איך אתן מרגישות קרבה, געגוע ואהבה למישהו שלא ראיתן אף פעם? (מתכוונת לרבי כמובן)
אני לא מצליחה להבין את זה ולא מרגישה כלום..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
לא מרגישה קרבה
לא געגוע
ולא אהבה
וואו.. קודם כל אלופה שאת שואלת.. זה מראה עדכמה חשוב לך להרגיש גם את..?
האמת שאף פעם לא חשבתי עלזה.. אני אוהבת את הרעבע עד כלות נישמתי.. פשוט כי ככה..
אני חושבת שדבר ראשון קשר אמיתי מבוסס על נתינה. לכן אמא אוהבת את הילדים שלה, וקשר בין חברות מתהדק דווקא כשלאחת מהן יש קצת קשיים.. אם תקריבי בשביל הרעבע דברים שבאמת חשובים לך, תשתני בשבילו, תרגישי כלפיו המון אהבה..
חוצמיזה, הרעבע מסביר על אהבת ה', שהדרך להגיע אליה-היא התבוננות בגדולתו. נראלי שככה גם עם הרבי. פעם שמעתי התוועדות יפה של הרב ויצהנדלר, והוא הסביר שכמו שמישי שלומדת ןמחבבת גרפיקה-מסתכלת על כל מודעה שהיא פוגשת, מביעה את דעתה על העיצוב שלה וכו, מתעניינת בכל דבר שקשור בגרפיקה, ככה גם הרבי. את רוצה לאהוב אותו? שיהיה בין תחומי העניין שלך. תראי סירטונים, תשמעי ניגונים, תקראי סיפורים. תחשבי עליו, תקירי אותו לעומק.. בסוף גם תתחברי ותאהבי..
בהצלחה??
סליחה על האורך?.. מעריכה את מי שקראה??
תודה זה היה מדהים
אבא שלי מאוהב ברבי ברמות ותמיד זה היה נראה לי מנותק אבל אולי אני אצטרף איליו
נ.ב כן אבא שלי מעריץ של הרבי אפילו שהוא לא חבדניק
לא חייב להיות חב"דניק כדי לאהוב ולהעריץ את הרבי..
הרבי הוא לא אדמו"ר או רב של מגזר מסויים (זהבין התפקידים שלו, אבל לא העיקר..)
הרבי הוא ראש *בני* ישראל.
אבא של כל עמ"י. בלי שום הבדל בין חב"דניק ללא…
*תקירי=תכירי..
איזה פאדיחות…?
כשחושבים על זה שהרבי מלווה אותנו לכל מקום,
שהרבי נמצא איתנו, שלרבי אכפת לנו..
כשמתעמקים בזה ולומדים את זה אז גם אוהבים את הרבי ומחכים ליום שבו בעז"ה כבר נראה אותו בעינים גשמיות:)
אחרי שאני ראיתי כל כך הרבה וידיואים שלו ושמעתי כזה הרבה סיפורים עליו אני לא יכולה לא להתגעגע אליו..
זה לא רק לרבי יש לי גם סבא שנפטר עוד לפני שנולדתי ואני ממש מתגעגעת אליו ורוצה לראות אותו כבר
תארי לך ילד קטן שנולד, לא עלינו, יתום.
הילד הזה מעולם לא ראה את אבא שלו, אבל הוא נוכח בחיים שלו (כמעט) בכל רגע.
גם אם הוא לא זכה להכיר, הכאב החסר קיימים, הגעגוע שם.
מתי אנחנו אוהבים?
כשיש מישהו שהקריב בשבילנו, העניק לנו המון. אוהב אותנו.
חלוקת דולרים. אלפי מכתבים. שעות של שיחות. יחידויות. פ"נים.
הרבי הקדיש את כל כולו למעננו, למען דורנו.
גם אם אנחנו לא היינו שם, הרבי ממשיך ומשפיע גם עתה.
כשאת כותבת לרבי ומקבלת פתאום תשובה מדהימה בדרך פלאית,
כשיש עניין סבוך ופתאום הוא מסתדר באופן ניסי.
פתאום את מפנימה כמה הרבי לא עזב ודואג לך.
האהבה לרבי קיימת בך בפנים, כמו אהבה בין אב לבן. רק צריך לעורר אותה.
אם על ידי ראית פני קודשו – בתמונות, סרטונים
אם על ידי נתינה חוזרת – קיום הוראותיו ושליחותו. נתינה יוצרת אהבה.
האהבה קיימת. גלי אותה.
וואו כתבת ממש יפה! מסכימה איתך.
וואוו בול מה שרציתי לכתוב!!
מסכימה איתך!!
ברגע שיש נתינה, אז יכולה לבנות אהבה… כשאתה נותן למישהו הרבה, אתה בדכ אוהב אותו.
ולכן הגיוני מאוד שהחסידים יאהבו את הרבי.
נכון, תכלס מה שאנחנו עושים לא 'באמת נותן לרעבע. הוא יותר נותן לנו. אבל אנחנו עדיין עושים דברים כדי לעשות נחת לרעבע… ולכן הנתינה הזאת מולידה אהבה.
וגם, הרעבע נותן לנו. המוןןן!!!!
כלומר הוא הצינור שמעביר לנו את כל השפע מרבשע…
אז כן זה הגיוני.
כי אם אתה אוהב מישהו אז אתה ממילא תתגעגע אליו.
אני מגיל צעיר מאוד ,הייתי שרה שירי געגוע בבכי, בהתוועדויות תמיד ידעו שshiled עומדת לבכות עוד רגע.
אני מאוד מתגעגעת לרבי ,ואוהבת אותו.
חשוב לי לעשות לו נחת ..
אני חושבת שזה בגלל שהכניסו לי מגיל צעיר מאוד את האהבה הזו, ואת תחושת הגעגוע,
אבא שלי היה מדבר על הרבי עם דמעות בעיניים, סרט של הרבי היה חלק קבוע מהשגרה השבועית.
ובכלל- מישהו שנמצאים איתו בקשר קרוב ,ברור שנתגעגע אליו, ואני כותבת לרבי על ה-כ-ו-ל-!
לא געגוע.
אהבה ,כן.
קרבה, כן.
שמשהו אוהב אותך, את אוהבת אותו בחזרה.
והרבי אוהב אותך כמו בת שלו …
"פעם חסידים התוועדו על העניין שחסיד צריך לעבור 4 שלבים בקשר בינו לבין הרבי: הכרה, אהבה, געגוע, זעקה. וההסבר לכך: האדם צריך להכיר את הרבי, כפשוטו! לראות סרטים של הרבי, לקרוא יומנים על חייו, לשמוע סיפורי מופת (חלוקת דולרים) וכו'.ההכרה הזאת מביאה אותו לידי אהבה.. אהבה אמיתית
לרבי. האהבה מעוררת אצלו געגוע חזק! געגוע לדברים שהיו לפני ג' תמוז.. וממילא, אם יש געגוע, מגיעה הזעקה! זעקה פנימית- 'רצוננו לראות את מלכנו' .."
זה מתוך חוברת הכנה
בשביל לאהוב, להתגעגע, אין מה לעשות – צריך עבודה..
אחרי שנעבוד באמת ונעבור את כל זה ועדיין לא נאהוב ונתגעגע- אז כנראה שצריך להמשיך לעבוד;)
בהצלחה לנו!
לחוש קרבה, געגוע ואהבה למישהו שלא ראיתי אף פעם זה הכי הגיוני בעולם
חח.
יש בזה.
כשאת מתחילה להכיר לעומק.
את מוצאת כל מיני פגמים;)
(כמובן שמדברת על בני אדם רגילים, לא על הרבי)
לא לראות זה לאו דווקא לא להכיר
בעצם, יש משהו במה שאת אומרת, שאי אפשר להכיר לעומק מישהו שלא רואים
וכמובן שאני לא מתכוונת לרבי
כן, אני מתגעגעת אנושות לרבי ומקנאה אנושות בכל מי שזכה לראות אותו, או לפחות טס אליו. דוגרי זה מביא אותי לבכי אפילו, אני יכולה להסתכל בתמונה שלו ופשוט לבכות את נשמתי.
אני חושבת שאחרי שמתקשרים לרבי גם אוהבים אותו ומתגעגעים אליו.
גם באהבה צריך להשקיע, יש את האהבה הבסיסית של הרבי אלינו, אנחנו צריכים להנמיך ראש, להבחין באהבה הזאת ואז כמים הפנים אל הפנים.
אני לא חושבת שאני באמת יכולה לעזור בעניין, אף על פי שאני אוהבת את הרבי מאוד, כי כשאני חושבת על זה עכשיו אני מבינה שהבסיס לאהבה הזו הגיע יחד עם חלב האם. בכלל, עד גיל התיכון הלחלוחית החסידית שלי הזינה את עצמה מהבית – ואתה הגיעה אהבת הנפש לרבי.
זו אהבה שהייתה ועודה ספוגה בבית ובהורים שלי. זו לא אהבה שמדברים עליה, זו אהבה שרואים. ששומעים. שמרגישים.
זה וידאו נדיר של הרבי שהתפרסם, וטאטי מתרגש כאילו זה וידאו ישן שלו. ואפילו שאותי זה לא מרגש, אני בכל זאת מסתכלת וסופגת את הגעגוע של אבא שלי לנשמה.
זו תמונה חדשה שלו אצל הרבי, ומבט שאף פעם לא ראיתי אצל אבא שלי, מן חלון לרגשות הכמוסים ביותר בלב. ולמרות שאני לא מבינה מה מיוחד פה – אני נושמת את הכמיהה לחזור לימי האור.
זה סיפור על הרבי שמסופר בשולחן שבת. האור שזוהר בעיניים של אימא שלי, החיוך הנרגש שלה. האהבה לרבי שזורמת ממנה בגלים שמרטיבים גם אותי.
אלו הסרטים שהיא בחרה להראות לנו מגיל אפס, הטיסות לרבי שעלו לא מעט כסף וכוח וזמן. אלו הסיפורים האותנטיים על ג' תמוז. הרגעים הפשוטים, נטולי ההצגות והפוזות, שבהם ראיתי מה חשוב להם באמת. מה מעניין אותם באמת.
מבינה? ודאי שיש דרכים להתחבר לרבי, אל תחשבי שלא! תמיד תחפשי אותן. את תמצאי, אני בטוחה וכתבו כאן המון דברים. אבל שאלת איך אני מרגישה קרבה וגעגוע לרבי, אז עניתי.
לפחות לילדים שלך יהיה את זה באופן מולד, בטוח;)
אני קוראת את התגובה שלך בלופים ומתרגשת. מעולם לא רציתי רבי, כמו שרציתי עכשיו. ואם אני לא זכיתי לגדול בבית כזה, הילדים שלי, הלוואי, יזכו.
כולן אומרות לך פה הוא קרוב אלייך, הוא אוהב אותך..
כילוו מה נראה לכם שהוא אשכרה אוהב דווקא אותך בין כל האלפי חסידים שלו? כולה ילדה אחת יש לו חסידים הרבה יותר צדיקים ממכן
אהבה היא תולדת הנתינה, כלומר את צריכה להשקיע, במה שאת משקיעה את מתחברת, מה שאת נותנת את אוהבת. אבל יש תנאי אחד זה צריך לבוא מימך!!!
תשקיעי ברגש אהבה, זה נשמע מוזר כי רגש מגיע מאליו, אז לא, כמו זוג שמתחנים הם משקיעים כדי לאהוב אחד את השני גם לאחר הרבה שנות נישואים, ככה גם אנחנו, לכול אדם.
כאן התייחסת לרבי בשאלה, אז תשקיעי, במחשבה על הרבי, בלימוד תורתו, בראיה, לאט לאט תגיע גם האהבה.
בהצלחה יקרה!!!
אם את רואה סרטים של הרבי
לומדת שיחות
שמה תמונה בארנק
כותבת לרבי
קוראת סיפורים
את כבר מרגישה שאת מכירה אותו..
ואז בא הגעגוע
באמת לדעתי אי אפשר להתגעגע למישהו שלא מחוברים אליו.
אבל יש דרך להתחבר ולהכיר
בהצלחה??
היי לך.
כשאני שומעת ורואה מלא וידאו, סיפורים, שעות של התוועדויות שהרבי נתן, יחידויות פרטיות, כלליות- כמהה הרבי נתן לנו??? כמה הרבי עוזר לנו בחיים שלנו?
שיש לנו צרה אנחנו דבר ראשון נפנה לרבי שיעזור. נכתוב לו. נספר ונשתף.
ואם את מאמינה ברבי- את גם תראי תוצאות!! הרבי יענה לך בדרך שהכי מתאימה לך!!
כמה שעות הרבי מקדיש עבור כל יהודי, כמה היה חשוב לו??!!!
למה לכולנו יש את הלהט העוצמתי לנסוע לרבי? כולנו מרגישות הכייי קשורות!! הכי חדורות! הכי שליחות!
הכל. זה. הרבי.
הרבי דאג למעצמה שלו. לנו.
לרבי חשוב ממך כמו שחשוב לו מהרב של השכונה שלך.
בשביל הרבי את יהלום מאוד מאוד מיוחד. הוא אבא שלך שאוהב אותך.
כשאני מתבוננת וחושבת על כל זה אני לגמרי מצטמררת.
שאני אחרית על התוועדות/פעילות/מבצע ויש לי בעיות מסויומות אני דבר ראשון מאמינה ברבי. בטוחה שהוא יעזור. ואז כותבת לרבי כי זה לגמרי חשוב (וכמובן גם שהבעיות מסתדרות) וזהו. לי זה מספיק. אף אחד לא יפריע לי לעשות שליחות של הרבי. לא כסף שחסר ולא כלום.
קצר גלשתיי חח. לונורא. מי שקוראת את זה- הרוויחה. (:
וואו. ראיתי את הכותרת לפני השאלה וזה גרם לי למצוא את התשובה גם בשביל עצמי…
אז כן, אני מתגעגעת למישהי שלא פגשתי. חברה שדיברתי איתה, התכתבתי איתה, עשינו שיחות וידאו ועוד… איך אני מרגישה קרבה, געגוע ואהבה? כי היא היתה בשבילי המון. היא עזרה לי היא, היא דיברה איתי על דברים שהיה לי קשה לשתף בהם אחרות (כמו כאן בשותפות בדרך, רק שזה היה הרבה לפני שהאתר נולד?), וסתם גם היתה זורמת ונחמדה… רציתי לפגוש אותה בלייב!
ואם אני משווה את זה לרבי, אז כן! אני מתגעגעת אליו!!
השיחות, האגרות קודש, הסרטונים, הסיפורים והמסרים – אני רוצה את זה בלייב!! אני רוצה שהוא יתגלה עכשיו. אני מתגעגעת למשהו שאני לא מספיק מכירה, כי אני רוצה להכיר באמת!
מקווה שעכשיו את מבינה… ואמן שיתגלה!
את האמת שזה באמת לא תמיד קורה.
זה קורה המון בהתוועדיות ובחשבון נפש לפני השינה. וגם עכשיו בקורונה שרואים את הגלות במוחש.
אנחנו מתגעגעות!!
זה געגוע אחר!!
כי הרי אנחנו באמת לא ראינו את הרבי. אבל הכמויות שיחות שאנחנו לומדות והשירים על הרבי והסיפורים והמאמרים וההתוועדויוץ גורמות לנו לרצות את הרבי כל כך כי אנחנו יודעות שעם הרבי טוב, שהרבי הוא מושיע, הוא עוזר, הוא מתווה דרך!! הוא אבא שלי! שלנו!! רוצות כבר כל כך לראות את אבינו מלכינו!!
כל החיים שלי סובבים סביב רבי.
אחרי thi סוף סיפורים, התוועדויות,
סרטים של הרבי, החלטות, כתיבה לרבי,
ניגונים, תמונות, מופתים, שיחות, מאמרים –
איך אפשר שלא?!
יקרה, הרבי הוא אבא שלנו. אבא אמיתי.
אבא שדואג לך, מבין אותך, ותמיד יהיה איתך.
בכל מצב. בעליות ובירידות. בקשיים ובשמחות.
את רק צריכה לנסות להתחבר אליו.
לקיים את הוראותיו. לצאת קצת יותר מעצמך.
ואני בטוחה שתרגישי את ה'קליק' העוצמתי הזה.
בעזה עוד היום נראה את הרבי במוחש, בגאולה.
ואז תרגישי בעצמך את האהבה הבלתי מובנת:)
אני חושבת שכאשר אני רואה סירטונים שומעת סיפורים על הרבי, על כל מה שהוא עושה איך הוא דגואג אכפתי מלווה עוזר וכו' וכו' זה עוזר ברמות באמת לאהוב גם אם הוא לא כל כך נמצא איתך עכשו
האמת היא שגם לי פעם הייתה את אותה ה"בעיה", אבל מה שקרה זה שהחלטנו לראות כל שבוע וידאו של הרבי כל המשפחה, ואז התחלתי להרגיש ולהבין עד כמה הרבי הוא מיוחד! עד כמה אני רוצה לראות אותו! וזה לא בגלל כל מה שאמרו לי כול החיים שהרבי ככה או ככה ,אחרי שאת רואה סרטונים ואת ההתיחסות לכול בן אדם זה מה שכל אחד ירגיש! (אגב אני לא מה שנקרא הבת הכי חסידית בעולם אז תראו את זה כמדבר אל כולם;))
LEIBY WIEDER
#love
קשתתתת???
מבינה אותך יוהו אבל דווקא זה לא כזה קשה, אני ממש ממש אוהבת את הרבי גם אם הרבה פעמים אני לא אוהבת את הדרך של חב"ד באופן מסוים (אני חב"דניקית, אבל מכירה הרבה חסידויות אחרות). זה ממש כמו ילד רח"ל שאבא שלו נפטר כשהוא היה קטן הוא לא יודע מי הוא בכלל ומכיר אותו רק מתמונות או סרטונים, אפשר לומר שהילד לא אוהב ומתגעגע לאבא שלו, על אף שהוא לא ראה אותו מעולם? דווקא הקשר הזה, שהוא רק דרך מסך ותמונות הוא יוצר חיבור קרוב הרבה יותר [לאוו דווקא בעניין הרבי (וזו גם אחת מהסכנות שיש באינטרנט)]. כל מה שנחוץ לקשר הזה הוא רק לרצות אותו באמת ובתמים, וזה כבר באמת תלוי רק בך.
וואו תאמת שלפני שנדבר על האהבה לרבי שהוא אהבה עוצמתית
שאין כמוה,אני יגיד גם שאני מרגישה אהבה עמוקה לסבא שלי שנפטר
לצערי בגיל מאד צעיר כמה שנים לפני שנולדתי,
ואת הקול של סבא שלי לצערי לא זכיתי לשמוע,
ולא יצא לי לראות הרבה תמונות של סבא שלי,
חוץ מהתמונות של החתונה של ההורים שלי,
ועוד כמה ואני מרגישה אהבה כל כך עוצמתית אליו,
ורצון עצום להכיר אותו,לאט לאט ב"ה אני שומעת יותר סיפורים
עליו ולאט לאט הרגש של האהבה יותר מתעצם,מחכה כבר לתחיית
המתים שאני יוכל לראותו!
וכל הרגש הזה של האהבה היא בגלל שסבא שלי הוא בשר מבשרי,
ולמרות שאני לא כל כך יודעת עליו הרבה ,הרגש הזה בוער בי.
אז תחשבי אם ככה אני מרגישה לסבא שלי,
איך אני לא ירגיש אהבה עצומה לרבי?!
הרבי שכל החיים שלי זה התקשרות אליו,כל החיים שלי בבית
מאז שאני קטנה זה קיום ההוראות של הרבי.
נולדתי לתוך חיי שליחות,להפיץ אור לכל יהודי,
לראות וידאו של הרבי,לחלק נרות שבת וכו וכו',
ולאט לאט אני גודלת ואני מרגישה את הרבי יותר בחיים,
לומדת שיחות,רואה סרטונים של הרבי,שומעת סיפורים על הרבי,
ממנה לי משפיעה ובכך מקיימת את ההוראה של הרבי,
כותבת לרב,וכל פרט קטן בחיים שלי פשוט מתקשר לרבי.
הרבי הוא זה שעוזר לי להתקשר לי להקב"ה ולכן בכל צעד ושעל,
אני מרגישה שהרבי פה איתי,ושכל המציאות שלי היא החיבור לרבי,
ושאני קולטת ומפנימה לעומק מה זה רבי ,שהוא גם נשיא הדור,
משיח שבדור,ממוצע מחבר,וכן גם אבא-אבא אוהב.
אני מרגישה את האהבה העצומה שלי לרבי,לא יודעת אם אפשר לקרוא
לזה געגוע,כי געגוע זה הגדרה של מישהו שראינו ופתאום הפסקנו לראות
וזה הגדרה של ההורים שלי שזכו לראות את הרבי,
אבל זאת ציפייה עוצמתית ורצון חזק מאין כמוהו לראות את הרבי
בעיני בשר!!אני אוהבת את הרבי בלב ובנפש,ומרגישה עד כמה
הרבי משמעותי לחיים שלי,לקשר שלי עם הקב"ה ולקיום תורה ומצוות שלי.
יכול להיות שאצלך הרגש הזה לא קיים כי פחות מרגישים אצלכם
בבית את הרבי בכל צעד ושעל?פחות חיים את השיחות ואת קיום הוראות?
אם כן תדעי שאת יכולה לעשות את השינוי,אני בטוחה שתלמדי שיחות
בשמחה ובחיות,תראי וידאו של הרבי,תמני משפיעה ותכתבי לרבי,
והעיקר תקראי סיפורים על אנשים שזכו להיות אצל הרבי,
ועל ניסים שקורים גם כיום לאחר ג' תמוז, שיעזרו לך להבין מי זה הרבי,
שאוהב אהבה עצומה לכל יהודי ושכל המציאות של הרבי זה לחבר אותנו לה',
ולגרום לקירוב המטרה שלשמה באנו לעולם-גאולה,
ואני בטוחה שאחרי כל זה תרגישי שהרבי פה איתך,
גם אם את לא רואה אותו בעיני בשר,ותרגישי אהבה עוצמית
כמו כל החסידים וגם אלו שאינם שמרגישי אהבה וקרבה עזה לרבי!
וגם אם ב"ה המשפחה שלך חיה רבי ולך קשה עם זה,
ההצעות עדיין רלוונטיות ואני בטוחה שהם יפעלו את פעולתם,
המון הצלחות חסידה??אוהבת אותך??