היי בנות, מה נשמע? אני צריכה את העזרה שלכן!
אני ילדה חסידית.
מתפללת, לומדת חת"ת, חסידות, כותבת לרבי…
אבל לאחרונה אני לא מרגישה את ההתקשרות לרבי.
אני לא יודעת למה?
מה קרה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
.
אין לי מושג…
אבל סתם משו שהרגע חשבתי עליו –
אתן אומרות שחבד זו פנימיות והכל אבל כל אחת שאומרת שהיא חסידית ישר מספרת מה היא עושה ועל מה היא מקפידה… והכל מאד חיצוני אף אחת לא תאמר- "אני מאד חסידית אני מאד נחמדה לחברות שלי…"
מבינות?
נשמע שחסר חיות
פעם היה חסיד שהתלונן על זה לרבי, הרבי ענה לו כשמרגישים סימן שמשהו לא בסדר (רק כשהראש כואב מרגישים אותו, סתם ככה לא שמים לב אליו יותר מדיי) כשלא מרגישים זה אומר שהכל טוב.
אם שום דבר לא נפגם בהנהגה שלך, אני מניחה שבאמת הכל טוב
ובהצלחה
לדעתי זה הפוך שלא מרגישים איבר מסוים זה אומר שהוא משותק והקשר שלו עם הראש התנתק
הקשר אף פעם לא מנתק נשמה אין סיכוי הוא יכול להיות בהעלם והסתר אבל אין סיכוי שהוא ינתק. צריך לעורר את הקשר הזה. את יודעת משהו? כשהאבר לא נמצא יש דבר כזה כאב פאנטום ואז
גם זה מראה שמשהו מאוד לא בסדר
וגם זה מראה שאפילו שהאבר קטוע יש לו קשר עם הראש.
תהיי בהתוועדויות
שניה, את באה לומר לי שבכל רגע נתון את מרגישה את הרמ"ח איברים ושס"ה גידים שלך???
לא יודעת מה איתך, אני מרגישה את הגב רק כשהוא כואב לי, וכו'
מאד התחברתי למה ששלוש נקודות כתבה, מנחם באיזשהו מקום שזה שאני לא מרגישה אומר שאני בסדר
אולי כי מרב שאת חסידית ועושה הכל לכאורה את לא מוצאת במה להתקדם.
ואם נמצאים כל הזמן באותו מצב ולא מתקדמים זה מרגיש חסר ובאמת פחות קשר לרבי.
לכן אני חושבת שאת צריכה להוסיף בהידורים בהתקשרות לרבי אם זה באהבת ישראל ניגונים לימוד שיחות הוראות הרבי גם כתיבה לרבי זה חשוב.
במה שאת רוצה העיקר זה להתקדם ולא להשאר כל הזמן באותו מצב כי תמיד יש לאן להתקדם!!
עלית דרגה, עכשיו נדרשת ממך עבודה קשה יותר. מה שהיית קודם לא מספק כבר את הנשמה שלך.
תלמדי יותר, הרבה יותר אפילו. תחשבי על משהו שהכי קשה לך בו (כן, מה שהרגע דחית מהראש) ותעבדי עליו.
תעוררי את האהבה ויראה שלך. אם את לא זוכרת מה גורם לך להרגש, אני יכולה להציע כמה דברים.
ותזכרי שאת לא 'ילדה חסידית.
מתפללת, לומדת חת"ת, חסידות, כותבת לרבי…' בשביל להרגיש עם עצמך שאת בסדר, אלא כי ככה הקב"ה ציווה. שלא יפיל אותך חס וחלילה..
באמת בהצלחה!!
תציעי כמה דברים פליזז
כמוני כמוך
תעשי דברים שיחזקו אצלך את ההרגש החסידי!
הייתה על זה שאלה מלפני כמה ימים
לא הרגשתי אף פעם..
אז כנראה שאני גם לא ארגיש
אין לי איך לעזור
סורי נשמה
וואי מזדהה.
וזה לאו דווקא לאחרונה.
כאילו אני חסידית, ממש חסידית אבל שאני חושבת על זה בתור התקשרות אחד על אחד לרבי אני לא מרגישה באמת מחוברת…
ובכללי אני דווקא מאד "חבדניקית"…
שאני חושבת על זה שוב עולה לי מחשבה שזה בגלל שאני אף פעם באמת לא הרגשתי וראיתי את הרבי, וכמה שמדברים על זה שהרבי איתי…זה לא אותו דבר.
ואיך להתגעגע ולהרגיש חיבור למי שמעולם לא ראיתי?
לא פשוט.
וואו, עצם השאלה מדהימה, כי כואב לך שאת לא מרגישה..!
לחוסר הרגש יכולות להיות 2 אפשרויות:
1. דברים חיצוניים שמטמטמים את הנפש, כמו סרטים שירים לא מתאימים..
אם את לא נחשפת או משהו כזה, אשרייך!!
2. הקב"ה מנסה אותך, לא אחרת. הוא רואה שאת מתמידה וילדה חסידית באמת שמקפידה, והוא אומר רגע, זה לא חוכמה לעשות מה שעושים כשמרגישים, אז בא נראה מה תעשי כשאת לא תרגישי ..
מה שנדרש ממך זה פשוט לעשות, להמשיך לעשות לא כי אני מרגישה אלא כי אני יודעת שזה הדבר הנכון..
ושתדעי שלא את כל אחד הקב"ה מנסה.. רק את מי שהוא יודע שיעמוד בזה, ואת בהחלט יכולה! וכשתצליחי, כל הדברים יהפכו להיות אמיתיים שלך, ולא תלויים בשום דבר, ואז גם הרגש יחזור.
בהצלחה חסידה!!
אוח…
עברתי את אותו דבר בדיוקקק..
תקשיבי:
קשר עמוק, מתבטא בנתינה והתמסרות.
לכן אמא מאמצת אוהבת את הילדים כמו אמא ביולוגית.. כי היא נותנת להם בלי סוף…
כדי להרגיש את הקשר שלך לרעבע, ויותר מלהרגיש-כדי שתיהי קשורה באמת,
את צריכה להתמסר ולתת מעצמך..
ו… להתפלל, לומר חתת, זו התמסרות של שלב מסויים, אבל ברגע שזה נהיה ברגיל, חלק מסדר היום שלך, אז.. זו כבר לא התמסרות חזקה.. ואת כבר לא תרגישי את הקשר עם הרעבע באותה עוצמה..
כמו שכשהילדים גדלים האמא פחות מרגישה אהבה אליהם כשהיא מגישה להם אוכל כשהם חוזרים מהבצפר.. היא תרגיש את האהבה בנתינה גדולה יותר.. נגיד כשהיא תצא עם אחד הילדים אפילו שהיא עמוסה…
נתת מעצמך עד עכשיו ברמה מסויימת, וזו אליפות, עכשיו את כבר לא מרגישה אתזה?
קחי משו שממש קשה לך, רק בשביל הרעבע.. כי את אוהבת אותו.
ותראי מה תהיה ההרגשה שלך כל פעם כשתתגברי עלעצמך בשביל הרעבע…
הצולחעס??
אוח…
עברתי את אותו דבר בדיוקקק..
תקשיבי:
קשר עמוק, מתבטא בנתינה והתמסרות.
לכן אמא מאמצת אוהבת את הילדים כמו אמא ביולוגית.. כי היא נותנת להם בלי סוף…
כדי להרגיש את הקשר שלך לרעבע, ויותר מלהרגיש-כדי שתיהי קשורה באמת,
את צריכה להתמסר ולתת מעצמך..
ו… להתפלל, לומר חתת, זו התמסרות של שלב מסויים, אבל ברגע שזה נהיה ברגיל, חלק מסדר היום שלך, אז.. זו כבר לא התמסרות חזקה.. ואת כבר לא תרגישי את הקשר עם הרעבע באותה עוצמה..
כמו שכשהילדים גדלים האמא פחות מרגישה אהבה אליהם כשהיא מגישה להם אוכל כשהם חוזרים מהבצפר.. היא תרגיש את האהבה בנתינה גדולה יותר.. נגיד כשהיא תצא עם אחד הילדים אפילו שהיא עמוסה…
נתת מעצמך עד עכשיו ברמה מסויימת, וזו אליפות, עכשיו את כבר לא מרגישה אתזה?
קחי משו שממש קשה לך, רק בשביל הרעבע.. כי את אוהבת אותו.
ותראי מה תהיה ההרגשה שלך כל פעם כשתתגברי עלעצמך בשביל הרעבע…
הצולחעס??!!
את כנראה צריכה יותר לעשות את הדברים האלו מתוך חיות. ככה תרגישי יותר מחוברת לרבי על ידי המעשים ולא סתם תפעלי מתוך הרגל.. אולי תקחי הנהגה מסויימת (נניח אמירת חת"ת, כתיבה לרבי..) ותקראי מה הטעם שלו, תעמיקי, תביני למה עושים את זה ומה הרבי אומר על כך… ואז כשתעשי את הדבר הזה תרגישי ממילא יותר מחוברת לרבי. בכל מקרה יכול להיות שזה סתם הרגשה זמנית.. זה קורה.. אז תנסי 🙂
ואולי גם (בלי ככ קשר, ואולי עם..) תראי כל מיני וידאו של הרבי. עוד עצה ?
חבד דורשת פנימיות, אבל יש תכלס את המעשים
את צודקת שאהבת ישראל לסביבה הקרובה זה צריך להכנס גם ל"רשימה" שבת חסידית צריכה להגיד על עצמה 'כן אני בעניין הזה' (זה לא רשימה, זה פשוט כמה דברים שבטוח שבת חסידית צריכה לעשות אותם-כמו צניעות, קשר לרעבע על ידי דרכי ההתקשרות, ואהבת ישראל כמובן..)
העניין שחבד דורשת פנימיות, זה קשור לאיך את עושה את המעשים האלה
זתומרת, אם את עושה אתזה כדי 'להקרא' חסידית? או שזה מה שאת יודעת שצריך לעשות כדי להתקשר לה', ולרעבע?
והשאלה הכי חשובה שמראה עד כמה זה פנימי,
כשאת צריכה לעשות משו, אבל אפחדד לא יראה אותך עושה אתזה (מדובר גם על תפילה וחתת), את תעשי אתזה בדיוק כמו שתעשי כשיראו אותך או לא?
לא חייבות לענות לעצמכם, אבל זה שאלה שנותנת נקודה למחשבה..