הי, בנות!! אני חבדניקית והכל, אבל אני לא מרגישה בחיי היומיום שלי שאני מיוחחחדדתת.
אני רוצה להרגיש יותר חבדניקית. יותר ייחודית,מיוחדת.
מה אתכן? איך אתן מרגישות לגבי זה?
ואגב, תיהיו כנות, כמה זמן ביום אתן חושבות על הרבי????
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
הרבי זה החיים!!!
אם תלמדי! חת"ת וזה …וכל הזמן הרצון שלך זה יהיה לעשות את מה שהרבי רוצה..את תרגישי רבי חי.
ואז את בטוח תרגישי חבדניקית במאה אחוז!!!
בהצלחה לכולנו!!
לגבי הרבי, שאלה מתקילה
צריך להתפשר בזה באמת..
אנחנו מיוחדות וזה, אבל אמורות להרגיש ככה? סתם נצא מתנשאות. עדיף לעבוד יותר על האהבת ישראל מאשר על הגאוות יחידה.
אמממממ תעשי מבצועים, מה אני אגיד לך?
את צריכה להכניס את זה למודעות שלך. זה הכל. ואיך לעשות את זה?? אין לי שמץ. סורי.
צודקת.. אני גם לא ממש מרגישה מקושרת.
ממש קשה לי להתחבר ולהרגיש.
לדעתי, כבר בזה ש (אם) את אומרת חת"ת מתפללת מנחה וכו', משתתפת בבנות חב"ד- זה כבר גורם לך להרגיש מחוברת ומקושרת.. להיות בחברת בנות חסידיות.. לראות תכנים טובים וכו.. אם קצת קשה לך בתחומים האלה, תוכלי להוסיף משו קטנציק כל יום- אפילו להגיד יום יום זה לוקח חצי דקה…את מרגישה שאת חיה ופועלת מה שנקרא ?
זה עצווובבב, אבל יש ימים שאני בכלל לא חושבת עליו. מודה.
איך????? אני מרגישה כל רגע. חיה את הרבי, נושמת אותו…הכל!
לא מצליחה להבין שאת לא מרגישה ייחודית. הייי! את חבד"ניקית, בחרו את הנשמה שלךךךךךך לזכות! לזכות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל כך הרבה בנות שלאא זכו ואת כן! איך יכול להיות שלא תרגישי ייחודית? מובחרת??????
אממממממממממ פאדיחה.
כן אני מרגישה חבדניקית ודי מעל כולם, אבל… לגבי הרבי?
מה רוצים? שסתם אני אחשוב עליו?? לא מצליח להכנס לי לבגרויות ולא לחברות, מה לעשות?
כשמשהו מכוון אותך אליו, שיעור, משפיעה, אז אני אחשוב עליו.
אבל סתם???? לא…..
אמן שתיהי בריאה, תשאלי ת'משפיעה שלך, מה את רוצה, שאני אומר לך איך להרגיש חבדניקית????????
אבל לגבי המחשבות,נראה לי אני חושבת עליו הרבה, בסך הכל הוא המנהיג, והאבא,ומורה הדרך- כל כך הרבה דברים משמעותיים בחיים שלי, ואני לא אחשוב עליו????
יש פה שתי שאלות.
תשובה לשאלה ראשונה:
התחושה שאת מתארת אופיינית מאוד לדור הבייבי בום, או אפילו לדור אחריו. אנשי הדור הזה מאופיינים בשמות מיוחדים, העצמת כשרונות והעצמה אישית בכלל. הדור הזה לא בנוי כקבוצה, אלא מפריטים שכל אחד מהם מיוחד בפני עצמו, וזקוק להכרה. התסכול שהם חשים (בתוכם גם את, ואני) נובע מהעובדה שחינכו אותם שהם 'מיוחדים' ו'יתרמו כל כך הרבה לעולם', בעוד שבמציאות ישנם עוד מלא פריטים כמוהם, והם כלל לא מקבלים את ההכרה להם ציפו ונזקקו. לתחושה הזאת קוראים 'משבר', כי ככה נשברה לך אקסיומה שעליה חונכת: אני לא מיוחדת, וגם את לא. כולנו יחידים, מיוחדים יש מעט. אנחנו כן מסוגלים למצוא מקום, למצוא חברים, לא בתור מיוחדים. אנחנו מיוחדים אם מצאנו מקום והכרה. אין כל כך הרבה מקום מוכן למיוחדים. צריך לעבוד על זה. בהצלחה עם ההפנמה, לי העובדה הזאת עזרה מאוד.
שאלה שניה: אני חושבת על הרבי מפעם לפעם, במיוחד שאני חוסכת לטיסה אליו, וזה רצון שבוער בי כל שעות היום. אני לא חושבת שלשאול את השאלה הזאת יגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, תשתדלי לשאוף גבוה מאשר להשקיף על אחרים. ואם את כבר שואפת גבוה, למה לך לדעת על תוצאות של אחרים? זו עבודה עצמית.
תניאא
מאמרים ושיחות של כל האדמו"רים
פשוט כותבים כל שבוע לרבי מלך המשיח שליט"א!!!!!!!!!!!!
אהבתי את "אני חבדניקית והכול' (;
אני מרגישה שכולן מיוחדות באופי השונה שלהן! במראה שלהן! ביחודייות שלהן! בכישרונות המיוחדות שלהן!
הבעיה היא לא היחודיות. אלה הבנות עצמן .
מה זה אומר? יש בנות שיותר מודעות ליחודיות שלהן..ויש בנות שלא מודעות..והביטחון עצמי יורד..וכולי.. כי הרי כולנו מיוחדות!!! אנחנו צריכות פשוט להיות מודעות לעצמנו! וברגע שאנו מודעות לעצמנו אז נוציא את היחודיות שלנו כלפי חוץ ולא נשמור אותה לעצמינו כי מה זה שווה (:
ובנוגע לרבי-עד שלא אמרו לי לשמור כיסא לרבי בקולנוע כי הרבי בא איתי לכל מקום! לא חשבתי על הרבי כל כך ביום יום בכלל..אבל כששמעתי את זה..אני מרגישה את הרבי איתי כל יום כל היום! וזה גורם לי לחשוב עליו ולהתנהג בהתאם(:
לגבי השאלה האחרונה…
אני חושבת על הרבי לפחות פעם ביום, כשאני באמצע להגיד את פרק קי"ט ושוקלת אם להפסיק.
ואז נזכרת בקטע מאד יפה שקראתי, שאם עד היום היה לנו בכל יום משהו כמו דקה להתקשר לרבי ולרבנית, לרבי עם פרק קי"ז שהוא ממש קצר, ולרבנית זה פרק שמלא בקטעים שאומרים בהלל, אז מהיום עד י"א ניסן תשפ"א (!!!?) יהיה לנו הרבה יותר זמן להתקשר איתם!
זה עבודה, אבל שווה את זה!
לכתוב לרבי בתדירות גבוהה יחסית (נגיד פעם בשבועיים). זה שם אותך הרבה פעמים במצבים שעל כל דבר את חושבת איך את כותבת את זה לרבי…
חוץ מזה, יש את היחודיות שלנו בהרבה דברים (נגיד קריאת שמע על בגדים, תהילים אחרי התפילה, להקדים הדלקת נרות וכו') שאפשר לקחת ולהחליף כל כמה זמן (כדי לא לאבד את האפקטיביות של ההתרגשות..)
לראות יותר וידאו של הרבי, לעשות חברותא עם מישהי וכו וכו ב"ה לא חסר לנו;)
את נשמעת בחורה ממש איכותית שמחפשת ולא מוותרת לעצמה!! יישר כוח!! הלוואי ואזכה להיות כמוך!
הי, אהבתי את השאלה שלך, גמרה לי לחשוב;)
מתי שבטוח אני חושבת על הרבי זה כל לילה לפני שאני מכבה את האור בחדר, אני מסתכלת על תמונה של הרבי. זה איזה רגע אישי שלי כזה… לפעמים אני גם אומרת לרבי דברים בזמן הזה, ולפעמים לא. לפעמים אני חושבת מה הרבי חושב עלי עכשיו. לפעמים זה רק מבט…
להגיד באמת בכנות, אני חושבת על הרבי המון המון!!
ובלי קשר לזמנים מיוחדים כמו בזמן הכתיבה לרבי או אמירת הפרק תהלים..
זה פשוט חלק ממני.. ואני גם גרה בשליחות, אז אולי עצם הידיעה שמה שאני עושה הרבה יותר משפיע אני חושבת הרבה יותר מה הרבי רוצה ממני עכשיו
לדעתי כמה שיותר את מתגברת על עצמך את חושבת יותר על הרבי. כל פעם שיש לך התמודדות את חושבת על זה שהרבי פה איתך ומה הרבי היה רוצה ממך.. ואז אחרי שהתגברת את חושבת שהרבי עכשיו גאה בך.
לא יודעת, זה לא עובד אצלי של כמה זמן את חושבת על הרבי. זה מרגיש כמו להגיד כמה זמן את חושבת על עצמך.. כי הרבי זה כל החיים שלנו..!
לפעמים לא מרגישים מיוחדים, כי השגרה טשטשה לך את המודעות לדברים הלא רגילים שאת עושה ביום יום, ואתן דוגמא:
את קמה בבוקר, נוטלת ליד המיטה? אומרת ברכות השחר לפני האוכל? מספיקה לחטוף יום יום/תניא/ ויותר ביום? עושה את החשבון נפש האישי שלך? אז הרשימה עוד ארוכה, אבל ב"ה יש לנו כל כך הרבה קריטריונים שעונים להגדרה של חבדניקית כך שלכמה מהם את בוודאי מתאימה.
אם זה כבר קשור לסביבה, הרגשת הייחודיות בתוך החברה, אז התשובה די מבאסת: זה לא נובע מצד הקדושה, אלא יותר קרוב לאגו ולתאוות האישיות, וזה לגיטימי.
לכן הייתי מפרידה את הרצון להיות ייחודית מהרצון להיות חבדניקית, כי גם כשקשה להיות חבדניקית מושלמת את עדיין יכולה להתקדם בדברים קטנים שיתנו לך סיפוק אישי,
וייחודיות כבר דורשת דברים אחרים.
ובשביל להיות ייחודית, את יכולה לנווט את זה למקומות טובים, כמו לפתוח באיזה פרוייקט קטן שיעצים אותך, נגיד מבצע לימוד בכיתה, או להציב לעצמך מטרה לא שגרתית שתגרום לך להרגיש שווה יותר.
לגבי חשיבה על הרבי, תנסי להיות בגישה של "בכל דרכיך דעהו", גם אם החשיבה לא תתעורר בעקבות כמיהה וכיסופים לרבי, זה יבוא מהמקום הכי טבעי של האדם, בביצוע מעשים פשוט תחשבי- האם הייתי עושה את זה בפני הרבי?
הי. שאלה מהממת שגורמת לעשות עצור ולחשוב רגע עם עצמי בכנות כמה אני חושבת על הרבי.
אז זהו שהרבי הוא לא אמור להיות איזה מעמסה שצריך לחשוב (אין ברירה, גם) עליה… ממש לא!
זה אמור להיות משהו שמלווה אותנו כל רגע בחיים אבל ממש…
אומרים ש'אמור' זה שם של דג.. זה לא חוכמה להגיד מה אמור..
אז תכלס אצלי זה לפי תקופות. יש ימים שהמחשבה על הרבי היא כמעט ורק מתי שאני קוראת אגרת של הרבי לפני השינה. שאגב ממליצה בחום לעשות את זה! זה רגע מהמם שאני מחליפה כמה מילים עם הרבי ושומעת את מה שיש לו להגיד לי..
ויש תקופות שבפירוש אני חושבת על הרבי הרבה.. בתפילות ובעוד מעשים יום יומיים..
היי מישהי הסגולה מרגישה שממש אני כתבתי את התגובה….אני ממש עושה הרוב ממה שצריך (כולל הידורים…ממש הרבה) וקשה לי אני לא ממש מריגשה מחוברת לא ממש מרגישה מקושרת…..
ועל הרבי? כל דבר שמתנגש לי עם הרבי-כולל דברים קטנים… החלטה חמודה שלקחתי לאחרונה לכתוב לעצמי דברים טובים, בשורות טובות כדי לכתוב אחכ לרבי:)
יאא אני מרגישה מפוצלת אישיות…
שלכת אני חושבת שיש לך טעות.
אולי זו השקפת העולם, הזה החומרי הגשמי.. אבל העובדה היא שכולנו יחידים ומיוחדים.
*נתחיל מהכלל-* התאכזבתי שרק אחת אמרה את זה; אבל אם אנחנו חב"דניקיות, אם אנחנו במשפחה חבדית/ לומדות בביצפר חב"ד, זה אומר שנבחרנו!!
הרבי בחר כל אחת ואחת מאיתנו לצבא שלו וכשחושבים על זה את לא מבינה כמה זה מרגש. וזו לא קלישאה;)
מהה..אני יותר טובה מהזאת הרבנית שם? אז מסתבר שכן! את נבחרת להיות חב"דניקית והיא לא!! פשוט ככה, כמה שזה נשמע בוטה ושחצן.. קחי אתזה לקטע הטוב כמובן:):)
*רק מוסיפה משו על זה, 'יותר טובה מהרבנית'.. אני לא מבינה אם זה עובד בדרגות. אבל רק מזדקרת פה העובדה שהנשמה שלך נבחרה להיות חבדנקית והנשמה שלה להיות משו אחר. והרי אנחנו יודעות מה האמת..
*ובפרטי יותר-*
זה שאני חבדניקית זה אומר שאני דומה וכמו כולם? ממש לא!! אני טובה בנגינה וחברה שלידי גרועה בזה אבל טובה בציור, אני לא כריזמטית וסוחפת אבל חברה שלי כן.
מה זה אומר? שכן, שלכת היקרה, כל אחד יחיד ומיוחד!
ועם הכוח הספציפי הזה שלו הוא מסוגל להפוך את העולם ולהביא את המשיח!
רק בואו לא נשכח את המטרה שלנו..
אני זה יצור מסויים שאין עוד אחד כמוהו בעולם, ולי יש אופי ותפקיד וכשרונות שהם רקקק שלי!
אז אם דיברנו על אחת כריזמטית, היא יכולה לפרסם ולהפיץ עם הכישרון הזה שלה. וכך כל אחת, עם המיוחדות שלה.
חברות, נבחרנו! ולפעמים זה נשמע פשוט הזוי. מה אני גם יהודיה וגם חרדית וגם חבדניקית? איך ולמה מגיע לי להיות כ"כ קרובה לאמת?? למשיח? ל..אינלי מילה כוללת לזה;)
ואיך אני לא ארגיש ככה מיוחדת וגאה?
מה שכתבתי מבוסס על מחקר אמריקאי שקראתי, יותר נכון העתקתי מילה במילה. אני מבינה את הרצון להיאחז בתואר "מיוחדת", אבל לצערי כולם מיוחדים אז שום דבר לא מיוחד, הגיוני לא? ולגבי מה שכתבת זו אכן דרך להעצמה עצמית, אותי הדרך הזו דיכאה והבאתי את המידע שעזר לי להתגבר.
(המחקר חקר עשרות אלפי אמריקאים במשך שני דורות, העתקתי רק את החלק הנחוץ)
אולי כולם אותו דבר אבל באמת האלוקית לכל נשמה יש ייעוד אחר וזה מה שהופך אותה למיוחדת.
תודה על הכנות בנות:) אוהבת..
מדהימה את ❤️❤️
אחת שמשתדלת את כזאתי חמודה!!!!
חחח תודה ?
בנות אני מביאה את הקישור, ממליצה בחום לקרוא!!
http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=116640
א. חשוב שתדברי עם המשפיעה… גם אני הרגשתי ככה והיא עשתה לי סדר כזה כמו שרק משפיעה כזאת שמכירה אותי הפוך וישר מסוגלת לעשות..
ב. מתוך שלא לשמה יבוא לשמה… פשוט לא לחפש להתרגש, באיזשהוא שלב זה יגיע. השאלה היא מה את עושה באמת כי זה מה שחשוב וצריך לעשות!!! ולא בשביל להרגיש, לא מרגישים מיד את התוצאות של המעשים שעושים וגם לא מרגישים תמיד את המיוחדות של יהודיה, חרדית, חבדניקית, את לא מחפשת את זה!!!!!!! ותאמיני לי שהגאווה והתחושה המרוממת בסוף תגיע בשניה הכי נכונה שהיא תצטרך להגיע?