אני מניחה שזה קרה פה לעוד בנות, ולא בגלל שקראתי כבר כמה פוסטים על הנושא הזה.
לפני שנה התוודיתי לעולם של הסרטים והסדרות ואני רואה המון. אני יודעת שזה מקלקל לי משו בנפש ואני לא רוצה להרוס לעצמי. הלוואי והייתי מצליחה לעצור. פתאום יש לי המון זמן להיות עם המחשב לבד בחדר, וכולם יחשבו שאני מרוכזת בשיעור בזום, בזמן שבעצם, שהעינים שלי מסתכלות על….
דיייייייייייייייייייייייייייי
אמהל'ה איך עוצרים את זה?
אני חייבת עצה ממשהי עם ניסיון!!!
אני לא רוצה להתקלקל!!!! אני אהיה שליחה!!!!
בעזרת ה'….
ולסיום רק אומר… תודה לצוות ולכל שותפות בדרך!!! אתם פשוט מעניקות לי המון!!! (זה מה שהיה לי לכתוב בטקסט המודגש התחתון)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
76 תגובות
האמת שמה שהכי עזר לי זה שהבנתי שפשוט אין לי זמן לזה. תעשי לך רשימה של דברים שאת צריכה ורוצה לעשות ואז את פשוט תמצאי את עצמך אחרי שבועיים בלי שנגעת במחשב וזה לגמרי לא חסר. ואם את רואה סרטים בזמן של הלימודים אז פשוט תתחילי ללמוד
אם את רוצה – זה כבר התחלה טובה. בלי זה אי אפשר לעשות כלום.
בעקרון אני יודעת על מה את מדברת, אבל היה לי עוד כמה חברות שהיו בזה, וכולם היו דיי בהלם כשסיפרתי להם איך עשיתי את זה, הם טענו שיש לי מוח עקום.
אם עדיין מעניין אותך, תגידי לי.
בכל אופן, מחזיקה אצבעות
????
מעניין אותי?❤️
ותי ממש מענייןןן
פליז תגידי?
אוקיי, אתן ביקשתן.
כשניסית באמת לעבוד על הקטע זה, בכלל לא הייתי במקום שהייתי יכולה לומר לעצמי, בואי, זה יזיק לך רוחנית וכו'. למה אז זה לא הזיז לי את הזרת. מה שכן, עבדתי על הקטע הנפשי.
מה סרטים גורמים לנפש של האדם, ולא משנה אם הוא יהודי או תאילנדי.
עשיתי על זה המון מחקרים, (בגדול, מילת המפתח שלי בחיים היא מחקר…) וקראתי טונות של חומרים, מכל מיני פרופסורים הזויים.
ואני אנסה כאן לתמצת את זה, אל תתלוננו אם זה ארוך.
אז ככה: ( אההמ, מנגינת רקע דרמטית)
לכל אדם יש בתוכו עולם שלם. והעולם הזה הוא העולם הפרטי שלו שבו הוא לא משתף אף אחד. בעולם הזה יכול להיות הכל. ארצות שלמות, או שום דבר.
בכל פעם שהרגש מציף את האדם יותר מידי, או שהוא סתם מתעצל מלהרגיש משהו ולהתמודד עם זה, אז הוא בורח לעולם שבפנים, לעולם הכלום. פתאום באמצע מריבה עם אמא שלך תמצאי את עצמך חושבת על עפרון בצבע חום.
למה?? ככה. כי אין כוח להתמודד עם עוצמת הרגשות, אז בורחים.
זה שונה מהדחקה, בגלל שהדחקה היא לא בריחה מהרגשות. היא רק לשקר על עצמך שאת מתמודדת איתם יופי. הבריחה הזאת,היא פשוט להתעלם מהיצור הזה שקוראים לו רגש.
הוא נמצא?? אז אני אלך. ובזה נגמר הסיפור.
טוב, אז איפה קשורים כאן סרטים.
המון פעמים קורה, לאנשים חושבים, חכמים, אינלגנטים, ורגישים מאד, שמה לעשות, אבל העולם הפנימי שלהם גם הוא, מלא מידי.
גם לשם הם לא מצליחים לברוח. הם מודעים לעצמם ברמה כזאת, שאפילו כשהם בורחים, הם לא עושים את זה ברמה מספיקה כדי להתעלם מהרגשות שלהם. הם כל הזמן חושבים, כל הזמן בתהליכים עם עצמם ועם כל מה שקורה- שפשוט הם מאבדים את זה.
ואז זה מגיע, ההתמכרות לסרטים.
למה?? כי זה קל הרבה יותר מאשר לברוח אל עצמך, כי זה מרעיש הרבה יותר, כי זה מגרה את כל החושים בבת אחת, ומשכיח את הכל. מחביא את הכל.
כמה פעמים קורה שאת מרגישה צמרמורת בקטע מסויים, או בוכה, או צוחקת, במקום לעשות את זה בריל לייף??
כי אנחנו באופן טבעי, מעדיפים לעבד את הרגשות שלנו לאט, בלי לרוץ, ובעיקר – בל הרבה עבודה.
לא דיברתי בכלל על הסחיטה הרגשית שמפיקי הסרטים והטלוויזיה מפעילים על הצופים שלהם, שגורמת להם לא להיות מסוגלים להפסיק, ולא דיברתי בכלל על התוכן הרגשי, שגורם לי להשיך לברוח לסרט, ובצורה הרבה יותר חושנית וחזקה.
אני מדברת רק על המלמעלה.
נשמע גדול. כאילו, מה אפשר בכלל לעשות עם כל זה.
דבר ראשון -למנוע כמה שיותר בריחות.
הכל מתחיל שם ונגמר שם.
לא לפחד להרגיש, לא לפחד גם לכאוב.
ללמוד להתקשר לחברה במקום לפתוח מחשב.
ללמוד לספר לעצמך מה את מרגישה, להסביר לעצמך מה את מרגישה . זה עוזר, והמון.
לא לשקוע בערפול חושים, שאת לא מצליחה לצאת ממנו, ואז את אומרת, טוב, סרט יעזור לי לצאת מזה.
להציל את עצמך מעצמך בקיצור.
וכש, וכשמגיע זמן שבורחים. כי אין מה לעשות, ולפעמים באמת הסיטואציה גדולה עליי, ואני לא מצליחה שלא לברוח.
תמיד להעדיף לשבת בערסל בשקט להסתכל על הכוכבים.
או לעצום עיניים בשמש.
טוב. עד עכשיו הסברתי מה עושים, עכשיו אני אסביר למה. כאילו, מה אכפת לך שאני אברח לסרטים??? מה כואב לך??
כי כשאת ממירה בריחה מעצמך לבריחה לסרט, זה לא מסתיים בזה
לאט לאט לא רק המקום של הבריחה הוא הסרט, אלא גם את בעצמך.
את מאבדת אותך בתוך כל העולם הזה של שחקן ושחקנית ומה שקורה בינהם.
זה מושך אותך לבפנים, ואז גם רגשות שברגיל אין לך שום בעיה להתמודד איתם, את מעדיפה לברוח איתם למחשב.
כמה אנשים בעולם, אין להם כוח למחוייבות בחיים, אין להם כוח למשפחה, אז הם מעדיפים לראות זוגיות – בסרטים, וזה מספיק להם??? תתפלאו לשמוע, שהמון.
או במילים אחרות וחדות יותר – האדם נהפך לרובוט, שכל הרגשות שהוא כן מרגיש, הם תוצר של רגשות של אחרים.
זה מזעזע, וזה קורה.
ואפשר לעצור את זה.
מרגישה שאכלתי את המוח, תכתבו לי בכיף שאלות, או תצרחו עלי שאני אומרת שטויות, אם עדיין מעניין, אני אמשיך להסביר מה עושים כשנופלים.
אוהבת.
ראיתי ראיתי.
איזה כיף, אני שמחה שאני עוזרת לך. פשוט מאושרת שאני יכולה.
אם את מזהה את עצמך – זה אומר שאנחנו דומות…
זה גם אומר שאת חכמה, רגישה, ועוברת הרבה….
אז אני מחזיקה אצבעות, ובאמת, הייתי רוצה להכיר אותך…
אני אמשיך בהסבר שלי, עכשיו אין לי זמן, אבל תיכנסי לכאן מחר.
אוהבת.
ואגב, אני אשמח מאדדד, אם תהיי מסוגלת לספר כאן קצת.
אחרי הכל זה לא באמת שיתוף, כי זה אנונמי והכל, אבל אני רוצה שתעשי עלי סטאז'. בשבילך.
שיהיה לך קל יותר להחזיק.
Motek תדעי שממש במקרה נפלתי על התגובה שלך ואני בהלם! כי זה פשוט מה שאני מרגישה. בחלק הראשון של התגובה שלך הסברת את זה כ"כ אמיתי, בדיוק מה שקורה לי בפנים שבא לי לבכות! אני לא מכורה לסרטים. אני נמשכת למשהו אחר.. לשם אני בורחת כשאני לא מצליחה להתמודד עם עצמת הרגשות שלי.
כאן צריך ללמוד לעבד את הכאב, לפרוק אותו כדי שהוא יהפוך ליותר נסבל.
יוו סורי שלא ראיתי את זה??♀️
אמאלה איזה חמודה את שככה כתבת כזאת תגובה.
דבר ראשון-וואו. רק האורך מעיד על ההשקע ועכשיו ועכשיו אני עפה לקורא חכי בסבלנות שאני יגמור?
היי אני בגבתי לך אתמול תגבוה ארוכהה
למה לא העלו?
טוב נחכה בסבלנות מקסימום נכתבו שוב..
מותק ,כמה כמה חוכמה בבן אדם אחד?!
או שנראלי נשנה את השאלה לכמה כשרונות בבן אדם אחד?
ראיתי המון תגובות שלך באתר ,ועקבתי אחרי הפוסטים שהעלת.
ובגלל שאני כמעט לא מגיבה ,אז נראלי יצא לי להגיב לך
רק על פוסט אחד ,ותגובה חוזרת על שהגבת לי בתורכן ?
אז מצאתי את המקום פה להגיב לך באופן
מורחב?
את פשוט בן אדם חכם ברמות!
אני אוהבת את החשיבה הבריאה ,והעמוקה שלך!
אוהבת את הכתיבה המדהימה שלך , את פשוט כשרון ענק!
את מהממת ,רגישה ,אכפתית , יש לך לב ענק!
אם היה לי את האופציה הייתי קופצת על להכיר אותך:)
ולגבי התגובה וואו ,מילה אחת שמבטאת את הכל.
אני ב"ה לא מתמודדת עם סדרות ,לפעמים פה ושם יש לי
כמה התמודדויות עם דברים לא הכי ,אבל לא רציני ב"ה ,
אבל אני חייבת להגיד לך שאת פשוט יודעת להוריד לכתיבה
את הניתוח של מצבים מסויימים , בצורה מדהימה!
ואני בטוח שעזרת להרבה בנות בתגובה הזאת!
ולי אישית עזרת בקטע שאני מכורה מחשב בכללי,
ואני יודעת שהרבה אומרים בריחה וזה ,אבל רק אחרי שכתבת
את זה הבנתי מה באמת עומד מאחורי זה!
אז תודה ענקית!אני חושבת שתארת את התופעה הזאת,
בצורה שלאנשים הרבה יותר מבוגרים היה קשה להסביר אותה כל כך טוב ,מצפה לך עתיד מזהיר בהמון דברים?
אני בטוחה !
ובעז"ה יהיה לך גם את הזכויות של בנות
שיצאו מהסדרות בזכותך:)
תודה. עלומת שם, את באמת מהממת.
את צודקת, זה לא דווקא בסרטים, זה קשור לכל בריחה כמעט, רק שבסרטים זה יותר דרסטי.
את מדהימה, ואת גם אישיות מפרגנת ברמות, וזה לא מובו מאליו.
❤❤❤
סוריייייי???
גליםם שכחי ממה שאמרתי לךך
לא יודעת מנסגר עם האתר, אני כתבתי תגובה ממש סבבה והוא מסנןןן
טוב נו נכתוב לך תגובה חדשה?
אני יגיד לך משהו, כל מה שכתבת אני יודעת.
אני יודעת הכל. כמה שזה רע. כמה שזה מגעיל.
ואני יכולה להוסיף עליך עוד דברים, אם תרצי גם בלוג על זה אני יכולה למלא, הבעיה אצלי שזה לא נכנס. נקודה.
אני אטומה. שמעת על זה?
בני אדם שעברו כמה וכמה פגיעות באותו סגנון אוטמים את הלב שלהם, והלב אטום להכל מתחיל מפגיעות ונגמר בחומר למבחן.
אז זה מה שאני. בנאדם אטום. אף אחד לא נכנס לי ללב ושומדבר לא יוצא משם.
אז זה בעיה קשה.
לא סובלת שמצנזרים לי.
אבל תקשיבי, לא דיברתי בכלל על התוכן של מה שאת רואה.
דיברתי על מה גורם לי לראות. אם את אטומה, אז את גם לא אמורה להיות סקרנית, אז למה את רואה בכלל???
כדי להעביר זמן???? לא. זה לא תשובה. כי יש עשרות דרכים להעביר את הזמן חוץ מזה.
תחשבי על זה.
אני כאן, מחכה לתשובה.
זה שאני אטומה לא גורם לי להפסיק לאכול או לישון נכון?
אז ככה גם סרט, למה שאני יפסיק?
אני לא מפנימה שיש בעיה, אני לא קולטת שאני בורחת ממשהו או ממישהו במקרהה שלי לפחות
אז אני פשוט ממשיכה לראות סרט ,כי למה לא ?
יאאא, איזה נס שנכנסתי לכאן בדיוק עכשיו.
לא מה גורם לך להמשיך לראות את הסרט, זה פשוט כח האינרציה (צריכה תרגום????)
אלא מה גורם לך לפתוח אותו.
ומה גורם לך לערב את עצמך רגשית, או לא.
שעמום זה באמת לא פונקציה.
מה כן???
אין צורך בתרגום חח אני יודעת מה זה?
מה גרום לי לפתוח את הסרט? אני מאמינה שסקרנות להמשיך את הפרקים הקודמים וגם בריחה מהמציאות באיזה שהוא מקום
מותקק
הגבתי לך פה למטה….
אבל אם את אטומה – את אמורה לא להיות גם סקרנית.
סקרנות זה רגש די דומיננטי, ובן אדם אטום – דבר ראשון מאבד עניין, ולא מסוקרן על שום דבר.
אבל עצוב לי שאת כותבת בריחה מהמציאות.
כי תקראי את כל מה שכתבתי למעלה מחדש – ובמקום בריחה מרגש, תשימי בריחה ממציאות.
מה כל כך קשה לך במציאות חיים שלך שאת מעדיפה לברוח??
זה הרבה יותר גרוע מבריחה מרגש.
זה לבחור אפילו לא לנסות להכיר ברגשות שהמציאות גורמת, אפילו לפני התהליך הזה.
אני כאן בשבילך. אמיתי.
מותק, הגבתי לך אתמול אבל האתר לא חיבב ביותר את התגובה שלי וכדי שאני יבין את זה הוא פשוט לא העלה אותה חחח
קיצור תגובה חדשה מצוזנרת חח
לפי מה שאת אומרת אני כנראה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי..אפילו זה לא סקרנות..רק בריחה מהמציאות?♀️
אני לא אומרת שהמציאות שלי קשה, יחסית בכולופן?
אני גם לא אומרת שהחיים שלי ורודים כי הכי רחוקים בעולם מיזה,עברתי ואני עוברת דברים בחיים שילדה בגיל שלי לא אמורה להתמודד איתם, בעצם אף אחד בעולם לא אמור להתמווד עם הדברים האלה.
בקיצור נמרץ למען עליית התגובה חח
אני חייה חיים כפולים, יש לי 2 מציאויות.
שניהם טובות ושניהם רעות כל אחת בזמן אחר כמו חיים רגילים של כל בנאדם, אני יכולה להתמודד עם מציאות רגילה אחת! לא עם שתיים!!
הבעיה פה זה ה2 מציאויות!!
אני פשוט לא מתמודדת עם זה!!
ברגע שיש בעיה הכי קטנה או סתם אני צופה שזה הולך לקראות אני עפה לסרטים כמו טיל רק לא להיות שם שזה קורה.
קיצער מקווה שהבנת ומקווה שיעלו
מותק, כתבתי לך כבר כמה תגובות כל אחת יותר מסוננת מהשניה והאתר משומה לא מעלה
אז הגענו לממבוי סתום?
קיצור מאחלת לי ולך ולכולם מלא הצלחה בחיים ושאני יפסיק לברוח מעצמי ויתחיל להתמוודד, הללואייי
רוצה לרצות.. אני מאחלת לך גם.
זה קשה. באמתת. נורא.
אבל את תעמדי בזה. יש לך את הכוח..
ואני סומכת עליך.. אם זה עוזר לך…
בעזה.. זה יקרה.
אמן. ואוף.
באמת מתסכל, אבל אני סומכת עלייך שאת יכולה להיות מספיק מודעת לעצמך בשביל להבין מה קורה.
אני לא הולכת לשום מקום בינתיים, ואת יכולה לתפוס אותי בכל פוסט.
אוהבת. ומעריכה אותך על מה שאת, ועל מה שאת יכולה להיות.❤❤
הי מותק
התגובה שלי עלתה סוף סוף חח
לקח זמן אבל זה קרה?
אני ממש ישמח אם תעני עליה אם את יכולה
וואי מותק
לא יודעת אם תראי את זה
לא נפלתי נפילות כאלה, אף פעם. אבל נפלתי לדברים שהם לא פחות גרועים וגם סרטים קרה לי. אבל זה היה בעבר.
כבר לפחות שנה שלא נגעתי בשום דבר.
אבל יש לי נפילות קטנות, של דברים שהם לא כ"כ גרועים אבל כן לא בשבילי. לא לבת חרדית.
ואני מושכת את עצמי, ונופלת שוב, ונהנית מהנפילה, ושוב מושכת, ושוב נופלת.
כבר איבדתי את הרצון למשוך את עצמי.
וזה נורא, אני יודעת.
ואת באת לי בזמן. עשית לי סדר. ואני לא רוצה לשקר לך.
עוד לא קיבלתי לגמרי את הדברים שלך. אבל אני מעתיקה לעצמי את התגובה הזו.
וכשאפול.. לצערי אני מאמינה שיהיה כש… אז כשאפול אני אקרא את זה.
מאמינה שיעזור.
תודה לך. פשוט תודה.
ואני חושבת שאני גם אעשה מחקר, לא בסדר גודל כמו שלך אבל אולי.. אולי זה מה שבאמת יעזור לי להבין.
אני לא נואמת כאן נאומי תורה למשה מסיני. אני בסה"כ מעבירה הלאה את ההבנות שהבנתי על עצמי ועל חברות שלי, במהלך כל מיני מחקרים שעשיתי, ומבוססים על מחקרים של אנשים אחרים.
לכן, מותר לך לא לקבל את כל מה שאני אורמת, ויכול להיות שיש דברים שהם קשורים ומותאמים לנפש של כל אחד.
למרות זאת – את יכולה, ואני אשמח מאד אם תגידי מה לא ברור.
יכול להיות שיש לי תשובות.
משיח נשמה, גם אני נופלת. אני עדיין רואה לפעמים דברים שאני לא צריכה לראות.
אבל המודעות היא חלק מאד חשוב מהגמילה, מהתהליך, מהיכולת שלך להבין את עצמך, ולסלוח לעצמך.
זה בסדר ליפול, אבל זה לא בסדר לאכול לעצמך את הלב בכפית על זה.
צריכים פשוט לקום ליום חדש, שבו נהיה טובים יותר.
וזה מצויין שתחקרי. תגישי לי דו"ח אקסל בסוף.?
מעריכה אותך קשות.
את מתוקה!
מאחלת לך המון בהצלחה?
תקשיבי. יש לי חברות קרובות במצב הזה. וגרוע יותר… ופשוט עצוב לי בשבילם שעל זה הם שורפות את החיים שלהם. וזה לא שאני לא רואה בכלל, אבל אפילו לא מתקרב לכמות שלהם…
את מתוקה שאת להשתפר… אני חושבת שאת יכולה להתחיל מלראות פחות שעה אחת ביום. והלאה…
לדעתי פה אם תנסי לחתוך את זה לגמרי, זה יכול או לעזור לך ממש, תרגישי קרועה כמה ימים/שבועות, וזה יעבור. השאלה אם תחזיקי עם זה אחרי או שתחזרי לשם.. קיצר לכל מה שתרצי, הסבר וכו אני פה.
מקווה שעזרתי…
הצלחותת
איזה עצוב.. ?
זה קורה להמון…
אבל שום דבר עדיין לא מאוחר. מכירה מישי (באופן אישי) שכשהייתי צעירה עשתה המון שטויות אבל ב״ה היא תפסה את עצמה והחליטה שהיא עושה לזה סוף. כיום היא התחתנה ויש לה ילדים מאוד חסידיים והיא שליחה בחו״ל (מעדיפה לא לפרט יותר מדי)
מקווה שזה ניחם אותך. שום דבר לא אבוד. ועוד יותר כשאף אחד לא יודע, ככה את יכולה לבוא ולתקן את זה לבדך בלי שאף אחד ישים לב לירידה ועליה שעשית!
דבר ראשון לגייס כח רצון
תקראי את הפוסט "יצאתי מזה"
אולי יעזור לך.
אם יש לך רצון – את תצליחי להתגבר ולצאת מזה!
בהצלחה!!!
גם אני הייתי רואה הרבה סרטים , ובאיזה שהוא שלב החלטתי לא להוסיף סרטים
נוספים למאגר שלי וחוץ ממה שראיתי כלומר – חדשים.
ומפה לשם יצא שמרוב שחרשתי על מה שיש לי במאגר השתעממתי והיום אני בקושי רואה.
כן אני יודעת שזה קשה, אני גם בתוך כל הסיפור הזה.
מה שאני עשיתי זה לחשב את הזמן של הסדרה למשל שרציתי לראות ראיתי שזה לוקח לי 150 שעות מחיי, מזעזעע. ואז אמרתי שבמקום זה אני יכולה לעשות מלא דברים אחריים שאני שואפת להשיג.
דבר שני בגלל שזה קשה פתאום להפסיק לראות אז בהדרגיתות החלטי שאני מתמקדת על הסדרה הכי פחות נוראית מבחינת תוכן ורואה פרק בשבוע, זהווו.
אחכ מחקתי קישורים לכל מה שאני יודעת שמזיק לי לראות, מכל מקום אפשרי, בבום. הכי מהר הכי טוב.
(בתכלס הכל מזיק כל אחד ברמתו)
ובנוסף ראיתי והרגשתי במוח ובלב את ההשלכות של מה שראיתי, ואני מצטערת מאוד, כואב לי, אבל להתחרט זה טוב מכאן צריך להתקדם…
תכתבי לרבי, תכניסי תוכן טוב במקום, חסידות, ערכים…
וזהו, תהליך שלוקח זמן, אבל משתלם.
שליחה את תהיי בעזרת ה'.
בהצלחההה!!!
אשמח לדעת שקראת ולא כתבתי סתם את כל האורך הזה.
אומנם אני לא שואלץ השאלה אבל אני קראתייי
באמת שזה הכי נכון, אני לא הפסקתי כרגע לראטת סדרות מרצון או משהו פשוט הבצפר וכל זה לוקח לי את כל הזמן שלא נשאר לי דקה אפילו להגיע למחשב… אני רואה פרק אחד או שתיים בלילה וגם זה לא מתי שיש תקופת מבחנים (עכשיו חח) ושיש בכללי עומס וכזה..
אני יכולה להגיד לך דבר אחד זה קרה וקורה ואת יכולה לצאת מזה ולהגמל ולהיות חסידית ושליחה יש לי דוגמאות אבל…
אין פתרון קסם לעצור את זה,
זה צריך לבוא ממך, לחתוך את זה חד וחלק. זה קשה ויש מצב שתחזרי לזה אבל עצם זה שאת מראה ליצר שלך אני יותר חזקה ממך הצלחתי לעצור את זה אפילו רק לשבועיים זה כבר צעד ענק ומשמעותי ולאט לאט תאריכי (ותעריכי:) את הזמן שאת לא רואה עד שתגמרי.
בס"ד
היי שמתי הגנה ברמת סינון גבוהה
"יצר לב האדם רע מנעוריו"
והתורה ממש לא מתנגדת לשים לנו סייג.
גם לי היתה נפילה וזהו,
חסמתי את עצמי.
ממליצה!
אתן לך עצה קטנה ופרקטית…
שימי את המחשב ותהיי עם הפאלפון אח ורק במקומות מרכזים בבית שבו כל רגע יכול מישו לבוא לראות מה את עושה!
וכן גם זום…תהיי במקןפ מרכזי בבית עם אוזניות!
הממ…
לעשות חסימה-זה וודאי כולם יגידו לך.
אבל אני לא כל כך מסכימה עם זה, כאילו ברור דצריך, אבל זה לא עוזר זה!!
השינוי אמור להתחיל מבפנים…
זה כמו שהיו סוגרים אותי, ולא נותנים לי לטפס, אז עצם ההסגירה יצר לי חשק יותר גדול, מפני שחסר..
הבנת? לא יעזור שום חסימה, אם השינוי לא יבוא ממך, מבפנים!
לי מה שעזר לי, זה החשיבה קדימה-להעתיד!
כדי שאבנה בית בע"ה, וטוב, אני חייבתת לטפל בעצמי מעכשיו!
"חלום" אותיות "לוחם", להגשמת חלומות חייב להילחםם!!
ומה שעזר לי בנוסף, שהבנתי שזה בסדר ליפול, ושאפשר תמידדד לקוםםם!!
ובה באמת הצלחתי!!
קרן שמש, אני קראתי, וזה היה מעניין ומדהים בו זמנית.
את מיוחדת – שתדעי, ותודה לך על התשובה הזו!
וואו. אם את רוצה להיגמל מזה, את כבר בחצי הדרך:)
אבל תחשבי באופן הזה שצריכה להיות לך גאווה, כןכן, גאווה.
את ילדה יהודיה, דתיה, חרדית, חבנדיקית, ועוד יותר מזה-
את בת של הרעבע!
ואם תבואי בכזאת גישה שאת יהודיה, דתיה, חסידה וכו',
תאמרי לעצמך שאני?? בת של הרעבע??
שאני אראה כאלה דבריםם??
אין. מצב. סוף פסוק!
פשוט לא מתאים לי!
אולי היא.. שהיא לא חסידית, והיא לא חבנדיקית, אולי היא תראה..
אבל אניי??? אין סיכוי!!!
זה עובד, מניסיון:)
בהצלחה ענקית ענקית !!!
סומכת עליך:)
מתוקה!!!
זה מה שעלה לי ברגע שקראתי את הפוסט שלך( לא רגע: ) תקח קצת יותר מרגע לקרוא אותו?)
לפעמים, כשאומרים מתוקה, חמודה זה מראה כאילו מדברים לילדונת תינוקת תינוקית, אבל זהו שאת ממש לא!!!
את מודעת לעצמך וזה מצויןןן
את אלופה ומתוקה מתוקה( אמאלה איך אהבתי את הקטע של השליחות )
חיבוק מרחוקקק( קורונה… בכל זאת?)
לדעתי, תמצאי מישהי לדבר איתה, אפילו סתם לשפוך יעשה לך טוב…
ואם היא גם תדע לעזור לך, יהיה מצוין?
הצלחותתתתת לך,
אלופה מתוקה אחת❤️
לא יודעת למה, אני התייאשתי מזה כבר..
חחח, אני מסתכלת על המספר של התגובות, ואז הולכת לחפש??
אני מחכה לך כאן. או בכל פוסט אחר שאת רוצה. ברגע שאת רוצה לשתף, או סתם לקטר, אני פה.
אוקיי. עכשיו אני אנסה קצת להמשיך להסביר.
נניח שיש לי רגש מידי חזק. שאני מעדיפה לברוח ממנו.
תקפצי זיגזג, את הרגש הזה אני באמת לא מסוגלת להכיל!!
זה גדול עלי, זה קשה לי, זה מפרק אותי בפנים. ולא, זה לא נכון לי לשבת ולבכות. הרבה יותר הגיוני ללכת עם המוח למקומות אחרים, וככה אני מחזיקה מעמד.
כל זה נכון.
בנפש של האדם יש מערכת מגננות הכי משוכללת בעולם.
היא מגנה עליו מפני כל פגיעה שהיא יכולה, ומה שלא – היא מטשטשת, היא לוקחת את הזמן כדי להקל, או לעכל.
המנגנון הראשוני – הדחקה. אבל הוא גם הכי גרוע.
מה שבא ברגל הולך ברגל. זאת אומרת הכי קל להדחיק, אבל בסוף זה לא משתלם.
מה שקורה בסרט, זה לא שמדחיקים, אלא בורחים למשהו אחר.
רגע, למה דווקא לסרטים????
העולם כזה ענק,למה הנטיה הטבעית היא לברוח למחשב??
בגלל שהוא מספק את הרמה הכי גבוהה של רגש חיצוני.
רגש חיצוני הכוונה רגש, שנוגע בי מאד, אבל הוא לא קשור אלי.
וככל שהרמה יותר גבוהה – גם הרמה של הרגש המבוטא יותר גבוהה.
אין לי כוח להרגיש את הרגשות שלי, אבל אחרי הכל, אני צריכה רגש בחיים שלי. משהו שירגש אותי, משהו שיזיז אותי.
והסרטים, עושים את העבודה הזאת הכי טוב.
אוקיי. אבל אמרתי שמותר לפעמים לברוח מרגשות קשים!!!
וזה בסדר!! וזה באמת מגן עליי!!!
למשפט המחץ: (טדדדאםםם)
תברחי. אבל אל תמירי את הרגש שלך ברגש של מישהוא אחר. זה מאבד לך את עצמך, ועם ישראל צריך אותך.
העיקרון הוא לברוח מרגש לחלוטין. בלי להחליף אותו ברגש אחר.
וכשמנסים את זה, רואים שזה הרבה יותר קל.
1. כי גם רגש חיצוני סוחט אותי רגשית, ובריחה מוחלטת מרגש לא עושה את זה.
2. כי כשהבריחה נגמרת, ואני צריכה לעמוד מול הרגש שלי, כי אין לי כבר בררה, יש בי הרבה יותר מסוגלות לזה, כי לא ביזבזתי אנרגיות על רגשות אחרים.
מה זה אומר לברוח לחלוטין מהרגש??
כמובן. ללכת לשכל.
לעבור פאזה לגמרי, ולעבור להתעסק במשהו שכלי.
ואני מבטיחה להמשיך, רק שהדליקו כאן מוזיקה בגובה 67 דציבלים. תצטרכו לחכות לי…..
(ורוצה לרצות, אני מחכה לתשובה שלך, כדי לדעת להתמקד…)
אוהבת אותך גלים!!!
אוקי. אז חזרתי עכשיו. טוב יותר ב"ה.
קודם תודה נשמה. את באמת מותק. אם את רוצה גם אגב אני גם פה.. רק אם תרצי.
תודה על ההמשך מותק. וואיי תקשיבי את טובה. אני אשכרה מבינה את עצמי פתאום. לגבי איזשהו מקרה שהיה לי לפני כמה ימים… וזה בדיוק מה שעשיתי אחרי.. התיישבתי לראות משו שאני אוהבת.
ואני לא רואה כמעט. אבל הייתי מוצפת רגשית ברמות שעכשיו אני קולטת שפשוט העדפתי לנתב את זה לשם.
(אגב עם ישראל לא צריך אותי תהיי בטוחה)
מה זאת אומרת לברוח גמרי מהרגש? לא כל כך הבנתי…
אשמח להמשך שלך.
תודה על הכל motek, אוהבתת❤?
כיף לי. הדבר שאני הכי אוהבת לעשות זה לעזור לאנשים להבין את עצמם.
וואי, גלים, צריכים לעשות משהו עם הדיבור הקסום שלך על עצמך.
זה מזוכיסטי למדיי, את יודעת???
לא מפגרת, והיית מתה שעם ישראל לא היה צריך אותך, ככה לא הייתה לך מחוייבות כזאת חזקה.
שכל העולם יחשוב מה שהוא רוצה- את צריכה לחשוב רק על הדברים הטובים שיש בך.
כי אם את לא תעשי את זה -מי יעשה את זה במקומך???
אוקיי. לעניינו.
לברוח לחלוטין מהרגש זה להעביר את הלב למצב טיסה.
אני לא מרגישה כלום, ולא חושבת כמעט על כלום.
מכירה את זה, שמישהו מרים עלייך צרחות, ואת פתאום מרגישה שהמבט שלך נהיה מזוגג ואת לא מצליחה להבין מה הוא אומר, או לא שומעת בערך??
זה אומר להיות על מצב טיסה.
או בהגדרה נכונה יותר – להפריד את הרגש מהסיטואציה.
ללכת למה אני צריכה לעשות עכשיו.
בסיטואציות הכי הזויות בחיים שלי, אני פשוט הלכתי לעשות שעורי בית במתמתיקה.
לברוח מרגש, זה לנקות את הראש, לדחוף הכל אחורה, וללכת להתעסק במשהו הכי פיזי ובנאלי שיכול להיות.
אני מודעת לעובדה שזה נשמע גרוע, וזה נשמע בריחה ברמות הכי קשות שיש.
אבל זה לא. זה בסך הכל בחירה מושכלת מתי ואיך להתמודד עם הרגשות שלי.
לפעמים אפילו עשר דקות כאלו יכולים לתת לי מרווח נשימה, ואני מסוגלת להגיב ולהתנהל אחרת, כי נתתי ללב שלי לנוח קצת לפני שהוא חוזר להתמודד עם המציאות.
אני יכולה לתת לך עוד מלא דוגמאות, למקומות בחיים שזה תפס אותי, ואיפה זה עזר.
אם את מרגישה שזה יעזור לך – בכיף גדול.
מחזיקה אצבעות.
❤❤❤
motek חח אני פשוט אוהבת אותך. חח מב נכשה עם זה, דווקא אני לא נחיתית חח לא יודעת מאיפה זה בא. אולי נהייתי נחיתית בימים האחרונים…?
את צודקת. אני צכה לעבוד על זה.
וואו. את טובה. יצירתית ממש אני ישמח לעוד דוגמאות שיהיו לי רעיונות;)
אני יגיד לך מה. אני אין לי אפשרות (ברמה עקרונית…) לראות סרטים בבית… תמיד ניסיתי לחשוב מה זה כל כך עושה לי את זה. כאילו יש חברה מסוימת שכשאני הולכת אליה אני רואה… דברים ספציפים שמעניינים אותי. אני לא רואה כי זה מגניב להיות ילדה שרואה סרטים ומגניב להכיר ולהבין בזה. זהו כנראה זה כי אני עמוסה רגשית ופשוט זה אחד המקומות שלי להוציא ולפרוק שם רגש. כי אני יכולה להוריד דמעות מסרט, אבל על עצמי כמעט ולא..
תודה שאת פה מותק. אני מעריכה את זה.
אגב. ראיתי שכתבת באיזה פוסט שמרוב שאת רגילה להיות בצד החזק אז את לא יודעת מה זה להישען על מישו. מה זה ליפול. משו כזה…
ברשותך אני אשאל למה… ותעני רק אם את רוצה.
אכפת לי ממך נשמה.
ושוב תודה.
וסליחה מראש אם הגזמתי עם השאלה…
תראי מצד אחד זה טוב שאי אפשר לראות סרטים בבית.
מצד שני, זה גורם לזה שכשאת בורחת לשם, זה משפיע הרבה יותר חזק.
לא יודעת מה לומר. זה מתסכל ברמות.
אני מקווה שאת בסדר עם זה.
(רגע, אבל איך את כאן בעצם?? זה אומר שיש לך מחשב, לא??)
המקום הכי חזק שאני זוכרת שזה קרה לי, זה היה כשנפרדתי ממישהו.
זה היה קשר של נפילה של רגע, ובחיים לא חשבתי שאני אמצא את עצמי במקום כזה.
בכל אופן, הדחף הכי חזק שלי היה לברוח לסרטים, ולפחות לראות מה הפסדתי……
אבל בציפורניים החלטתי שלא.
היה לי בתקופה הזאת שבועיים מבחנים, ופשוט זה מה שעשיתי 24\7. הכי קשה היה בלילות, אז דברתי כל הזמן בטלפון עם חברות. בטח לא הבינו מה נסגר, כי אני לא טיפוס של טלפונים.
ברחתי למקום של הרבה הרבה עשייה, הרבה מאמץ שכלי, רק לא לחשוף את עצמי לרגש אני לא רוצה.
וזה עבד. אין לך מושג עד כמה זה מאחורי.
לא בטוחה שהייתי כל כך חזקה אם הייתי מתפשרת עם עצמי באותו זמן. לא בטוחה בכלל.
נראה לי הבנת את העיקרון.
יואו, איזה חמודה את שככה אכפת לך.
לא זוכרת כבר באיזה הקשר כתבתי את זה.
אבל זה לא בגלל סיבה ספציפית. זה פשוט חלק ממני.
כי אני מגיל שלוש תמיד הייתי למעלה, תמיד חכמה, תמיד שולטת, תמיד מבינה מעבר למה שקורה.
וזה גרם שכמעט בכל קשר שהי לי, אני הייתי החזקה.
אז קשה לי, עד בלתי אפשרי, להשען על מישהו אחר.
לא כי אני לא רוצה, ולא כי אני לא חלשה לפעמים.
כי אני לא יודעת איך עושים את זה.
מסכימה ללמד אותי??? ?
ואגב, את כתבת שאת לומדת נהיגה. חטפתי שוק.
בת כמה את???????
אוהבת אותך.
אהההה.
צינזרו לי. אוף בוף.
טוב, כנראה הדוגמא הייתה לא לעניין, ישמצב.
אז אני אנסה לתאר אותה יותר עדין.
עברתי פרידה מאד קשה, שהשאירה אותי מופתעת מעצמי, מתגעגעת מאד, ולא יכולה לחושב על שום דבר אחר.
יכולתי לברוח לסרטים, ולחפש שם את הרגש איבדתי בפרידה הזאת. ויש ממנו מלא…
אבל החזקתי את עצמי בציפורניים לא לעשות את זה.
והיה לי נס שהיו לי אז שבועיים מבחנים, ככה שפשוט זה מה שעשית כל הזמן, למדתי למבחנים – לברוח לשכל.
ובלילות, אז דיברתי עם חברות שלי בטלפון על כלום. הם לא הבינו מה נסגר איתי, כי אני לא טיפוס של טלפונים.
וככה עברתי הלאה, ואני יכולה להגיד, שזה אשכרה מאחורי. ואני לא בטוחה בכלל שהייתי מגיעה למה שאני היום אם הייתי בורחת לסרטים, ומפרקת שם את עצמי.
נראה לי הבנת את העקרון.
ואוו, איזה נשמה את שככה שמת לב, ואת עוד זוכרת לשאול אותי על זה!!
תראי, זה לא שקרה משהו ולכן אני ככה.
פשוט מגיל שלוש אני רגילה להיות החכמה, שמבינה כל דבר בלי שאומרים, ויודעת להגיד מה שצריך. זה מסוג הטיפוסים שכולם נשענים עליהם. ככה יוצא שאני אף פעם לא נשענתי על אף אחד. אפילו לא על ההורים שלי.
זה לא אומר שאני לא חלשה מבפנים, זה לא אומר שלא קשה לי. זה פשוט אומר שאני לא יודעת איך עושים את זה.
רוצה ללמד אותי????
וואי אני מזדהה איתך נורא. אם הבנתי אותך נכון אז עברתי משו דומה… אבל מהצד שלי. כאילו אני הייתי זאת שנפרדתי. ואני חושבת שזה היה המעשה הכי נכון באותו מקרה. אבל זה קשהה והתחרטתי על זה מליון פעם. לפי מצבי רוח. הרגשתי שאני מאמללת את מי שעזבתי… והיה לי קשה עם זה.. ממש.
ואת טובה שככה העסקת את עצמך. ובדברים הכי טובים שיש. אני ישרוף זמן כזה… אני יעדיף להיות תקועה לצורך הענין בספר או להיות עם שירים במיטה (אין שירים זה שלימותת וזה עושה טוב ממש) מאשר לעשות משו יעיל עם עצמי. חוץ מסרטים אני מתכוונת.
יצא לך טוב אז. שמחה בשבילך ממש!! אני גאה בך. באמת. אם זה עוזר לך.. אפשר לשאול לפני כמה זמן זה היה..?
חח וואי גם בקטע של החברות.. אני גם כזאת.. מפחיד חח;)
אבל סרטים עושה לי טוב, לאידעת כאילו באותו רגע שקשה לי, הולכת רואה סרט, אני חוזרת אחרת. באמת.
חחח תודה חמודה. כע אכפת לי ממך קצת;)
הבנתי… כאילו את מהחברות שתמיד יתמכו וזה אבל שזה מגיע אלייך את תתמודדי בלעדיהם סוג של..? ברור שזה לא אומר. מבינה..
חח האמת שאני יכולה ללמד אותך.. אני יודעת מה זה 2 הצדדים. אני יכולה להיות החברה הכי תומכת, עוזרת שולטת בסיטואציה, מנחמת, מקשיבה. אבל לפעמים גם בצד השני.. הנתמך, הנעזר.. אבל זה עם פחות אנשים.. אולי 2.. אם את רוצה טיפים בכיף חח..
motek ושתדעי שכיף לי להכיר אותך קצת יותר…
ברור שזה עושה לך טוב באותו רגע. ללכת לראות סרט. זה מנתב את הרגש שלך לכיוון אחר.
אבל זה לא את!!! זה לא הרגשות שלך!!!
את הולכת שפוטה אחרי רגשות של אחרים!!!!!
וזה מבאס. כי בסוף, אנחנו צריכים להתמודד עם הרגשות שלנו בעצמנו. עד מתי נמשיך לברוח??
בסוף זה יגמר. ותצטרכי לעמוד מול עצמך, ולא יהיה שום סרט שיעזור לזה.
טוב. עד כאן נאומי להיום.
ובקשר למה שאמרת, אז זה לא שאני לא יכולה להעזר. אני לא יכולה להשען, וזה שני דברים שונים. לפני שבועיים איזה מורה שאלה אותי על מי אני סומכת. אז אמרתי לה שתי חברות. והיא אמרה לי, לא, מישהו מבוגר. התשובה הייתה אף אחד.כי לסמוך על מישהו מבוגר פרושו לתת לו להוביל אותך, לתת לעצמך לעשות מה שהוא אומר בלי שאלות. ואין, אין לי את זה. אם מורה מבקשת ממני משהו, אני תמיד יחשבו מה האינטרסים שלה. אני אף פעם לא מאמינה למילה שמורה תגיד בשיעור יהדות בלי לבדוק את זה בעצמי. סוג של עצמאות יתר, או של גאווה מטופשת, אבל ברגע שהבנתי שיש עוד צורות חיים חוץ מהחיים שלי, הלכתי לבדוק את כולן, ובנס, אני חרדיה. ומחוברת.
אה, וזה קרה בגיל 12.
אפילו את החינוך של ההורים שלי אני הייתי צריכה לבדוק.
בקיצור – אני חיה במין עולם שבניתי לעצמי, שבו אני האסטרטגית היחידה. אני מוכנה לשמוע מה יש לאחרים לומר, מוכנה לקטר להם, ולאנשים מיוחדים מאד אני אפילו מוכנה לבכות. אבל אני תמיד מתקדמת לבד. לא נותנת לאף אחד להוביל אותי, או אפילו לתכנן איתי תהליך.
הכל לבד. ובאיזה שהוא מקום, זה קצת טרגי.
ואייי גלשתי. אין, נותנים לי לדבר על עצמי זה לא נגמר.
כייף גדול גם לי להכיר אותך. אוהבת.
הייי העלו לך גם את הראשונה! מגיבה לך עליה קודם?
נכון. יש בזה משו טוב. ומידי פעם ההורים שלי חמודים ומאפשרים. וגם כשאני רואה זה באמת דברים בסדר יחסית… אבל אז אני באמת יותר נשאבת.
נכון. יש לנו 3 מחשבים… 1 מהם לא חסום.. ואת לא מבינה כמה אני מחזיקה את עצמי לא לגעת שם בכלום. לא לעשות בו כלום. אני יכולה להשתגע מזה…
היום נגיד שלחו לי בהנגאוט תיקייה מפוצצת בכל מה שאת רוצה. תחשבי על הכל? כן , זה . ממש ה כ ללל. התחרפנתיי. את לא מבינה כמה. אבל מבחינתי סוג של כלל הגינות כזה מול ההורים שלי, בבית אני לא רןאה כלים.. גם אם אין סיכוי שההורים שלי ידעו מזה. אני בסדר חלקית עם זה.
וואו. קודם כל אני מעריצה אותך נשמה. את צריכה להיות חזקה עם עצמך ברמות כדי להצליח.. דבר שני.. את אולי תופתעי אבל אני מרגישה בנוח כי זה אנונימי… קרה לי את אותו מקרה. אבל אני יצאתי הילדה הטובה שעצרתי את זה. זה היה בט'. אני ביב עכשיו. וזה עדיין בראש שלי. זה מטורף. (חוץ מזה שהיה יום אחד שזה חזר אם הייתי יכולה הייתי מפרטת אבל מניחה שיצנזרו);)
וגם בגלל זה. המון התחרטתי על זה. איזה סתומה אני היה לי טוב, למה ? קיצור. נראלי חפרתי לך מעט.
חח אני בת 17 וחצי. לפני חודשיים סיימתי, טסט שני? אני עוברת מדבר לדבר בקצבב חח…
בת כמה חשבת שאני מעניין אותי..
בת כמה את אגב?
וואו זה עושה לי טוב לדבר פה חחח.. מקווה שלך גם…
נכון, זה באמת מה שקורה.. אבל זה רגעים שאמי מעדיפה להרגיש את הרגשות של השחקן מאשר את שלי…
וואי. לגבי המישו מבוגר את ממש צודקת. יש לי קשר טוב ממש עם מורה ווואלה היא באמת סוג של מובילה אותי … כאילו אני מחזיקה מ דעה שלה אז אני מתייעצת ומקשיבה לה לרוב.. אבל זה די טוב לי עם זה.. אני צכה מישו שרואה את החיים טוב יותר ממני.
וואיי. אני דווקא בעד שאת תלמדי אותי איך להתקדם לבד. תקשיבי אני לא יודעת איך עושים את זה.. דווקא אני רואה את זה מקטע בוגר מותק.. שאת מנהלת את החיים לעצמך, וטוב ונכון..
ממ לגבי מה כתבת שקרה בגיל 12?
אוקי, הארכתי לך? מקווה שלא מידי…
אל תקצרי, זה כיף לי להכיר אותך יותר, אמרתי לך!
??
אהההההההה
אני מקווה שלא צינזרו…
אני מחכה עוד קצת, לא להתייאש ממני גלים.
אני מקווהה..
לא מתייאשת ממך אפעם אל דאגי;)
אבל גלים, אם לא היה לך קשה לא היה לי מה להעריץ!!!
אני מעריצה אותך דווקא כי קשה.
ועל הקטע שהי הלי שנה שעברה – ההורים שלי לא יודעים, כי אם הם היו יודעים הם היו חוטפים שבץ, וחבל עליהם.
תדעי שיש הרבה בנות שזה כבר לא אכפת להם, מה ההורים ירגישו. וכן, גם על זה אני מעריכה אותך.
אבל גלים, למה התכוונת שאמרת שאת טובה מידי??
את טובה. נקודה. אין דבר כזה טובה מידי.
יש דבר כזה חולשה של לא לדעת לומר לא.
את לא אמורה להיות טובה על חשבונך!!!! וכן, לראות סרטים עם חברה זה להיות טובה על חשבונך, כי בתכלס את תצטרכי להתמודד עם זה אחרי זה.
הפרדה שלנו הייתה די מהצד שלי, כי אני פתאום קלטתי איפה אני נמצאת…. מין סוג של התעשתות.
תראי, אני מאמינה באלוקים.באופן הכי חזק שיכול להיות.
ולהיות חרדיה – זו הדרך שלי לעבוד אותו, לשמח אותו.
אבל אני לא נעולה, ועכשיו אני ממש לומדת חזק את התורה של חב"ד למשל. כי אני עדיין מחפשת איך בדיוק לעשות את זה. איזו דרך הכי נכונה לי. אבל אני בכיוון טוב.
ברור שזה קשור לאופי. אני אבל מרגישה שזה קצת קשור לגאווה בגלל שבנוסף לכל הצרות יש לי I.Q מאד גבוה, וזה נותן לי את ההרגשה שאני יכולה לפתור לעצמי את כל הבעיות לבד, ויותר מזה, לפתור בעיות של אחרים…
ולכן אני טיפוס מאד מגונן, אבל זה כבר לא קשור.
בכל אופן, רק עוד משהו אחד, למה את מרגישה שאת צריכה עכשיו להתמודד לבד???
אני מקווה שאת בסדר עם זה.
אוהבת.
נכון, תכלס צודקת. מותק, אבל אני על סף הלחזור לשם. את כנראה מבנה כמה שזה קשה כולם סביבי עושות מה שבא להם ואני הילדה הטובה. כמעט נשברתי. (מבחינתי זה להישבר) קשה לי ביותר מידי דברים איך אפשר לעמוד בכולם??
וואיי, באמת מזלך.. ההורים שלי נודעו, לא דרכי.. זה היה בימים שהייתי צעירה ותמימה בהגזמה;) וואי אין כמוך שעשית את זה בעצמך. זה בגרות ממש, לדעתי.. עד שהבנתי את זה…
אמרתי את זה כי אני באמת טובה מידי. אשכרה סוג של רדפתי אחרי מישי אתמול שהייתי עצבנית עליה בטירוף, שתענה לי ושנדבר נורמלי רק כדי שהיא לא תיפגע ממני!! זה עצבן אותי נורא. למה תמיד אני שם בשביל כולם, אבל הם לא תמיד שם בשבילי.. הבנה כואבת.
אני יודעת שזה להיות טובה על חשבוני.. אבל שם אני כרגע. ועזבי את זה שתכלס אני נהנית מזה.. כי אני אוהבת סרטים ברמות.
יפהה. וואו אני גאה בך שאת בודקת את הדרך. אני בהתחלה העדפתי לחיות ככה, לא ללמוד כדי לא לדעת. זה באמת יפהה שתדעי..
חח את חמודה, אבל ממש. באלי להכיר אותך, מכל תשובה אני רואה את זה יותר. אבל תכלס, חח גם מסקנה טרייה מאתמול, את הצרות של אחרים קל הרבה יותר לפתור מאת של עצמי….
כי זו האמת אני סוג של לבד עכשיו. מי שהכי קרובות איתי לא כל כך זמינות בשבילי עכשיו כל אחת מסיבתה. וזה קשה נורא. אני חיבת להבין את עצמי ולהחליט לעצמי בעצמי.
וואי נראלי העמסתי עליך מקווה שתהיי בסדר עם זה;)
❤❤
דבר ראשון, ראיתי שכתבת בפוסט שלך שאת צריכה עזרה. אז גלים נשמה – אני כאן.
אני מניחה שזה קשור למה שכתבת שאת מרגישה לבד עכשיו?? באמת, אני רוצה לשמוע.
גלים, אני באמת מרגישה שקשה לך עכשיו.
זה סיוט שכולם מסביב יכולות הכל ועושות הכל וגם כיף להם. אבל את מסכימה לכוון אותי יותר לנקודה??
אני רוצה להתאים את עצמי אלייך.
אוף. אני מכירה את זה, לא לפגוע במישהי שהיא בעצמה פגעה בי. זה מטריף את המוח.
אני לא יודעת מה אצלך – אצלי זה נובע מהפחד לאכזב. אני לא מסוגלת שבת תסתכל עלי ותגיד לי, וואי, מותק, לא חשבתי שאת תגידי לי דבר כזה.
ברור שאת רואה סרטים גם בשביל עצמך, אבל אל תעשי את זה בשבילה. כי אז את מתרצת לעצמך בראש, לא, אני לא רואה את זה עכשיו בשבילי, אלא בשבילה, זה מעשה טוב.
כי זה לא נכון, וסתם יבלבל אותך.
ותיקון קטן למשפט שלך – הרבה יותר קל לדמיין שאת מתקנת צרות של אחרים מאשר צרות של עצמך…
אבל גלים, בעצם כתבת שעכשיו את צריכה להחליט לעצמך ולבחור בעצמך.
זה לא דבר טוב???
בן אדם צריך להחליט לעצמו, ולבחור בעצמו.
בקיצור, את באמת נגעת בי עכשיו, מרגישה שאת על סף פרוק. בבקשה, אני מחכה לעדכון ממך.
אוהבת מלא, מחזיקה אצבעות.
ועכשיו לתגובה שלך.. נכון גם בגלל זה אני מרגישה לבד. היא ועוד מישי. מקווה שלגבי השניה זה יסתדר.. קיצר לא משנה.
לגבי מה שכתבתי לך על מישי פגעה בי – אגב זו היא מהתגובה הראשונה- זה גם מהצד שלך, מהפחד לאכזב וגם מהפחד לאבד אותה. עם כל הגואיסטיות אני צריכה אותה. אבל גם היא צריכה אותי והיא לא עושה כלום בשביל זה אוף.
כן, חברה הייתה אצלי אתמול הראתה לי כמה קטעים מאיזה סדרה. לאידעת למה זה החזיר לי את כל הקושי שלי מול זה. כי כל מי שסביבי עושות מה שבא להן לא שמות על אף אחד. אז למה אני לא יכולה? תכלס אני נראלי ילדה טובה ואני רק מפסידה מזה. אז למה לי?
לגבי הסרטים את צודקת. ממש. אני צריכה לקחת את זה לחיים..
חח ולגבי המשפט תכלס את צודקת.. עצוב חח אבל נכון..
זה דבר טוב לבחור בעצמי השאלה מאיפה זה מגיע. כי אני מנסה להיות עצמאית ולמצוא את הדרך לבד או כי אין מי שיהיה שם בשבילי???
אני באמת על סף פירוק מרגישה שהכל רע לי. פשוט הכל?
לא העלו. אני יאמר שוב בקיצור
רבתי עם מישי קאסח. מצידה. וזה כואב לי נוראא
אני לא מבינה למה זה מגיע ליי
ונמאס לי מזה ומהחיים דייייייייייייי
אוף לא העלו לי את הראשונה
אני מקווה שיעלו בקרובב….
אוף. אני לא סובלת שמצנזרים לי. בכל אופן, אני לא כל כך הבנתי מה קרה, כי לא העלו את הכל.
אבל זה לא כל כך משנה.
אני רוצה שניה שתעצרי רגע, תשימי בצד את כל המחשבות שיש לך עכשיו על מה אלוקים רוצה ממך ולמה זה מגיע לך ולמה זה קרה.
ותנשמי דבר ראשון.
ועכשיו, תסכלי על עצמך. גלימוש, שום חברה לא שווה את הבלאגן שאת נמצאת בו עכשיו.
את גלים, ואת זה אף אחת לא תוכל לקחת ממך.
נכון, יש לך עכשיו סיבוך רציני עם חברה, וזה באמת לא מגיע לך, אבל למה להתייאש מהחיים *שלך* בגלל זה??
תפרידי בינה לבינך, שימי אותה בצד רגע, ותחשבי מה קורה לך ומה מרגיש לך עכשיו.
וזה לא קשור אליה.
אני מרגישה לא מספיק ברורה, אז אני אנסה עוד פעם.
את מרגישה את הרגשות שאת מרגישה, ויכול להיות שהם נגרמו בגלל חברה כזאת או אחרת. אז תרגישי אותם עד הסוף. את זה שאת נעלבת, נבגדת או כל מה שזה לא יהיה. תרגישי את זה עד הסוף, ואחרי זה, יהיה לך יותר פנוי בלב בשביל להתמודד עם מה שקורה מסביבך עכשיו.
אני משתשמשת בזה מלא מלא.
יש לי עכשיו רגש?? נייס. בלי להתייחס לגורמים שלו בכלל, אני מעבדת אותו עם עצמי, בוכה עם עצמי, מרגיעה אותו, ואז כאילו חוזרת לעולם כדי להתמודד עם מה שלא קורה.
אני לא יודעת אם זה יתאים גם לך, וזה דורש אומץ, אבל אני סומכת עלייך, ורוצה בשבילך את הכי רגוע שיש, והכי מאושר שיש.
מסכימה לנסות בשבילי???
וואי, יש שם מישהו נגדי בצוות ביומיים האחרונים.
למההה לא מעלים לי תגובותתתתתת
הי מותק וגלים
סורי שאני מתפרצת ככה פתאום
אבל יש לי שאלה חשובה
אני קראתי את כל ההתכתבות שלכם והבנתי שלשתיכם היה קשר, נכון?
עכשיו השאלה שלי מה רע בזה?
ואחרי שתסבירו לי מה רע בזה אני רוצה לדעת איך ניתקתם את הקשר הזה?
זה אפשרי?
פשוט אני כבר מעל שנה בקשר, ואמיתי לא רואה בזה בעיה
מקווה שיעלו את התגובה הזאת
פליז אתר תעלוו זה ממש חשוב לייי
וואי את כזווו נשמהה. הלוואי ותצליחי לשחרר, בכל דרך…. חח את מותקק שלחתצ להם מלא חח הצפתי אותם, נחכה שיעלו….
דייי איזה מבאססס…. את תצאי עד החתונה…?
אוף הקורונה הזאת נמאסה עלי בכל צורההה
מותק, ואני באמת פה אם את צריכה. באמת באמת.
??
אוף. אני לא יודעת. אוי ואבוי אם אני לא אבוא לחתונה. כל המדינה תרעד. אני יודעת שאת פה, ובאיזה שהו אמקום זה עוזר.
אז תודה נשמה.
ואני מחאאאכה לפוסטים!!
(האאא זה כדי שתביני את המנגינה)
יששש… זה הכי רציני שיש מותק.
אוישש אוף איזה סיוטט.. מתי החתונה?? ושל מי היא?
חח שלחתי להם באמת הרבה מסכנים שלי.. זה כאילו פשוט שירים שפרקתי בהם…
את נשמה..
אגב.. לגבי מה שאמרתי לך שהיה לי עם בדודה שלי אני ממש מתלבטת.. שאת פה תגידי אני ישמח לשאול אותך..
תודה!
אוף מותק הגבתי לך ולא העלו.. גם עוד תגובה,שלי לא העלו, איזה באסה.. מקווה שיעלו בקרוב..
והי לך רוצה לרצות..
קודם תודה על העדכון?
דבר שני בכיף אני יענה לך, במוצאש בעזה.. היום אני מעט עסוקה ואני צריכה ראש בשביל זה.. אז חכי..
תודה מאמי❤
ישלי סבלנות?
אוץץ
סוריי שנכנסתי
אני אישית לא עקבתי אחרי ההתכתבות פה, רק נכנסתי לרגע כדי לקרוא את מה שמותק כתבה לי ואז קלטתי שיש הרבה תגובות אז ירדתי לקרוא, וריפרפתי על זה, הרגשתי פולשת? ועכשיו אני מבינה שזה נכון?
אז באמת סליחה, באמת
ועזבו אני יפרוש מהשאלה שלי, לא נורא
אני לא יכנס לפה יותר, בהצלחה לכם
רק חייבת להגיד שאתם בנות נשמות?
הלוואיי מותק אני כל כך רוצה את לא מבינה כמהה…
ואי ואגב מותק אם את מנסה,תנסי להכיר אותי, טוב? יש הרבה שמכירות.. פלייזז..
ופוסט אחר לא יעזור בנות ייכנסו בכל מקרה.. והעליתי לך תגובה והיא לא עלתה אווףףףף
אני באמת מנסה, בשבילך.
אני מחכה שתשחזרי❤
דא, הכי תתפללי עלי שאני אצא שפויה מהבידוד הזה.
לא סובלת מסכה!!!! וזה גם עושה לי חצ'קונים!!!!
איאאי, מה הייתי עושה בלי האישור שלך…..
סתם, את נשמה טובה. דיי, אבל מסכן אח שלך!!!
למה חודש????
ברוור זה סיוט חח אני יוצאת פחות בגלל זה חח..
התפפללתי.. מה איתך?
חח ראית מזה?
כעע מסכן ממששש הם קצת חבר'ה בישיבה קיצר לפני איזה שלושה שבועות הראשון חלה מאז הוא בסחבת של בידודים עד שלפני יומיים הוא יצא חיובי.. הוא מת לבוא הביתה מסכן..