אני היום יודעת שיש בזה משהו שכן, עדיף בהרבה. ואני לא היחידה. יותר מחצי מהעולם ושב ככה. תשאלו את כל הצורכי סמים וההתמכרויות למיניהם.
חייתי באשליה. היה לי טוב ככה. למה ניפצת לי אותה. מה הרווחתי מזה.
אין לי סיבה לכעוס עליך, אני ודעת. אין לי למה. את לא חייבת לי כלום.
בחירה שלך לאהוב אותי ובחירה שלך לא לאהוב. אחרי הכל ההפסד כולו שלך
(אבל כרגע הוא שלי)
דיברנו הרבה. ידעת עליי הרבה. עודדת אותי כשהייתי צריכה. עזרת. הקשבת.
חייתי באשליה. זה מה שהיה לי.
זה היה נטו קשר של מורה ותלמידה. תלמידה די מועדפת. את זה היה ברור לא רק לי. משהו השתנה מאז. השתנה הרבה. אין לי למה להתלונן כי בעיקרון אין לנו קשר של לימודים.
ואם אני יהיה כנה, אז אני מבינה אותך קצת. לא בקטע נחיתי, פשוט אני יודעת איזה סגנון של בנות את יותר אוהבת.
אבל זה כואב.
ניפוץ אשליות זה ניפוץ לב.
5 תגובות
צודקת.
זה אחד הדברים הכואבים.
אבל אני עדיין חושבת שזה עדיף מלחיות באשליה.
ניפוץ אשליות זה ניפוץ לב
כל כך!!!
מהממת את.
אז מה עדיף? לחיות באשליות ולהרגיש שהכול בסדר או לחיות במציאות ולהתמודד איתה?
בכל מקרה, זאת המסקנה שלי מהפוסט שלך.
מי ייתן ותמיד יהיה לך טוב, במציאות ובאשליה כאחד😉
את שלימה עם עצמך וזה יפהפה.
ניפוץ אשליות זה ניפוץ לב.
נקודה