אחים לדם // איילת השחר

הוא לא נורמלי, שיגעון מטורף.
גלעד מרגיש הוזה, זה בטוח. אין סיבה אחרת למה שהוא רואה עכשיו, באוטובוס.
מולו, הוא עומד. בחיוכו הזחוח, בנעלי הבלנסטון המאובקות וקפוצ'ון הנייק השחור.
גלעד רועד, מחזיק במשענת הכיסא. 'הדמיון… הדמיון…
האין זה אתה? אחמד אעודי? המחבל שביצע את פיגוע הדמים בצומת לכיש?
הפיגוע שבו נפצע. הפיגוע שבו נפשו הושחתה, איבדה את תמימותה מול רוע כה טהור.
אחמד עאודי זה אתה?
גלעד עוצם עיניו, 'אתה הוזה, זה לא הגיוני. הוא בסך הכל צעיר ישראלי, קיבוצניק אולי… ראה את העברית שלו. זה לא אחמד זה לא….
גלעד התמוטט בפחד נורא.
זוועות עברו עליו מאז הפיגוע. מראות דמים, גופות מכל עבר, צעקות הפצועים ופניו של המחבל. מלאות השנאה והרוע הגדול באנושות. כל אלה לא עזבוהו ולא יעזבהו לעולם. חלומות זוועה פוקדים את שנתו מידי לילה, לא נותנים לו מנוחה.
הנפש. פצועה. שסועה. קרועה לגזרים.
גלעד התמוטט על רצפת האוטובוס הנוסע, לקול בהלתם של הנוסעים.
הצעיר הישראלי, בקפוצ'ון הנייק, החזיק אותו חזק. שלא ייפול.
האוטובוס עצר בצד.
פרמדיקים הגיעו, בדקו נשימות, דופק לב, השכיבו על אלונקה, הטיסו באמבולנס.
כעבור כמה שעות, שחררו אותו הרופאים בחגיגיות, קבעו כי הוא בריא.
מה הם מבינים הבכלל? גלעד קם רועד ממיטתו, נאחז בעמוד האינפוזיה שבחדר.
אז יאמרו שהוא בסדר. מתפקד מחייך, רגיל.
אבל ליבו, עדיין פצוע.
גלעד יוצא מבית החולים, רואה את הצעיר מחכה לו שם, בעיניו הדאוגות, שום רמז לרוע בעיניו של אעודי.
מתקרב לעבר הצעיר שבגלל דמיונו למרצח, התמוטט. איבד הכרתו.
בעיניו של הצעיר ראה את הזיק המבין, המכיר חרדות הנפש האלה, את התקפי החרדה שבאים בלילות, סוחטים ממך נשימה.
הצעיר מתקרב אליו, תומך בכתפו בעדינות, אחר פולט חרישית:
-81 יום ברפיח, גולני, מסה 51.
הצעיר נאנק בכאב.
לא צריך מילים, הן גדולות מידי לתאר זוועות, חרדות.
עיניו של גלעד פוגשות בעיניו של הצעיר.
הם פוסעים יחד למונית.

—
באותו לילה, גלעד חלם בפעם האלף את חלום הדמים.
אחמד החזיק מולו נשקו וכיוון לעברו בשטניות, גלעד עצם עיניו בחרדה.
לפתע משומקום קופץ הצעיר הישראלי מהאוטובוס. הקיבוצניק.
הניח ידו על כתפו של גלעד, נתן במחבל מבט עז. משתק.
אעודי הוריד נשקו באיטיות.
הצעיר לוחש: גלעד, הרוג אותו!
גלעד עומד מול איימת סיוטיו השחורים ומכוון קליע.
גופו הרופס של המחבל החליק על המדרכה באיטיות.
הצעיר חיבק אותו.
חייך.
החלום נגמר. לתמיד.
—