט מלוכה
שברגע נהפך לפירור..

אני צעקתי לך אבא
אני לא יכולה
תרחם על הילדה שלך הזאת
אתה בראת אותה
את הנשמה הטובה
אז אבא תתן לה לחיות

כי הנשמה שלי קבורה מתחת לכל ההריסות
ניסיתי לחפור אבל יצאו רק דמעות
כי אבא עליי אתה בוכה
אני לא מסוגלת לחשוב
שאני מצערת אותך
ואני יודעת שכן
ואיש לא יוכל לשכנע שלא
כי אני עוברת עבירות שאין עליהן ספק
אבל עדיין ממשיכה לבכות

כי מים רבים לא יוכלו לכבות
מגבוה הלב אפשר רק לבנות
סולם של כוונות
לבור בתחתית המרתף

ושם אמצא לי תקוות
אחבק עוד דמעות
אבל הפצע ימשיך עוד לבנות עולמות
והוא ימשיך עוד לשרוט
והנשמ רק תצרח
כי אי אפשר לכבות
את הכאב שאני לא איתך
אבא אני יותר לא רוצה לצער
אבא תרחם על ביתך

תביט לי בעיניים
השם תסתכל
רק שבר תמצא שם בוער
רק אמת בודדה
ודמעה שנעקרה
מעיניי שכבר עולות הן באש

רק אהבה אמיתית
ששורפת ימים ולילות וימים
היא שורפת דמים
וזיוף שצובט שצורח בלי עת
רק שבר תמצא שם בוער
בתוך שתי עיניי הכאובות
כי אבא אי אפשר לכבות
אני מחריבה עולמות
מורידה לך רק דמעות
שוברת קירות מבושות

אבל אבא שלי מבקשת אני שתדע
שרק דמעתך שנפלה אל תוך שתי עיניי
רק היא זו שגרמה לי לבכות
אחרי ימים ולילות של שתיקות
רק היא זו שעיוורה
הציטה בי תבערה
רק היא זו ששפכה לי דמעות.