חס וחלילה המצוות לא עול!!! המצוות הם דרך חיים והם האושר האמיתי האלוהים ברא אותנו והוא יודע מה באמת טוב לנו כמו שיש הוראות הפעלה למכשיר חשמלי האושר האמיתי להיות קרוב לה' שמגיעים לזה ע"י קיום מצוות כל שאר הדברים זה סתם ריקנות.
את לא תכתבי למעטה אלא למטה? ולענייננו אני לא יודעת אם באמת שישאלו אותי את זה אני אצליח לענות מה באמת או מה שצריך להיות, כי תכל'ס מה שצריך להיות זה בשביל לעשות לקב"ה דירה בתחתונים וגם אם בתת מודע אני עודה את זה בשביל זה, זה לא בדיוק מה שעובר לי בראש שאני מקיימת מצווה. כי שאני עושה אני עושה כי אני לא מכירה משהו אחר ואני רגילה לזה ואפילו לא לעשות את אותה מצווה לפעמים נשמע לי מוזר או אפילו לא נורמלי תלוי איזה. לפעמים אני עושה כי זה כיף לי ומתי שלא אני עושה כי אני מרגישה מחויבות לעשות את זה בתור יהודייה. עד כאן נאומי?
אלוקים אמר זה גם סיבה.. כל המשמעות של חבד זה הבנה, זה להבין למה אנחנו מקיימים מצוות, למה יש הקב"ה, למה יש רבי, להסביר לנו, כדי שנוכל להבין, זה מה שמייחד את חבד, לעומת זאת רוב החסידויות האחרות מקיימות מצוות כי ככה. כל הפאנצ שאנחנו בוחרות לקיים מצוות זה לא כי ככה. זה כי אנחנו מאמינות בהקבה ,כי אנחנו יודעות שזו האמת.. כי הנשמה שלנו רוצה .כי ככה זה הליטאים אומרים.
לא נראהלי. הליטאים אומרים – כי אני רוצה גן עדן. לכן הם מקיימים מצוות. אז תכלס יש חוק שאומר לכל תופעה יש סיבה. זאת אומרת שמוכרחה להיות סיבה לתופעה שבגללה אני מקיימת מצוות. אז יש הרבה שלבים שבגללם את מקיימת. בין השלבים תמיד יחזיק אותי ההרגל והחינוך אז לעולם בעז"ה אני לא יפסיק לקיים. וכמו לכל דבר שאנחנו עושים – יש לנו בזה איזשהו תענוג והנאה היה שלב שקיימתי כי הבנתי שזאת דרך חיים נכונה נכון – אז היה לי תענוג בהבנה ובקהילתיות היה שלב שקיימתי כי זה היה לי כיף – אז היה לי הנאה בקיום עצמו היה שלב שקיימתי כי זה היה חכם – אז היה לי הנאה בחכמה ובשכל היה שלב שקיימתי כי הבנתי שזאת האמת. – אז היה לי הנאה כי ידעתי שיש פה משהו נצחי וזה מספק. עכשיו אני מקיימת ככה. כי זה מה שהקב"ה אמר. ומחילה אין לי בזה שום הנאה. אז כמובן הכל קיים, כל הסיבות קיימות. אבל למה אני עושה? כי ככה הקב"ה אמר. אוטומטית הנשמה שלי מקשיבה לו בלי לערב אותי בכלל אני רק משתדלת לא להפריע. וזהו, לא יודעת מה נכון, אני אומרת בסך הכל דבר כזה – כשיש לך סיבה כלשהי שהיא חיצונית לנשמה – זה מאבד את הנקודה. אפילו שיש לך הנאה כלשהי מהקיום, זה שווה, ברור. אבל מה העניין? שמקיימים רק כי הקב"ה אמר. ואת צודקת, ברור. אבל אני חושבת שהאידיאל הוא לא: *אנחנו* מאמינו ולא *אנחנו" רוצות וגם לא הנשמה *שלנו" רוצה. אלה כי פשוט אין לנו אפשרות שלא לקיים, כי *הקב"ה* רוצה
לפרט? טוב מה אני שואלת, יש פרופסור אחד שכתב ספר שלם של הוכחות איך המדע והתורה חופפים. לדוג' – שנת שמיטה – כוח הצמיחה שבאדמה נחלש אחרי שבע שנים, לכן שנת מנוחה בשנה השביעית, הכרחית לאדמה בעצמה. אותו דבר השבת – האדם צריך מנוחה לפי הטבע שלו ביום השביעי דווקא. יש כל מיני הסברים מעניינים אבל, אני שומרת שבת כי זה בריא לי? כי אני רגילה? לא ככל שאני לא יבין למה אני שומרת מצוות יש בזה משהו הרבה יותר עמוק, אה שומר ככה. בלי סיבה. לא כי אתה רגיל, לי כי זה בריא, לא כי שיכלית זה טוב, לא כי משעמם לי, לא כי אני רוצה גן עדן. ככה. אני יודעת שמצוות זה צוותא וחיבור, אני מכירה את כל ההסברים למה מצוות ותורה זה חשוב. אבל למה אני מקיימת מצוות? דבר ראשון ככה. פשוט. אין לזה הסבר בכלל. הקב"ה אמר, הוא ציווה וזהו. אולי זה קשור לנשמה שלי, מוזמנת לשאול אותה
אני מאמינה בה' ולכן מבינה שכל מה שהוא עושה לטובה הוא ולכן מבינה שלכל דבר יש משמעות ולכן רוצה לשמח אותו ולכן עושה מה שהוא רוצה ולכן שומרת על המצוות ולכן רואה סייעתא דישמיא ולכן מאמינה בה' וחוזר…
כי אני חכמה. (כעע, אני יודעת שיש לי דימוי עצמי גבוה) אני זוכרת את עצמי בגיל 12 מקשיבה בשיעור תורה, ופתאום שואלת את המורה מי אמר שיש אלוקים. אם מעניין אתכם, זה היה פעם אחרונה ששאלתי את זה בקול. אחרי זה הגעתי למסקנה חשובה, והיא שאין לי מה לעשות בחיים אם אני לא ימצא לעצמי תשובות. אז עשיתי מנוי לספריה, והולכת למדור ספרים עיוניים. בלעתי שם כל מיני דברים. (מסע אל עמקי ההויה של הרב נויגרשל למשל, כזה סגנון) ואז, אחרי חודש עשיתי מנוי לספריה אחרת… הייתי נוסעת יום יום לספריה חילונית שהיא דיי קרוב לבית שלי. וקראתי שם את כל ספרי ההגות שהיו שם. זה ספריה של זקנים, אז יש שם המון. ככה, בעצם זה היה אמצע כיתה ו', התיישבתי יום אחד וכתבתי ביומן שלי (היה לי אחד עם פרחים כאלו, מהסרטים…) את כל השאלות שהיו לי. והתחלתי לענות לעצמי אחת אחת. עכשיו היה לי איך. כל התשובות שלי הובילו אותי למסקנה, שאם אני רוצה להיות מאושרת, הדרך היחידה שלי היא להמשיך לקיים מצוות כמו שעשיתי (או לא עשיתי) עד היום, ובתוספת כל מיני דברים פעוטים כמו ללמוד מוסר, לאהוב את הקב"ה, לאהוב את עצמי. ולמה כתבתי בהתחלה שאני שומרת מצוות בגלל שאני חכמה?? כי אם לא הייתי מספיק חכמה הייתי מעוותת את האמת, ולא מצליחה לקרוא את המפה נכון. היום ממרחק של זמן אני רוצה לצרוח על כל מי שהיה בסביבה שלי וצחק על הג'וקים שיש לי בראש. אז מה אם הייתי רק בכיתה ו'. לא חשבתם על זה שאתם לוקחים סיכון??? לא חשבתם על זה שלמרות שאני בכיתה ו' אני עלולה להבין את מה שאני קוראת??? אז בעצם בעצם, הסיבה שאני שומרת תורה ומצוות זה כי אלוקים שמר עלי, והוא גם אוהב אותי נורא. נראה לי שגלשתי מעט, סורי על זה.
אחת כתבה פה כי אני מאמינה באלוקים אחת בשביל לעשות דירה בתחתונים וחלק כתבו כי הם פשוט רוצות! איזה זכות יש לנו שאנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצות להתחבר לקב"ה וכדי להביא משיח וכו….. זה דבר שאין בכל מקום!! יהיו אנשים שיגידו לנו שזה לעולם הבא וכו…. זה החסידות שפתחה לנו את העניים כדי לראות את זה!!! אשרינו שזכינו! תעריכו!
כי אני רוצה לקיים את ההוראות של היצרן בצורה הכי טובה:) לבנות לו דירה בתחתונים ובעצם כי אני מאמינה בה' ויודעת שאם זה מה שהוא רוצה אז כנראה שזה הכי טוב לי ואני צריכה לעשות את זה ועוד יותר בעצם, זה לא כ"כ משנה מה הכי טוב לי אלא מה הקב"ה רוצה! ועוד עוד יותר בעצם בסופו של דבר אני עושה את זה כי ככה הרגילו אותי, לא ניסיתי מציאות אחרת. את יודעת מה? אני מקיימת כי ככה ה' החליט, אם הוא לא היה רוצה בזה ועושה שככה זה יהיה כבר מזמן לא הייתי מקיימת. אבל רגע בעצם… מה כל מי שלא מקיים אז הקב"ה לא רוצה שהוא יקיים? לא נראלי הגיוני. בקיצור אני לא באמת יודעת למה אני מקיימת, אני יודעת למה אני צריכה לקיים ותו לא. הצליחה לך ההתקלה?, עכשיו תגלי:)
כי ה' הוא בורא העולם ואני מאמינה ומבינה שאם הוא הבורא הוא יודע מה הכי טוב לנו לעשות בעולם, גם אם קשה לפעמים להבין איך הדבר הספיצפי הזה טוב לנו ומה הבעיה בלעדיו… תכלס, ה' הוא הבורא ויודע מה הכי טוב לנו זה כמו הוראות הפעלה לעולם;)
כי זה הכי טוב בשבילי! לא קלישאה ולא כלום… באמת! לוידעת מה הייתי עושה בלי כל המצוות המושלמות שה' נתן… כמעט כולן מושלמות;) אבל אל תאכלו אותי? זה בהרגשתי ושכלי המוגבל בלבד:)
46 תגובות
אני מאמינה באלוקים.. ולא נעים לא לקיים את המצוות שהוא נתן…
למה לא נעים???
חס וחלילה
המצוות לא עול!!!
המצוות הם דרך חיים
והם האושר האמיתי
האלוהים ברא אותנו והוא יודע מה באמת טוב לנו
כמו שיש הוראות הפעלה למכשיר חשמלי
האושר האמיתי להיות קרוב לה'
שמגיעים לזה ע"י קיום מצוות
כל שאר הדברים זה סתם ריקנות.
מי אמר שאני מקיימת?
את מקיימת, נכון?
מתגובות קודמות שלך אפשר להסיק את זה?
לא, אני לא מקיימת
וגם מה שכן זה לא מרצון
את לא תכתבי למעטה אלא למטה?
ולענייננו אני לא יודעת אם באמת שישאלו אותי את זה אני אצליח לענות מה באמת או מה שצריך להיות, כי תכל'ס מה שצריך להיות זה בשביל לעשות לקב"ה דירה בתחתונים וגם אם בתת מודע אני עודה את זה בשביל זה, זה לא בדיוק מה שעובר לי בראש שאני מקיימת מצווה.
כי שאני עושה אני עושה כי אני לא מכירה משהו אחר ואני רגילה לזה ואפילו לא לעשות את אותה מצווה לפעמים נשמע לי מוזר או אפילו לא נורמלי תלוי איזה.
לפעמים אני עושה כי זה כיף לי ומתי שלא אני עושה כי אני מרגישה מחויבות לעשות את זה בתור יהודייה.
עד כאן נאומי?
ככה.
אם יש לזה סיבה אין לזה קטע
מההה???
למה את חושבת שאם את יודעת מה הסיבה שאת מקיימת תומצ אז אין בזה קטע??
ההפךך זה החסידות!!
הטעם והפנימיות של מה שאנחנו עושים!!
תנו לי להרגיע אתכן
היא התכוונה: כי ככה, הקב"ה אמר.
ככה זה צריך להיות. זה הבסיס. אחררר כךך אפשר כבר לבוא ולתת פירושים והסברים.
בבסיס? אלוקים אמר. זהו.
אלוקים אמר זה גם סיבה.. כל המשמעות של חבד זה הבנה, זה להבין למה אנחנו מקיימים מצוות, למה יש הקב"ה, למה יש רבי, להסביר לנו, כדי שנוכל להבין, זה מה שמייחד את חבד, לעומת זאת רוב החסידויות האחרות מקיימות מצוות כי ככה.
כל הפאנצ שאנחנו בוחרות לקיים מצוות זה לא כי ככה. זה כי אנחנו מאמינות בהקבה ,כי אנחנו יודעות שזו האמת.. כי הנשמה שלנו רוצה .כי ככה זה הליטאים אומרים.
לא נראהלי.
הליטאים אומרים – כי אני רוצה גן עדן. לכן הם מקיימים מצוות.
אז תכלס יש חוק שאומר לכל תופעה יש סיבה. זאת אומרת שמוכרחה להיות סיבה לתופעה שבגללה אני מקיימת מצוות.
אז יש הרבה שלבים שבגללם את מקיימת. בין השלבים תמיד יחזיק אותי ההרגל והחינוך אז לעולם בעז"ה אני לא יפסיק לקיים. וכמו לכל דבר שאנחנו עושים – יש לנו בזה איזשהו תענוג והנאה
היה שלב שקיימתי כי הבנתי שזאת דרך חיים נכונה נכון – אז היה לי תענוג בהבנה ובקהילתיות
היה שלב שקיימתי כי זה היה לי כיף – אז היה לי הנאה בקיום עצמו
היה שלב שקיימתי כי זה היה חכם – אז היה לי הנאה בחכמה ובשכל
היה שלב שקיימתי כי הבנתי שזאת האמת. – אז היה לי הנאה כי ידעתי שיש פה משהו נצחי וזה מספק.
עכשיו אני מקיימת ככה. כי זה מה שהקב"ה אמר. ומחילה אין לי בזה שום הנאה.
אז כמובן הכל קיים, כל הסיבות קיימות. אבל למה אני עושה? כי ככה הקב"ה אמר. אוטומטית הנשמה שלי מקשיבה לו בלי לערב אותי בכלל אני רק משתדלת לא להפריע.
וזהו, לא יודעת מה נכון, אני אומרת בסך הכל דבר כזה – כשיש לך סיבה כלשהי שהיא חיצונית לנשמה – זה מאבד את הנקודה. אפילו שיש לך הנאה כלשהי מהקיום, זה שווה, ברור. אבל מה העניין? שמקיימים רק כי הקב"ה אמר.
ואת צודקת, ברור. אבל אני חושבת שהאידיאל הוא לא:
*אנחנו* מאמינו
ולא *אנחנו" רוצות
וגם לא הנשמה *שלנו" רוצה.
אלה כי פשוט אין לנו אפשרות שלא לקיים,
כי *הקב"ה* רוצה
מה זאת אומרת?!
בטח שיש סיבות לקיום תורה ומצוות!!!
לפרט? טוב מה אני שואלת,
יש פרופסור אחד שכתב ספר שלם של הוכחות איך המדע והתורה חופפים.
לדוג' – שנת שמיטה – כוח הצמיחה שבאדמה נחלש אחרי שבע שנים, לכן שנת מנוחה בשנה השביעית, הכרחית לאדמה בעצמה.
אותו דבר השבת – האדם צריך מנוחה לפי הטבע שלו ביום השביעי דווקא.
יש כל מיני הסברים מעניינים
אבל, אני שומרת שבת כי זה בריא לי? כי אני רגילה?
לא
ככל שאני לא יבין למה אני שומרת מצוות יש בזה משהו הרבה יותר עמוק, אה שומר ככה. בלי סיבה.
לא כי אתה רגיל, לי כי זה בריא, לא כי שיכלית זה טוב, לא כי משעמם לי, לא כי אני רוצה גן עדן.
ככה.
אני יודעת שמצוות זה צוותא וחיבור, אני מכירה את כל ההסברים למה מצוות ותורה זה חשוב. אבל למה אני מקיימת מצוות? דבר ראשון ככה. פשוט. אין לזה הסבר בכלל. הקב"ה אמר, הוא ציווה וזהו.
אולי זה קשור לנשמה שלי, מוזמנת לשאול אותה
כי זו דרך האמת.
כי מי שברא את העולם יודע איך הכי טוב להתנהג בו ואיזה מזל שהוא בחר בי להיות בעם שיכול לדעת את הדרך הנכונה.
אני מאמינה בה'
ולכן
מבינה שכל מה שהוא עושה לטובה הוא
ולכן
מבינה שלכל דבר יש משמעות
ולכן
רוצה לשמח אותו
ולכן
עושה מה שהוא רוצה
ולכן
שומרת על המצוות
ולכן
רואה סייעתא דישמיא
ולכן
מאמינה בה' וחוזר…
כי אני רוצה.
מזתומרת? את מקיימת מצוות כי ? את רוצה?
אני לא.
כי אני חכמה. (כעע, אני יודעת שיש לי דימוי עצמי גבוה)
אני זוכרת את עצמי בגיל 12 מקשיבה בשיעור תורה, ופתאום שואלת את המורה מי אמר שיש אלוקים. אם מעניין אתכם, זה היה פעם אחרונה ששאלתי את זה בקול. אחרי זה הגעתי למסקנה חשובה, והיא שאין לי מה לעשות בחיים אם אני לא ימצא לעצמי תשובות. אז עשיתי מנוי לספריה, והולכת למדור ספרים עיוניים. בלעתי שם כל מיני דברים. (מסע אל עמקי ההויה של הרב נויגרשל למשל, כזה סגנון) ואז, אחרי חודש עשיתי מנוי לספריה אחרת… הייתי נוסעת יום יום לספריה חילונית שהיא דיי קרוב לבית שלי. וקראתי שם את כל ספרי ההגות שהיו שם. זה ספריה של זקנים, אז יש שם המון.
ככה, בעצם זה היה אמצע כיתה ו', התיישבתי יום אחד וכתבתי ביומן שלי (היה לי אחד עם פרחים כאלו, מהסרטים…) את כל השאלות שהיו לי. והתחלתי לענות לעצמי אחת אחת. עכשיו היה לי איך.
כל התשובות שלי הובילו אותי למסקנה, שאם אני רוצה להיות מאושרת, הדרך היחידה שלי היא להמשיך לקיים מצוות כמו שעשיתי (או לא עשיתי) עד היום, ובתוספת כל מיני דברים פעוטים כמו ללמוד מוסר, לאהוב את הקב"ה, לאהוב את עצמי.
ולמה כתבתי בהתחלה שאני שומרת מצוות בגלל שאני חכמה??
כי אם לא הייתי מספיק חכמה הייתי מעוותת את האמת, ולא מצליחה לקרוא את המפה נכון.
היום ממרחק של זמן אני רוצה לצרוח על כל מי שהיה בסביבה שלי וצחק על הג'וקים שיש לי בראש. אז מה אם הייתי רק בכיתה ו'. לא חשבתם על זה שאתם לוקחים סיכון??? לא חשבתם על זה שלמרות שאני בכיתה ו' אני עלולה להבין את מה שאני קוראת???
אז בעצם בעצם, הסיבה שאני שומרת תורה ומצוות זה כי אלוקים שמר עלי, והוא גם אוהב אותי נורא.
נראה לי שגלשתי מעט, סורי על זה.
וואי מעוררת השראה ממש!
את אליפות!
ככה
מצוות אנשים מלומדה…
אחת כתבה פה כי אני מאמינה באלוקים אחת בשביל לעשות דירה בתחתונים וחלק כתבו כי הם פשוט רוצות!
איזה זכות יש לנו שאנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצות להתחבר לקב"ה וכדי להביא משיח וכו….. זה דבר שאין בכל מקום!! יהיו אנשים שיגידו לנו שזה לעולם הבא וכו….
זה החסידות שפתחה לנו את העניים כדי לראות את זה!!!
אשרינו שזכינו! תעריכו!
כי אמרו לי
כי זהו רצון ה’
זה תכלית החיים בשביל זה באנו לעולם לקיים את רצון ה’
כי אני רוצה לקיים את ההוראות של היצרן בצורה הכי טובה:)
לבנות לו דירה בתחתונים
ובעצם כי אני מאמינה בה' ויודעת שאם זה מה שהוא רוצה אז כנראה שזה הכי טוב לי ואני צריכה לעשות את זה
ועוד יותר בעצם, זה לא כ"כ משנה מה הכי טוב לי אלא מה הקב"ה רוצה!
ועוד עוד יותר בעצם בסופו של דבר אני עושה את זה כי ככה הרגילו אותי, לא ניסיתי מציאות אחרת.
את יודעת מה? אני מקיימת כי ככה ה' החליט, אם הוא לא היה רוצה בזה ועושה שככה זה יהיה כבר מזמן לא הייתי מקיימת.
אבל רגע בעצם… מה כל מי שלא מקיים אז הקב"ה לא רוצה שהוא יקיים? לא נראלי הגיוני.
בקיצור אני לא באמת יודעת למה אני מקיימת, אני יודעת למה אני צריכה לקיים ותו לא.
הצליחה לך ההתקלה?, עכשיו תגלי:)
כי אני מאמינה באלוקים בכל ליבי
כי ה' הוא בורא העולם ואני מאמינה ומבינה שאם הוא הבורא הוא יודע מה הכי טוב לנו לעשות בעולם, גם אם קשה לפעמים להבין איך הדבר הספיצפי הזה טוב לנו ומה הבעיה בלעדיו…
תכלס, ה' הוא הבורא ויודע מה הכי טוב לנו
זה כמו הוראות הפעלה לעולם;)
כי זה הכי טוב בשבילי!
לא קלישאה ולא כלום…
באמת!
לוידעת מה הייתי עושה בלי כל המצוות המושלמות שה' נתן…
כמעט כולן מושלמות;)
אבל אל תאכלו אותי?
זה בהרגשתי ושכלי המוגבל בלבד:)
מחכה לתגובתך המסכמת:)
נשמע מעניין ומסקרן ברמות…
כי זה רצונו של מי שאמר ונהיה העולם
כולל אני
אני יודעת שזו האמת ולכן משתדלת מאוד לקיים הכל בקבלת עול!
כי אני מפחדת מהגיהנום.
לא בקטע גזעני או משהו אבל את ליטאית?
לא.
סתם מעניין כסיכום של התגובות:
היו כאלה שענו זה טוב *לי*
והיו כאלה שענו זה *הקב"ה* רוצה
כי אני מרגישה מחוברת לה' שאני מקיימת,מרגישה חלק ממשהו,
זה טוב לי.
כדאי שתשאלי את הנשמה שלי. ואם היא עונה לך תעדכני, טוב?
כדי להתחבר עם הקב"ה.
כדי לעשות לו דירה בעולם הזה.
כדי להביא כבררר את המשיח.
מיותר להגיד שכשאני עושה מצווה אני לא באמתתת חושבת על זה?..?
כי זה האמת שלי
כי אני מאמינה באלוקים
כי אני מאמינה באלוקים ואני מאד אוהבת אותו והוא אבא בשמים והוא אבא שלי והוא אוהב אותי ואני אוהבת תצמי קיצער
כך חינכו אותי.
אבל לא רק, כשגדלתי וחשבתי יותר הבנתי שזה כדי לעשות נחת רוח למי שברא אותי וכי אני אוהבת אותו.